החוק "לטיפול בכתות פוגעניות" – עימות עם חה"כ עליזה לביא

אתמול התארחתי בתוכנית לונדון את קירשנבאום כדי לדבר על הצעת החוק "לטיפול בכתות פוגעניות" שעברה קריאה טרומית שלשום. הצבעתי על שני פגמים מהותיים בחוק, שמסכנים את חירויות הפרט וחופש הדת של כולנו, ונותנים למדינה כוח חסר תקדים לפרק קבוצות דתיות/רוחניות/אידיאולוגיות שלא מוצאות חן בעיניה. הפגמים הם ההנחה שלמנהיגי כת יש שיטות מיוחדות ל"שליטה בתהליכי חשיבה", ושינוי חוק האפוטרופסות כך שיכלול חברי "כתות פוגעניות".
 
שימו לב שחה"כ עליזה לביא, שחתומה על הצעת החוק, אינה יכולה להסביר מה מבדיל בין דת לגיטימית לכת, וכן מהי בדיוק "שליטה בתהליכי חשיבה". זה לא בגלל שהיא לא יודעת, אלא פשוט משום ש*אין* הסברים כאלה. לצערי הצעת החוק מתבססת על מחקר רשלני והנחות מוצא חסרות תוקף. אני קורא לחתומים על הצעת החוק, חברי כנסת משמאל ומימין, לשקול את העניין שוב. כרגע מדובר בחוק רע שמכניס בדיונות מסוכנים לספר החוקים של מדינת ישראל.

9 תגובות

  1. כמי שבנו היה חבר בכת אני יודע שאכן מנהיגי כתות מפעילים שיטות שליטה על החברים בכת.
    יש הגדרות לכת:
    בראש כת עומד גורו. הגורו יוצר משנה המבדלת את אנשי הכת מהחברה ואפילו יוצרת שנאה כלפיה. הגורו יו ר תלות כלכלית ורוחנית בו
    יש ספרות בנושא.
    הכותב דוקטורנט בחוג למחשבת ישראל בבר-אילן

    אהבתי

    1. הגדרות לכת הן סובייקטיביות. והנה הגדרה אחרת:
      בראש כת עומד גורו שמפעיל סמכות על חברי הכת. חברי הכת הכניעו עצמם כלפי סמכותו של הגורו מבחירה. במידה והיתה כפיה, הנה העבירה. גם כלפי כפיה וסמכות יש ספרות רבה.

      על פי ההגדרה הזאת אין הבדל בין כת לבין דת רגילה משום שכל מאמיני הדת הכפיפו עצמם מבחירה לסמכותו של המנהיג הדתי. אלא שבדת, הכפיה היא ממוסדת, יש למנהיג הדתי את מלוא הלגיטימציה לכפות עצמו על המאמינים בנושאים שונים שמעוגנים באמנה ותואמים את הנורמות החברתיות המקובלות באותה הקבוצה, הדת.

      בעיני קבוצות אחרות, שהנורמות הללו לא מקובלות בהן, הרי שכפיה כזו היא מגונה. והרי לך קונפליקט בין שתי קבוצות בעלות ערכי מוסר ונורמות שונות. כל העניין של מאבק בכתות הוא בגלל שהכתות הללו מצדדות בערכים מסויימים שעדיפים לטענתם על פני ערכים אחרים, והעדיפות הזו שונה מזו שנותן לה הריבון. עצם הנסיון למנוע מהכתות הללו את הציות לסולם הערכים שהן הגדירו לעצמן, הוא כפיה בפני עצמה.

      כשמדובר על "עריצות הרוב" בנושאים ערכיים, הדיון הופך להיות אמוציונלי בהרבה, אבל הביטול של אמונותיהם של חברי הכת כמוהו כפגיעה בחופש הדת שלהם. זו הבעייתיות שבעניין. כתות שאדוקות בערכיהן יתמרדו. אין הבדל בין כת לבין דת ממוסדת חוץ מהעובדה שדת ממוסדת מגובה על ידי הממסד.

      אהבתי

  2. 1. האם ה'גורו' שדיברתם עליו בחמישי ב'לונדון' נמלט/שוהה בימים אלו דרומית מכאן, סמוך לכף התקווה הטובה? והיה למרואיינת הרבה מה להגיד בנושא, אבל אין אישור לפרסם, וגם שיסעתם שניכם את דבריה עד שהשעון הדוחק הביא לקץ הכתבה/ראיון? ויקרב בעזרת ה' את תחילת פתרון העניין המדובר הספציפי על הצד הטוב ביותר, בזכות רביה"ק.
    2. בקשר להצעת החוק, לא סביר שגם חוק יעזור, גם אם יש משהו ב'הטיית מוחות' וגם אם אין… בפרט אם מיישמי החוק מונהגים ו'מוטים'בעצמם על ידי 'מפורסמים' ו'שתלטנים' ו'ממלאי הוראות' שבדרגה החברתית שמעליהם…
    וד"ל וק"ל ואכמ"ל…

