שמתי ידיי על הדו"ח המלא שהוכן עבור עמותת חדו"ש לקראת ראש השנה על ידי מכון סמית (הסוקרים רפי סמית ואולגה פניאל) ושפורסם ב-ynet, ואני מתכוון לשתף כאן שני פוסטים על העניין עם כמה נתונים מעניינים.
הראשון הוא על העדפותיהם של החילונים מבחינת נישואין. נהוג לומר שהחילונים במדינת ישראל, שמהווים סביב 50% מהאוכלוסיה היהודית, הם "חילונים אורתודוקסים", דהיינו הם אולי לא הולכים לבית כנסת, אבל בית הכנסת שהם לא הולכים אליו הוא אורתודוקסי.
אני חושב שזה היה המצב עד לפני כשלושים שנה, אבל איננו עוד המצב. אם לפני שלושים שנה היו רוב החילונים מתחתנים ברבנות בלי לחשוב פעמיים, כיום, לאחר תהליכים חברתיים שונים ומשמעותיים, המצב שונה. כפי שאפשר לראות מהגרף להלן מיעוט מהחילונים היו בוחרים להתחתן בצורה אורתודוקסים אם היתה להם ברירה. כמעט שיעור שווה של חילונים היה מתחתן רפורמית או קונסרבטיבית (21% מול 22%), ואילו רוב החילונים היו מעדיפים חתונה אזרחית.
אלו נתונים שחשוב להפנים: רוב מוחלט של החילונים אינו מעוניין להתחתן ברבנות, ולמעשה נכפה לעשות כן על ידי המדינה (אם הוא מעוניין להירשם כנשוי). מנגד, חילונים שמעוניינים בחתונה רפורמית או קונסרבטיבית אינם יכולים להתחתן כאמונתם במדינתם, כמו כן חילונים שפשוט לא מעוניינים בכל טקס דתי שהוא. ועוד לא דיברנו על חתונות חד-מיניות.
ועדיין הם מצביעים למפלגות המשמרות את הסטאטוס קוו בעניין.
אהבתיאהבתי
אפשר לפקפק באמינות הסקר. ספק אם יש בכלל 21% מאזרחי ישראל הלא אורתודוקסים שבכלל יודעים משהו על התנועה הרפורמית או הקונסרבטיבית.
צריך להסתכל היטב על ניסוח השאלה שנשאלה.
אהבתיאהבתי
לפי מה נקבע שהחילונים מהוים 50% ואיפה הגבול בינם לבין המסורתיים?
אהבתיאהבתי