מנחם קלנר על האנטרופולוגיה הנטורליסטית של הרמב"ם

פרופ' מנחם קלנר הוא מהמומחים הגדולים בעולם לרמב"ם, וראש החוג לפילוסופיה ומחשבת ישראל במרכז האקדמי שלם. ספרו החדש, 'גם הם קרויים אדם' (הוצ' אונ' בר אילן) מוקדש למה שאפשר לכנות האנתרופולוגיה של הרמב"ם, כלומר תפיסת האדם שלו, או תפיסת האנושות שלו.
20227b1
קלנר מראה באופנים שונים את האוניברסליזם והנטורליזם של הרמב"ם. בניגוד לר' יהודה הלוי למשל, שקבע שליהודים יש סגולה אלוהית שמועברת גנטית ושאינה קיימת אצל לא-יהודים, על פי תפיסתו של הרמב"ם אין כל הבדל מהותי בין בני אדם שונים, ובכללם יהודים ולא-יהודים, וכל מה שמבדיל בין יהודי לגוי הוא שהראשון קיבל תורה, ועל כן נמצא בדרך הבטוחה ביותר לדעתו לידיעה אמיתית של האל.
הספר הוא כתב פולמוס המראה בשלל דרכים שכך הדבר. קלנר משתמש בעיקר בשלושה פסקאות מתוך 'משנה תורה' (תחילת החיבור, כלומר הפסקה הראשונה של הלכות יסודי התורה; אמצע החיבור בדיוק, הלכות שמיטה ויובל פרק יג; ופרק יב של הלכות מלכים ומלחמות), ובעוד חלקים מדברי הרמב"ם כדי להראות כיצד מתוך הטקסטים עולה תפיסתו האוניברסלית של הרמב"ם, או במילים פשוטות בהן משתמש קלנר: אין הבדל ב'חומרה' בין בני האדם, אלא רק ב'תוכנה'.
זאת ועוד: הרמב"ם, כידוע, העריץ את אריסטו. ומכיוון שלמד ממנו על העולמות העליונים, ודאי חשב שאריסטו יודע ידיעה אמיתית את האל. ואכן, קלנר מראה שהרמב"ם החזיק בדעה זו, והחסיר מאריסטו רק את הנבואה. יוצא מכך שהרמב"ם גרס שהמצוות הן אמנם הדרך הטובה ביותר להגיע לידיעת האל, אולם אין זו הדרך היחידה, שכן גם אריסטו, שלא קיים מצוות, הגיע לידיעה זו. למעשה, אפשר להסיק מכך (קלנר אינו כותב כך, מפאת זהירות נדמה לי) שבעיני הרמב"ם המוני בני ישראל העוסקים במצוות ולא בקיאים בפיזיקה ומטאפיזיקה הינם במדרגה פחותה מזו של אריסטו, שלא מקיים מצוות אולם יודע כל שיש לדעת באלה.
על פי הרמב"ם הכל תלוי, בסופו של דבר, בפעולותיו של האדם. "קדושים תהיו", מסביר קלנר, הוא עבור הרמב"ם ציווי ואתגר, לא הבטחה. לא נולדים עליונים על אחרים, אלא חייבים לעמול על מנת להיות ראויים.
הרמב"ם לא רק הקדים את זמנו ברוחו הנטורליסטית, אלא לצערנו גם לא מעט הקדים את זמננו. דווקא הגישה המהותנית, המבדילה הבדלה גזענית בין יהודי לשאינו, היא שתפסה בכורה במסורת היהודית. סייעה לזה רבות הקבלה, שהגיעה אחרי הרמב"ם, וכמובן שההתעללות המתמדת מצד גויים ביהודים.
נדמה לי שקל לכל מי שעיניו בראשו לראות שאין כל יתרון מוסרי מובנה ליהודי על פני מי שאינו יהודי. הספר של קלנר מראה שכך גם חשב הרמב"ם.