    אהבתי

  3. תומר, אתה וירון תבעתם מחה"כ לביא תשובה לשאלות קשות בדבר ההבחנה שבין חצר חסידית ל"כת" ובעקיפין בדבר הגדרת "שליטה מחשבתית", אולם גם אתם נמנעתם מלהשיב על שאלה קשה לא פחות, והיא מה ההבדל בין ההגנה שמעניק חוק הגנת הצרכן למשל לצרכן שעוסק הטעה אותו, לבין מנהיג רוחני המטעה את חסידיו במזיד, למשל לגבי כוחותיו, למשל לגבי הרעות שיבואו עליהם מכוחות כבירים אם לא יצייתו לו וכו' .

    אמנם, ב-2 המקרים לא מדובר ב"שליטה מחשבתית" (שליטה טוטאלית או קרובה לכך, כזו שקיימת למשל בהפנוט או בגריה חשמלית של המוח) אבל בהחלט מדובר בהשפעה מחשבתית משמעותית ששימוש בזדון בה מזיק למושפעים. מדוע חוק הגנת הצרכן מקובל עליך וחוק שיגן על מוטעים רוחנית אינו מקובל (ואני מניח מהיכרותי עם עמדתך שכל חוק בנושא זה אינו מקובל עליך, ולא רק החוק הגרוע מושא הראיון…)?

    אהבתי

    1. שלומי, מה הקשר לחוק להגנת הצרכן?
      כאן מדובר על חוק להגבלת הצרכן ומה שהוא ראשי לקנות עד כדי כך שימנו לו אפוטרופוס במקרה שרכש מוצרים מסוימים.
      תומר, קבל תמיכה בעמדה השפויה והנחרצת שלך.

      אהבתי

  4. הרצל היקר, הרי כתבתי שאני חושב שהחוק המוצע גרוע! השאלה שלי היא עקרונית לגבי מי שהוא מתנגד לכל סוג של אסדרה, ובמישור הזה, אין הבדל בין כשל השוק שמצדיק את חוק הגנת הצרכן לבין זה שמצדיק התערבות אסדרתית טובה, והדגש הוא על טובה של הנושא. ורעיונות לאסדרה טובה היו וישנם, אלא שכפי שכבר כתבתי לתומר לא מעט, בריק הזועק לאסדרה כלשהי, עמדה לעומתית הפוסלת כל התערבות אסדרתית חרף הצורך הברור סופה שתרחיק יוזמות טובות ותקרב גרועות וקיצוניות.

    אהבתי

  5. חבל שחה"כ לביא לא הגיעה מוכנה לעימות, היה אפשר להציג טיעונים טובים יותר.

    לגבי ההבחנה בין כת 'סתם' (או דת) לכת 'פוגענית': האם הבעיה היא בזיהוי דפוסים או שהיא עמוקה יותר?
    האם לא ניתן למצוא הגדרה שתכלול 80% מהכתות מסוג גואל רצון ו-0% מהכתות הנחשבות ללגיטימיות (חסידות גור)? אני מניח שיש הגדרה כזו* והיא תעזור לנו לאבחן את הבעיה בכתות.

    לגבי טיפול באמצעות חוק: האם כל חוק הוא אסור או שיש בעיות ספציפיות בחוק הזה? האם ישנה אלטרנטיבה לחוק המוצע?
    אפשר להעלות על הדעת חוקים שלא כופים אפוטרופוס על אדם מבוגר ועם זאת יכולים לעזור לנפגעי כתות. למשל, חוק המחייב פגישה שנתית עם עובד סוציאלי הרחק מהגורו. בפגישה זו החבר בכת ילמד על זכויותיו, על האפשרויות העומדות בפניו, ויקבל מסרים ממשפחתו.

    נדמה לי ששילוב הגישות האלה, קרי מציאת דפוס אובייקטיבי וחקיקה עם פגיעה מתונה בחירויות האזרחיות – יכול לתת מענה הולם לתופעה.

    * דפוס לדוגמה: 80% נשים ו90% מהחברים מנתקים קשר עם המשפחה.

    אהבתי

  6. ממש נהניתי לצפות בדיון.
    ההבדלים בינך ובין ח"כ הם של הגיון מול ברברת, של נימוקים מבוססים אל מול רגש ללא מחשבה.
    היא לא הצליחה או ניסתה לענות לשאלות שנשאלה, ורק המשיכה לחזור על המנטרה של המצוקה הגדולה שנפגעי כתות נמצאים בה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s