"שליטה הכרתית" יוצאת משליטה

רק שלשום כתבתי על הצעת החוק המסוכנת "נגד כתות פוגעניות" והנה אתמול התפרסמה כתבה (של יוסי אלי) על פרשה שנוגעת לאותה בדיה המכונה "שליטה בתהליכי חשיבה" ובה מעורב עו"ד אביגדור פלדמן.

מסתבר שד.א., מנהיג משפחה פוליגמית ברסלברית המואשם בסדרת מקרי התעללות מחרידים בילדי משפחתו המורחבת, תובע את פלדמן על ניגוד עניינים לכאורה.

ד.א. טוען כי פלדמן נדרש להוכיח, לצורך ההגנה עליו כעו"ד המייצג אותו, כי התזה בדבר "שליטה מנטלית" שמקדם המרכז הישראלי לנפגעי כתות​ איננה מוכרת בעולם המדע (מה שעובדתית נכון). זאת כדי הוכיח כי ד.א. לא שלט מנטלית בנשותיו ובילדיו, וכי הבגירים שבהם אשמים בכל מה שביצעו לכאורה בפקודותיו.

ד.א. טוען כי גילה בדיעבד שפלדמן מייצג גם את אברהם קוגמן, חסידו של המקובל המטורלל אליאור חן, ושם הוא ניסה להוכיח את ההפך הגמור: שקוגמן היה נתון במצב של "שבי מנטלי" בידי חן, וזאת כדי לפטור את קוגמן מאחריות למעשיו. ד.א. טוען שפלדמן היה מחויב לקוגמן יותר מאשר לו, ולכן כשל בהצגת המקרה שלו עצמו, ובהגנה שאין דבר כזה "שבי מנטלי".

בקיצור, סלט משפטי שלם, והכל סביב השאלה המאוד משמעותית של אחריותו של אדם למעשיו. האם אין איזה כתב משפטי שירים את הנושא החשוב כל כך הזה?

תגובה אחת

  1. תומר, המדע והמשפט אינם דוברים את אותה השפה. המדע עוסק באובייקטיביזם והמשפט עוסק בקביעת נורמות אכיפות יעילות וצודקות, עד כמה שידו משגת לאור מגבלות הבנתנו את הצדק ומגבלות המחוקק.

    כאשר המשפט מדבר ב"שליטה מחשבתית", באמצעות כל מיני מונחים, הוא אינו מתכוון לשיטה נוסח "מגנטו" מ-X מן, אלא הוא מתכוון לשליטה מספקת של אחד בזולתו, שליטה שדי בה כדי שיופקע חלק מהאוטונומיה של רצונו החופשי של הפרט, בכוח או בפועל. בניגוד למדע ששליטה מחשבתית של אחד ברעהו מבחינתו, היא פשוטה כמשמעה, הפקעה מוחלטת של הרצון החופשי של אחד על ידי השולט בו, המשפט אינו מחפש ודאות, אלא מחפש לתקן עוולות, בכוח או בפועל, הנובעות מיכולת כפייה, אפילו חלקית של אחד באחר, וקובע מנגנונים, במקרים מסוימים, כדי לתקן זאת, שמחלקם גם אתה נהנה. למשל, בחוק החוזים ישנו סעיף המאפשר למי שהתקשר בחוזה עם זולתו כתוצאה מכפיה כלכלית, או כתוצאה מניצול פערים בהבנה או ביכולת השכלית או במקרים נוספים דומים, לראות את ההתקשרות כבטלה. בחוק ניירות הערך, קבועות הוראות פליליות שמטרתן להרתיע סוחרים ובעלי שליטה בחברות נסחרות משליטה על החלטות ההשקעה של הציבור באמצעות מעשים מסוימים, דוגמת הסתרת מידע, מסירת מידע מטעה וסחר במידע פנים. בחוק הגנת הצרכן קבועות הוראות רגולטיביות רבות שמטרתן למנוע מבעלי עסקים לשלוט על דפוסי קניה של צרכנים באמצעות ניצול הטיות קוגנטיביות שמהן כולנו סובלים ושלהן כולנו חשופים, לרבות אלו מאיתנו שמודעים לקיומן, וכך גם הדבר בדיני הבנקאות ובדיני מכשירי החיסכון הפיננסיים. בחוקים אחרים נקבעו הוראות האוסרות קיום יחסים רומנטיים בין בעל מרות לכפוף לו, הוראות העוסקות על בעלי תפקידים רבים להיות שרויים במצב של ניגוד עניינים (להבדיל ממצב של קבלת החלטה הנגועה בפועל בניגוד עניינים שגם היא אסורה כמובן), כמובן ישנן הוראות האוסרות על קבלת שוחד (אפילו אם מקבל השוחד יכול להוכיח שלא פעל בפועל בהתאם לרצון המשחד, אגב בדומה לעמדת המשפט העברי בעניין שסבורה שמשוחד אינו יכול שלא להשתחד (כהו עיני יצחק… וגו'), וכך הלאה, ישנן דוגמאות רבות מספור. ושימת ליבך לכך שאין מדובר בהוראות חוק העוסקות בפרטים בעלי מוגבלויות שכליות מובנות, אלא באנשים בעלי כשירות מחשבתית רגילה שהחוקים האמורים מבקשים להגן עליהם מפני השפעות חיצוניות ומניפולטיביות על מחשבתם והחלטותיהם.

