הצעת החוק למניעת רעש מבתי תפילה

Captureביום ראשון תעלה לועדת השרים לחקיקה ההצעה הבאה. נחשו באילו "בתי תפילה" רוצים להגביל את "מערכת הכריזה". רמז: על החוק חתומים מוטי יוגב, שולי מועלם, בצלאל סמוטריץ', מיקי זוהר, נורית קורן, אברהם נגוסה ומירב בן ארי.
 
שימו לב שעל פי החוק כל מערכת כריזה היא "רעש חזק או בלתי סביר", ורק לפעמים רשאי "השר" (שר הדתות אני משער), בהסכמת שר הפנים, לקבוע כי מותר להפעילה.
 
ומה שהכי יפה בחוק הנאור הזה הוא שבדברי ההסבר כתוב כי "החוק המוצע מביא תפיסת עולם לפיה חופש הדת לא צריך להוות גורם בפגיעה באיכות החיים". כן כן, רבותי, חברי הכנסת שלכם דואגים שהדת לא תפריע לכם לאיכות החיים!!!
 
רגע, אז החופש של חרדים לשמור שבת לא יאפשר פגיעה בנסיעה דרך שכונותיהם? החופש של שומרי מצוות לא לאכול חמץ בפסח לא יאפשר פגיעה ברצונם של אחרים לאכול חמץ? החופש של מי שרוצה בכך להתחתן ברבנות לא יאפשר פגיעה באחרים שאינם מעוניינים בכך? החופש של מי שרוצה להתאבל בט' באב לא יאפשר פגיעה במי שרוצה לשבת בבית קפה באותו ערב?
 
לא? זה בסדר, לא באמת חשבתי כך. כי הלשון הנאורה לכאורה מופנה רק כלפי צד אחד. ככה זה בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
 
 

8 תגובות

  1. נראה לי שאף פעם לא גרת בעיר מעורבת, ולכן אתה לא מבין את עוצמת הפגיעה הבלתי נסבלת, כשמואזין מעיר אותך יום יום לפנות בוקר ברעש מרעיד קירות.
    החוק הזה מבורך.

    אהבתי

      1. כנראה גרת בעבר ואתה גר כעת באזורים מרוחקים מהמואזין. אחרת קשה לי להאמין שהיית מוכן לסבול את זה.

        אהבתי

  2. החוק תמוה במיוחד בהתחשב בכך שקיימת חקיקה מפורטת המגדירה מפגעי רעש העולים על עוצמה דציבלית מסוימת כעוולות אזרחיות המאפשרות הגשת תביעה ומזכות בפיצויים. בתקנות החקיקה הזו יש אפילו נוסחאות פיסיקאליות מוגדרות המדריכות את הדרך החוקית שבה יש למדוד את עוצמת מפגע הרעש. על רקע זה, ובהתחשב בכך שהחקיקה מעוצבת במיוחד לפגיעה במסגדים, אין אלא לראות את הצעת החוק הזו כנדבך נוסף במשטר האפרטהייד החוקי המפריד בין יהודים וערבים (במקרה הזה מוסלמים) בישראל.

    אהבתי

    1. לשם שינוי מסכים איתך בנקודה הזאת ולדעתי לא צריך לפגוע בכריזת המואזין. עם זאת אני מקווה שזאת היתה עמדתך גם אילו המואזין היה נשאר שריד אחרון להחצנת אמונה בחיים הציבוריים של יהודים או ערבים.האם גם אז היית מתנגד בתוקף לפגיעה בו? קוהרנטיות זה שם המשחק.

      אהבתי

      1. התייחסתי להיבט החוק השווה לערבים וליהודים. החוק צריך להיות שווה לכולם וחוקים המגבילים ציבור מסוים הם בלתי נסבלים בדמוקרטיה ובוודאי שחוקים שבהם הרוב מנצל את כוחו לביטול זכויות יסוד של ציבור מסוים הם בלתי אפשריים (תיאורטית) במשטר דמוקרטי.

        באשר למקומה של האמונה והדת ברשות הציבור, עמדתי מורכבת אולם אני סבור שה"החצנה" כמו שאתה קורא לה צריכה להיגזר מעקרונות חופש הביטוי, חופש הדת והפולחן, וגם החופש מדת ומפולחן.

        אהבתי

        1. התכוונתי לתומר, אבל אם כבר נכנסת לעניין, אינני מתכוון להחצנה במובן שלילי דווקא אלא כביטוי של דת שמורגש ברשות הרבים. מכיוון שרשות הרבים מוצפת כיום באין ספור החצנות אינטרסנטיות ואחרות(פרסומות,מוזיקה,לבוש,אדריכלות כזו או אחרת,התרמות והפגנות ומה לא),אינני רואה סיבה שדווקא החצנה דתית תפגע במאן דהו. מבחינה זאת אני רואה בהודו מקור השראה מכיוון ששם צורך דתי מכל סוג כמעט נחשב לצורך לגיטימי ולחלק טבעי מהחיים.לכן בגבולות הסביר אין למנוע אותו.כמובן שיש עוד צדדים לנושא ואשמח אם תאיר את עיני בהם.

          אהבתי

  3. נראה ההיו מטיבים לעשות הכותב והמגיבים לו היו מתייחסים לדציבלים האלימים של הכריזה במסגדים, שאין להם כמובן שום רקע דתי אמתי בדת מוחמד, והיו יורדים מעט מעץ ההתפלספות חסרת כל השחר שעליו טיפסו מחמת התקינות הפוליטית המדריכה אותם והמעוורת עיניהם מראות את מוראותיה של המציאות כפי שהיא. לגבי פרסיקו, בודאי שאינו גר קרוב למואזין, כי אם היה מאזין כל יום למואזין, סביר מאוד שהיה מעדיף למצוא נושא אחר לבטא בו את תיסכוליו השמאלניים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s