הואקום הפוליטי המחכה להתמלא בסוגיית דת ומדינה

2/2: שלושת הגרפים האלה, מתוך הסקר שפרסמה עמותת חדו"ש ושנערך על ידי מכון סמית, מספרים סיפור בהמשכים, וסיפור משמעותי למדי לדעתי.
 
1. התמיכה בהפרדת דת ממדינה בקרב יהודים עולה בהתמדה, תוצאה של הגיוון ההולך וגובר בחברה הישראלית והמיאוס ההולך וגובר מהרבנות הראשית. נכון, הנשאלים לא ממש מבינים מה כוללת "הפרדת דת ממדינה", אבל אפשר להניח בבטחה שהם מבינים שזה אומר שהרבנות תרד להם מהגב והם יוכלו לנהוג כרצונם בענייני נישואין, כשרות, שבת (מקוואות, כותל, גיור).
 
2. מנגד, רק 8% מהחילונים מרוצים מפעולות הממשלה הנוכחית בענייני דת ומדינה. זכרו שחילונים הם כ-50% מהאזרחים היהודיים בישראל. רק 27% מהמסורתיים מרוצים. אלו נתונים נמוכים שיכולים להעיד על אנרגיה מצטברת של מרמור.
 
3. וכך האנרגיה הזאת יכולה להתפרק: 54% מהחילונים, 46% מהעולים ו-35% מהמסורתיים אמרו שקיים סיכוי גבוה מאוד או די גבוה שיצביעו ל"מפלגת חופש דת" חדשה. בקרב כלל האוכלוסייה 38% ענו שקיים סיכוי גבוה מאוד (17%) או די גבוה (21%).
 
ואקום גדול נפער כאשר יאיר לפיד זנח את תפקיד הלוחם למען חופש דת. לו היה ממשיך היה מבטיח לעצמו כניסה מכובדת לכנסת, אם כי היה מוותר מראש על ראשות הממשלה. לפיד רוצה להיות ראש ממשלה, ולכן בחר בדרך אחרת. שימו לב ש-67% מבוחרי מפלגת יש עתיד מביעים נכונות לזנוח את מפלגתם ולהצביע עבור מפלגה חדשה של "חופש דת"!
 
ולכן למרות אחוז החסימה הגבוה הואקום המכונה "מפלגת חופש דת" יכול להתמלא בבחירות הבאות על ידי מפלגה אחרת שתחרוט את העניין על דגלה. לו אני הייתי אנשי 'עלה ירוק', למשל, הייתי מדגיש לבד מליגליזציה של קנאביס גם מאבק למען חופש דת. עם פרונט-מן ידוע וכריזמטי זה יכול להספיק על מנת להיות מפלגת הגמלאים 2018. ואם זה יקרה ייתכן מאוד שלפיד לא רק לא יהיה ראש ממשלה, אלא גם הגיע למספר דו ספרתי של מנדטים יהיה לו קשה.

capture1

capture2

capture3

4 תגובות

  1. אני חושב שהגרפים האלה מטעים. ראשית, כמובן, הסקר הוזמן על-ידי גורם בעל ענין מובהק, וסקרים כאלה נוטים אוטומטית להיות מוטים לטובת המזמין. שנית, וחשוב יותר, אינה דומה תשובה לסקר ערטילאי מנותק מהקשר להצבעה לכנסת. בסקר כזה יתכן שהיית יכול לגייס שיעור נאה של כאלה שישקלו להצביע לטובת מפלגת ירוקים או מפלגת לגליזציה, אבל ברגע שהדברים עומדים על כף המאזניים מול ענינים חשובים אחרים ונכנסים גורמים נוספים כמו זהות המנהיגים או ההזדהות הקבוצתית (שלא לומר השבטית) השיקולים הם אחרים.

    לפיד למד את הלקח מאבא שלו. לפיד האב רכב על "סערה מושלמת" של מיאוס מהחרדים יחד עם קריסה של מפלגות השמאל אל חמישה עשר מנדטים למפלגת חופש מדת. קשה לי להאמין שהיום ניתן היה להשיג אפילו מחצית מהמספר הזה על טיקט יחיד וצר-יחסית כזה. יתרה מזאת: הוא קיבל ראש ממשלה מהחילוניים ביותר שהיו כאן, שגם היה אולי היחיד שהיה נטול חשש מהחרדים. ומה נתן כל זה? אפס. זירו. נאדה. ישראל שאחרי טומי לפיד לא היתה שונה במילימטר מזו שלפניו, ועדיין אינה שונה מבחינה זו. לפיד גם בדק את הדברים בעצמו: בכנסת הקודמת הוא הלך על קו של עימות עם החרדים. מה זה נתן לו? אפס בריבוע. אני מקווה שמרצ לא תנסה להציל את עצמה על ידי הליכה בכיוון הזה, כי גם לה זה לא יועיל.

    אהבתי

  2. זה מצביע על מרמור. לכן מפלגת הגמלאים: אפשרות לקושש כמה מנדטים (על חשבון לפיד). ברור שמספרי המנדטים כאן הם מוגזמים.

    אפשר להציג טיקט רחב מזה. לשינוי (המקורית) היה מצע משלה והיא לא זנחה אותו (אם כי הצניעה אותו, כי האגנדה האנטי־חרדית הספיקה). לעלה ירוק יש מצע משלה בתחום זכויות הפרט והיחס לממשלה.

    אהבתי

    1. אני חושב שאחד הדברים שאנשים מפספסים לעתים קרובות הוא שדמוקרטיה לא משקפת את רצון הציבור לפי מספר התומכים בעמדה כזו או אחרת, אלא לפי שקלול מסויים של מספר התומכים ועוצמת התמיכה. אם 80% מהציבור רוצים משהו אבל החשיבות שלו לגביהם היא 2 מתוך 10 ואילו 20% רוצים את הדבר ההפוך אבל החשיבות שלו לגביהם היא 9 מתוך 10 אז אותם 20% יקבעו בסופו של דבר. מרמור יכול להתקיים עשרות שנים בלי להפוך לכוח אלקטורלי, אלא אם הוא מגיע לסף רתיחה מסויים או אם – וזה מה שהצליח לגמלאים ולטומי – המפלגות הקיימות לא מצליחות לגבש עמדה בנושאים הקרדינליים וכך הציבור פונה לנושאים מרכזיים פחות. אגב, במבט לאחור אפשר לראות בהצלחת הגמלאים את מבשרת המחאה החברתית.

      ודאי שלמפלגות כמו שינוי ועלה ירוק יש מה לומר גם בנושאים אחרים, כך גם לירוקים וכיו"ב. אבל כל הנושאים האחרים האלה הם נושאים שאינם מרכזיים בשיח הציבורי והפוליטי, לא תמצא אותם בקווי יסוד של ממשלות וכמעט לא בתעמולת בחירות של מפלגות. בדרך כלל מפלגות כאלה מצניעות דווקא את ההקשר הרחב יותר של השקפת העולם שהצמיחה אותן, כדי לא להרחיק בוחרים שמעונינים בטיקט הצר ולא חולקים איתן את ההשקפה הרחבה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s