7 תגובות

  1. ראשית, הרמב"ם לא העריץ את אריסטו ולא למד ממנו על העולמות העליונים אלא "רק" סבר ששיטתו אינה סותרת את התורה. שנית, מסקנתך שמכאן שניתן לפי הרמב"ם להגיע לידיעת האל ללא קיום מצוות הינה במקרה הטוב ספקולטיבית, ובוודאי אינה מתיישבת עם ההערכה לה זכה אריסטו בקרב חכמי ישראל נוספים שאינם ראציונאליסטים כהרמב"ם, ובהם אף מקובלים(*). סביר בהרבה להניח שההכרה באריסטו ובמוריו ע"י חכמי ישראל ובכללם הרמב"ם נובעת מהמסורת לפיה חכמי יון קיבלו את יסודות הגותם מהנביאים (אפלטון מחבריו של ירמיהו, סוקראטס ע"י אחיתופל ואסף הקרחי).

    (*) למעשה לפי הרמב"ם האדם אינו מסוגל להגיע כלל לידיעת האל, ניתן לכל היותר להגיע לידיעת מעשה המרכבה

    אהבתי

  2. ⁦‪@TomerPersico‬⁩
    ומהמאמרים גם כן הנפלאים, אשר פשוטיהם בתכלית הריחוק, וכשיובנו פרקי זה המאמר הבנה טובה – תיפלא מחכמת זה המשל והסכימו למציאות, הוא אמרם: "משבא נחש על חוה, הטיל בה זוהמה; ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, גויים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן", – והנהג זה גם כן!
    (מורה נבוכים ב, ל)

    אהבתי

  3. ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בעכו"ם עובדי ע"ז אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקב"ה טובות התורה וציווה אותם בחוקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל.
    (משנה תורה הלכות עבדים ט, ח)

    אהבתי

  4. ועוד כמה מקורות ברמב״ם בהם ניכרת ״הערכתו״:

    כל המשפחות בחזקת כשרות ומותר לישא מהן לכתחילה… כל מי שיש בו עזות פנים ואכזריות ושונא את הבריות ואינו גומל להם חסד חוששין לו ביותו שמא גבעוני הוא, שסימני ישראל האומה הקדושה ביישנים רחמנים וגומלי חסדים, ובגבעונים הוא אומר: "והגבעונים לא מבני ישראל המה", לפי שהעיזו פניהם (איסורי ביאה יט, יז).
    זרע אברהם אבינו, שנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה"… וכל מי שהוא אכזרי ואינו מרחם יחוש לייחוסו, שאין האכזריות מצויה אלא בגויים, שנאמר: "אכזרי המה לא ירחמו" (מתנות עניים י, א-ב)

    וכבר ערב לנו ה' יתעלה על ידי נביאיו שלא נאבד ולא נכלה ולא נחדל מהיות אומה חשובה ומעולה… כי מן הנמנע אצלו שימאס בנו כולנו ואף על פי שנמרה את פיו ונעבור על מצוותיו… אמר: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם" (אגרת תימן)

    "הפורש מדרכי ציבור, אף על פי שלא עבר עבירות אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצוות בכללם ולא נכנס בצרתם ולא מתענה בתעניתם אלא הולך בדרכו כאחד מגויי הארץ וכאילו אינו מהם – אין לו חלק לעולם הבא".(הלכות תשובה ג, יא)

    אהבתי

  5. ספר המצוות, שרש ד':
    "קדושים תהיו" (ויקרא יא-מד) "והתקדשתם והייתם קדושים" הם צוויין לקיים כל התורה, כאלו יאמר היה קדוש בעשותך כל מה שצויתיך ונזהר מכל מה שהזהרתיך ממנו

    אהבתי

  6. בתור מפתח תוכנה, אני חייב לציין, שהבדל בתוכנה הוא הבדל מאוד משמעותי, אפילו יותר מהבדלי חומרה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s