    המשפט, באופן גורף וחד-משמעי, אינו רואה את מחשבתו של האדם ככלי עצמאי, חופשי, מנותק מהקשר, שהבחירה להפעילו באופן רציונאלי ויעיל לטובתו של האדם, תלויה רק ברצונו של אותו אדם ובנכונותו ללמד עצמו חשיבה ביקורתית, אלא מכיר בכך שמחשבתו של האדם נתונה להשפעות חיצוניות, חלקן השפעות המיצרות בכוונת מכוון על ידי אחרים לצורך ניצולו של האדם והבאתו לפעולה כנגד טובתו, ובמקרים שבהם מזהה החוק מקרים מסוג זה, הוא אינו מהסס להתערב להגנתו של זה שמחשבתו הושפעה כנגד טובתו, וזאת, בין אם הדבר נעשה באמצעות הרתעת המשפיע, פיצוי המושפע, או הכרה ביכולתו של המושפע להשתחרר ממחויבויות שנטל על עצמו תחת ההשפעה. אגב, כמובן שהמדע כן מכיר בהשפעות חלקיות על תהליכי חשיבה של הפרט, אשר בתורן כמובן שמשפיעות על רצונו, וראה למשל את שדה המחקר של ההטיות הקוגנטיביות, שדה המחקר של תורת המשחקים (העוסק בין השאר בפיתוח מודלים של עמדות והתנהגויות שמאפשרות להשפיע על התנהגותו של האחר), שדה המחקר של הגריה החשמלית המוחית (שיש בו כבר היום כשי ליטול מאדם כל יכולת חשיבה, כל יכולת לשלוט בגופו, ולחילופין, להביאו לתפקד ברמות הכרה מוגברות באופן מיטבי), מדע הכלכלה שכל כולו מדבר על בחירות פרטים בתנאי מחסור, וחלקים ממנו מאפשרים לפתח מצבים שיובילו פרטים להתנהגויות מסוימות כנגד רצונם (והרי חלק ניכר ממדיניות המיסים ומהמדיניות המוניטרית שלנו מעוצבת כך שתשפיע על התנהגויות ורצונות הפרטים), מדעי המוח ובמיוחד החלק בהם העוסק בחקר התפיסה, ויודע היום לייצר תפיסות מוטעות של המציאות (כגון אשליות אופטיות שלא ניתן להימנע מהן) ושיש בהן כדי להשפיע עת המחשבה וכפועל יוצא, על הרצון.

    כמובן, בשום דבר מהאמור אין כדי לומר שיש דבר כזה "שבי מחשבתי" מוחלט, כמו בקומיקס, אבל בהחלט יש מצבים שבהם אינדיווידואלים מסוימים יכולים לנצל תחומי ידע מסוימים או יתרונות אחרים שיש להם, כדי לנתב ולנווט את מחשבותיהם והתנהגיותיהם של חבריהם, כנגד טובתם של האחרונים. כמובן, אדם בעל מחשבה ביקורתית מפותחת כמוך לא ייתן לכך להתרחש (אלא אם כן אתה לא יודע להסביר לי כרגע את התהליכים שהובילו אותך לבחור את קרן הפנסיה או ההשתלמות שלך, או את מסלול המשכנתא שבו בחרת, או אם אתה אומר מנגד, שבחרת במודע שלא לדעת ואתה נוטל על כך אחריות מלאה), אולם ישנם אחרים שאינם מודעים לאופן שבו ניתן להשפיע על מחשבותיהם ורצונותיהם, ולו באופן חלקי ביותר, ובכך להביאם לנהוג כנגד טובתם, או שהם מבקשים את עזרת החוק בקביעה שמידה מסוימת של השפעה מעין זו, צריכה להיות אסורה, או מפוקחת, או מזכה בתרופות מסוימות לאחר התרחשותה.

    על כן, אין כל סיבה להוציא את הרעיון של השפעות מחשבתיות זרות על האוטונומיה של הפרט מהמשפט, ונראה שלא ניתן לעשות זאת כלל, אלא שצריך להתאים את ההתערבות המשפטית להשפעה החיצונית של הפרט, כך שתהיה התערבות רק במקרים של פערי כוחות מובנים, או במקרים של ניצול ידע עודף או של ניצול חוסר ידע, או של ניצול פגמים מחשבתיים ידועים (הטיות), וכך הלאה, ובמקרים שבהם נראה שמוצדק להתערב, יש לקבוע מנגנון התערבות מתאים לפי חומרת ההשפעה החיצונית ותוצאותיה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s