משהו קורה בהר ציון – על המתיחות הנהנית סביב קבר דוד והאתר הקדוש לנוצרים במקום

הקישור הזה מוביל לידיעה של האתר הדתי-ימני 'הקול היהודי' על העלייה בחשיבותו הדתית של הר ציון. בשנים האחרונות מתגברת והולכת דרמה דתית סביב ההר, שכוללת מתח בין קבוצות של הימין הדתי הקיצוני לבין צליינים ובעלי תפקידים נוצריים. מדובר גם בפעולות אלימות כגון מז'אנר תג מחיר. ביקשתי מערן צדקיהו, שבקיא ופעיל בענייני ההר, להסביר מה הולך שם לפני הפיצוץ, ולא אחריו. להלן אפוא מילותיו של צדקיהו:

 

—

"הגבעה המערבית" הממקומת בחלק המערבי-דרומי הסמוך לחומות העיר העתיקה, מזוהה עם "ציון" המקראית מאז התקופה הביזנטית. החל מהמאה העשירית היסטוריונים מוסלמים, ובעקבותיהם נוסעים יהודיים ונוצריים, מזהים את האזור הזה עם מספר מסורות קדומות :

1) מקום קבורתו של דוד המלך ומלכי יהודה

2) מקום פטירתה (הירדמותה) של מרים אם ישוע

3) מקום הסעודה האחרונה של ישוע ותלמידיו – במהלכה הונחו היסודות לליטורגיה הנוצרית, מקום התכנסותה והתגבשותה של הקהילה הנוצרית הראשונה ומקום ירידת רוח הקודש על השליחים (פנטקוסט). למיטב ידיעתי [=ערן צדקיהו] נקודה זו מקובלת כמעט על כל הכנסיות הנוצריות בעיר.

 

בשלהי המאה ה-15 הסולטאן הממלוכי אל-ט'אהר סיף אל-דין ג'קמק הפקיע את המקום הן מהיהודים והן מהנוצרים והחל להכניס למקום מיסטיקנים מוסלמים. בראשית המאה ה-16, עם החלת השלטון העות'מאני בארץ, הושלם מהלך ההפקעה כאשר מתחם הר ציון הוקדש לאללה בכתב הקדש עליו הופקדה משפחת דג'אני. המקום הקדוש הפך למסגד בשם "א-נבי דאוד"

 

מצב עניינים זה, בו המוסלמים שולטים במתחם והיהודים והנוצרים מודרים ממנו, נשמר גם בתקופת המנדט הבריטי, כחלק משמירת הסטטוס קוו במקומות הקדושים.

 

המצב בהר ציון השתנה מהקצה אל הקצה בעקבות מלחמת העצמאת ב-1948. הר ציון הסמוך העיר העתיקה נכבש בידי ישראל וכל המבנים שעליו עברו לידי הצבא ובהמשך לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. בני משפחת דג'אני הפכו לפליטים ואיבדו את רכושם. מתחם הר ציון הפך להיות המקום הקדוש היהודי הקרוב ביותר לעיר העתיקה, לכותל המערבי ולהר הבית. עוד במהלך הקרבות הוסב המסגד התחתון – ציון קבר דוד על פי המסורת – לבית כנסת. בהמשך, בהובלתו של מנכ"ל משרד הדתות הבלתי נלאה ש. ז. כהנא, הפך הר ציון לאתר הקדוש היהודי המרכזי והחשוב ביותר במדינת ישראל במשך 19 השנים שבין 1948 ל-1967. בתקופה הזו נהרו המוני בית ישראל בשלושת הרגלים אל הגג של קבר דוד וצפו אל העיר העתיקה.

 

בשבוע אחד ביוני 1967 הר ציון נשכח ונותר מאחור, עם הנהירה ההמונית אל הכותל המערבי ועם הקמת רחבת התפילה הענקית במקום שבו עמדה שכונת המוגרבים. הר ציון נשכח והפך לחצר אחורית, קצת מוזנחת, קצת נשכחת. אתר שנותר בשולי התודעה היהודית, חנייה ושירותים בדרך לכותל.

 

ב-1964 ביקר באתר האפיפיור פאולוס השישי. זהו ביקור היסטורי של אפיפיור במזרח מזה מאות רבות של שנים וראשיתה של מסורת, שכן כל אפיפיור שבא אחריו ביקר גם הוא בארץ הקודש וקיים מיסה בחדר הסעודה האחרונה בהר ציון – כך יוחנן פאולוס השני (טוב הראשון הספיק לכהן כאפיפיור במשך כחודש בלבד עד שמת ב-1978), שקיים מיסה בהר ציון ב-1999 וכך בנדיקטוס ה-16 ב-2009 ופרנציסקוס ב-2014. אולם כפי שאנו יודעים מדוגמאות אין ספור, המשקע ההיסטורי לא נשכח מהלב, והוא צף ועולה בזיכרון הקולקטיבי. תשומת הלב הנוצרית הגוברת בהר ציון וביקורי האפיפיורים באתר בזה אחר זה הביאו לתגובה יהודית.

