הטעות של יהודה יערי בקשר לספר האזרחות החדש

קצת מאוחר אבל חשוב לי לומר משהו על פסטיבל הספר החדש לאזרחות. במכתבו של יהודה יערי, שערך את הספר, הוא מתלונן:

אין מקום לכמעט 20 ציטוטים ממקורות דתיים בקטע הדן 'בזכויות האדם כאדם', בתוך פרק 'עקרון זכויות האדם והאזרח' בספר אזרחות לכלל התלמידים בישראל. לא הגיוני שעל הזכות לחיים נלמד שיעור אזרחות מהרמב"ם.

במילים אלה מקופלת אחת הטעויות הגדולות ביותר של החילוניות הליברלית בישראל, והיא הניתוק שהיא עושה בין "היהדות" (הדת, התרבות, ההיסטוריה) לבין "הדמוקרטיה". הכשל כאן הוא כפול:

ראשית, הניתוק הזה מופרך ברמה העקרונית – רעיונות שנולדו או פותחו במסורת היהודית תרמו לעלייתה של הדמוקרטיה הליברלית המערבית. זאת עובדה שכל היסטוריון של תנועת הנאורות אמור לדעת.

שנית, מי שמחזיק בעמדה הזאת משחק בדיוק לידי אלה שמתעקשים שליהדות אין דבר עם הדמוקרטיה ושצריך לבחור. זה לא נכון, אבל אם הם יצליכו לשכנע שכך הם, ורבים אחרים, יבחרו ביהדות. ביהדות פונדמנטליסטית. ואבוי לנו אז.

לא קראתי את הספר החדש, ואני לא יודע אילו בעיות יש בו. אני גם לא יודע איך בדיוק שולבו המקורות היהודיים בתוך ההסברים על זכויות האדם. אבל מה שתיאר כאן יערי אינו בעיה, אלא סגולה חשובה מאוד של הספר. הלוואי וכך היו מלמדים אזרחות עד כה.

10 תגובות

  1. חד כתמיד תומר. עם זאת, במונחים היסטוריים, אני לא חושב שאפשר להגיד שרעיונות שפותחו במסורת היהודית תרמו לעליית הנאורות האירופית, אלא אם מתכוונים לזה באופן מאוד כללי, שהוגי הנאורות היו נוצרים ונשענו על התורה והפיתוח שלה בנצרות. יש בכל מקרה הבדל גדול בין השוויון לפני האל, או הזכות לחיים במסורת היהודית-נוצרית לבין השוויון הפוליטי, הזכות לחיים וערכים דומים העומדים ביסוד הדמוקרטיה הליברלית ושורשיהם בנאורות. המקורות הם התקפה על ההיררכיה הפיאודלית, על הדומיננטיות של הכנסיה ועל שלטון לא מוגבל, לא המסורת היהודית ובמובן הזה גם לא המסורת הנוצרית. מבחינת הדיון הפוליטי הפנימי בישראל, אתה צודק.

    אהבתי

  2. לא קראתי את הספר כמובן, אבל אם בפרק על זכויות אדם אין חלק הרבה הרבה יותר גדול על המהפכה הצרפתית, למשל, או על הוגי הנאורות שבאו אחר כך, הוא שומט את הבסיס ההיסטורי של כניסת זכויות האדם לאנושות המערבית.

    אהבתי

  3. ייתכן שיערי יסכים איתך ברמה העקרונית, אבל מעשית (מבחינת סאבטקסט) הוא צודק ברתיעה שלו.

    היהדות האורתודכסית מבוססת על סמכותנות. כלומר, ישנם אנשים המוסמכים להעביר לעם את דרישות האל (רבנים).
    הגירסה של הסמכותנות היהודית מתוחכמת אמנם — היא מתבססת יותר על ידע ולימוד מאשר על משיחה לכהונה, אבל זה לא פוגע ממש בתוקפה.
    כדי שאמירה תהיה נכונה היא צריכה להישען על דברי מישהו מקובל בציבור– ולהיפך! — רב מקובל אומר אמירות שהן בהכרח נכונות.
    זו הבעיה: פה המפיק מרגליות – מעצם זהותו של בעל הפה.

    כשאתה משעין יסודות דמוקרטיים על אמירות 'יהודיות' אתה מכניס את הסמכותנות בדלת האחורית.
    אם אנחנו בעד הזכות לחיים בגלל רב X, ורב X בעד עינויים אז אנחנו בעד עינויים.

    תגיד: "אני לא חושב ככה" ? אתה בדעת מיעוט.

    השלטון (הימין) משתמש בדת רק מנקודת המבט האורתודוסכית. אותה מסורת שבשמה כובשים משמשת גם כהצדקה לקבלת אותם עקרונות דמוקרטיים *המתאימים לאידאולוגיה*. אלה שלא מתאימים הם לא יהודיים, הם "שתולים". לכן צריך לחשוש מאוד ממי שרוצים להשעין את הדמוקרטיה על יסודות דתיים.