 

בצד ביקור האפיור בנדיקטוס ה-16 בחדר הסעודה האחרונה ב-2009, החלה מסתמנת התעוררות יהודית בקבר דוד, שנמצא בקומה התחתונה. בערך באותו הזמן החלו להתרחש בשטחים ובארץ אירועים של "תג מחיר" אשר לעיתים כללו סממנים דתיים – פגיעה בבתי תפילה ובבתי קברות. צה"ל ומשטרת ש"י הרחיקה מהשטחים בצו גורמים שסומנו כבעיייתיים ורבים מהם התישבו בירושלים. ישיבת התפוצות אימצה חלק מהנוער הזה בניסיון לתת להם בית ולשקמם.

וכך סמוך להגעתם של נערי הגבעות להר ציון החלו מתרחשים מעשי וונדליזם כנגד הסמלים הנוצרים בהר, חילול בתי קברות ופגיעה בכנסיות. במקביל, גורמים מהשוליים של העולם החרדי כמו גם מהשוליים של הציונות הדתית והימין הקיצוני החלו להתבסס בהר ציון, לאמץ אותו ולחזק את האחיזה היהודית באתר. כך, מלמטה, החלטה התעוררות אותנטית ועממית של פולחן יהודי בקבר דוד, אשר שיאה בכל שבוע באירוע מלווה מלכה המוני.

 

בצד הקו החיובי של התעוררות דתית ורוחנית בקבר דוד, התפתח קו אנטי נוצרי מובהק שכולל קריאות למגר את העבודה הזרה מחדר הסעודה האחרונה. במאי 2014, שעות ספורות אחרי ביקור האפיפיור פרנסיסקוס בחדר הסעודה האחרונה, הוצתה כנסיית הדורמיציון הסמוכה. אחד הנערים החשודים בהצתה הזו הוא קטין בן 17 אשר חשוד דם במעורבות ברצח משפחת דוואבשה.

 

הצתת כנסיית הלחם והדגים בטבע'ה שליד הכינרת בשנה שעברה היתה האירוע הטרור היהודי החמור ביותר בשנים האחרונות והמקרה היחיד (מתוך עשרות בתי תפילה מוסלמים ונוצרים שחוללו מאז 2009) שפוענח על ידי המשטרה. על פי הודעת המשטרה, מחקירת החשודים בהצתה בטבע'ה עולה "כי ככל הנראה המניע להצתה הינו המחלוקת סביב קבר דוד" בהר ציון, מטרים ספורים מכנסיית הדורמיציון. כך גם ביום ראשון ה-17 בינואר, בעת שהאפיפיור הנוכחי ביקר בבית הכנסת הגדול ברומא, רוססו כתובות נוספות על קירות הדורמיציון בהר ציון.

 

כך בצד ההתעוררות הדתית האותנטית בהר ציון, ישנו גם קו פולמוסי אנטי נוצרי חריף, וניתן גם לטעון שהדברים קשורים זה בזה, שכן מקומות קדושים, כמו תרבות וזהות באופן כללי, נוצרים, מתמצקים ומתהווים במידה רבה מתוך סכסוך ותחושת איום, אמיתי או מדומה.

 

ההתרחשות המתוארת לעיל לא חמקה מעיני הרשויות. בשנה שעברה נפתחה תחנת משטרה בהר ציון ונעשו מספר ניסיונות של משרדי הממשלה והעיריה לעשות סדר בבלגאן השורר הר ציון. לאחרונה המקום רושת במצלמות וכעת ישנן רשויות רבות הפועלות במקום במקביל. אל תוך הקלחת הזו נכנסנו גם אנחנו – חבורה של אנשים שאכפת להם – והקמנו את הפרויקט הנפלא שלנו – חלון להר ציון.

 

הר ציון התקדש במסורות שלוש הדתות. זהו עולם בזעיר אנפין של המורכבות הירושלמית ונמצאים בו אתרים מקודשים כמו קבר דוד המלך וחדר הסעודה האחרונה וכן בתי קברות של בני הדתות והעדות השונות. המציאות בהר ציון כוללת הזדמנויות לדיאלוג בינדתי ובינתרבותי מצד אחד, ומצד שני נמצא בה מתיחות דתית ולעתים גם אלימות.

 

לנוכח מציאות זו אנחנו מעוניינים לפתוח צוהר למתרחש בהר ציון על מנת לממש את ההזדמנות הייחודית הטמונה בו להיכרות ולשיח בינדתי, ולתרום בכך להפגת המתחים בהר ולעיצובו כמרחב בטוח, פתוח ומזמין לכל המבקרים בו – מרחב המעודד שיח של סבלנות וכבוד הדדי.

—

 

ואני אוסיף: ראוי שהנלחמים על חופש דת ליהודים על הר הבית יאבקו גם למען חופש דת לנוצרים בהר ציון. זכות התפילה אינה מוגבלת לדת מסויימת.