    אהבתי

    1. לא ממש הבנתי. הישענות על סמכות יש בכל חברה – גם הוגי הנאורות הם סמכות, וגם ערכי הנאורות עצמם. אני לא רואה הבדל חוץ מזה שסמכות א מוצאת חן בעיניך וסמכות ב לא.

      אהבתי

  4. יערי לא טועה. אם מביאים את הרמב"ם לא אפשר בלי שאין להציל גוי, שמחלל שבת ראוי למיתה. ובהסכמתו לחז"ל אחר. אתם קרויין אדם ואומות העולם אינם קרויין אדם. יש בבתרבות העברית הרבה צדק ואנושיות וחמלה. אבל אין בה כמו בכל דת מושג של האזדם הריבוני שהוא שורש הדמוקריה. ובבתי הספר היהודיים חייבים ביושר להסביר שאנחנו הבאנו לעולם אל אחד ואתו מלחמות דת שהרגו מיליונים על מיליונים. שדדמוקרטיה זה גם חינוך לאמת. ואמת מתממשת בספק. ומהספר באה בתהליך ארוך הדמוקרטיה

    אהבתי

  5. הסתמכות על מקורות היהדות תקרב מן הסתם את שיח הדמוקרטיה וזכויות האדם לתלמידי החינוך הדתי ואולי היהודי בכלל (אם כי יד בארץ גם לא יהודים וצריך גם להתחשב בהם, אולי לביא ציטוטים מהוגים נוצרים ומוסלמים), הבעיה עם ציטוט ממקורות יהודיים מסורתיים שהוא בדרך כלל חלקי ומזוייף, אין בעיה להביא את הרמב"ם אבל חייבים גם להבהיר לתלמידים שהוא (בהתאם לגמרא ולמשנה) פסק שאין חייבים להציל גוי ואף לא את "הפורשים מדרכי ציבור" — דהיינו חילונים ואולי רק חוזרים בשאלה, כמו כן פסק (מדעתו), שגויה שיהודי אנס אותה תיהרג "לפי שבאה תקלה על ידה לישראל" (כמו שפסקה הגמרא לגבי בהמה) ולהסביר לתלמידים שדברי הרמב"ם לא מחייבים רק כי הוא כתב אותם.
    כל הדברים שהרמב"ם ואחרים כתבו צריכים להיות מובנים במסגרת המסורת בה פעלו ועל רקע התקופה בה חיו אבל בשביל שמהסתמכול על הרמב"ם (ועל ההלכה בכלל) לא נגיע לדומא דרוש דיון רציני על המסורת היהודית וההלכה משמעותה וסמכותה בימינו, החברה הדתית האורתודוקסית בורחת כמפני אש מהדיון הזה ומכאן הבעיה בספר האזרחות החדש.

    אהבתי

  6. יערי לא טעה. יש כאן שתי תרבויות. האחת מקור הסמכות הוא האל. השנייה הוא האדם הריבוני. הדמוקרטיה באה מהשורש השני. אי אפשר להתפלפל כאן. יש בציוויליזציה העברית הרבה יסודות נאצלים לדמוקרטיה. אבל היא לא דמוקרטית אם מביאים את הרמב"ם על זכות החיים ועוד כדומה, אי אפשר שלא להביא כי אין להציל גוי בשבת וביום חול לעשות הכל כדי להתחמק מהצלתו. ומתמיכתו ב"אתם קרויין אדם ואומות העולם אינן קרויין אדם. ומאישור כי גוי מת אינו מטמא את האוהל כי הוא לא אדם וכיו"ב. האמת והיושר לא פחות חשובים מפרשנויות ומותר וצריך שמורה יאמר לתלמידיו בכתה כי אנחנו הבאנו את האל האחד האוניברסלי ויחד אתו את מלחמות הדת שקטלו מיליונים על מיליונים/ בעולם האלילי לא היו מלחמות דת. אמת מתקיימת רק ע"י הספק. והדמוקרטיה באה לעולם על גבי הספק.

    אהבתי

    1. בס"ד
      צבי, לא מסכים איתך . בעולם האלילי היו תמיד מלחמות דת הן במזרח התיכון והן במזרח הרחוק. בלי לדבר על עונשים לא הומאניים אצל הקלטים בדמות קרבן אדם בצורה המזוויעה ביותר כמו לקלף עורו בעודו חי וכהנה. או הקרבן למולך. או מלחמות של כתות בודהיסטיות פונדמנטליסטיות ורצח בשם האן אטמן. אל תעשה אידאליזציה לעולם האלילי. מה שכן, אני באמת לא מאמין שהיהדות היא דת דמוקרטית. היא בהחלט דת תאוקרטית ולמרות שרוב הקוראים פה אלרגים למושג הזה, אני לא בטוח שתאוקרטיה זה רע. השאלה שצריכה להשאל היא האם קיימת אמת אבסולוטית ואובייקטיבית והאם התורה שלנו היא כזו? מן הסתם רוב הקוראים פה יזעקו חמס. אבל מבחינתי, השיטה היהודית והעם היהודי שרדו יותר מידיי אלפים בשנים כדי שיהיה אפשר לנפנף אותם מעל דפי ההסטוריה כלא רלוונטיים. וכן, האורתודוקסיה דייקא.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s