מוטי קרפל מול נער גבעות – מאבק פרדיגמות בשולי הציונות הדתית

קחו לכם רבע שעה והקדישו את הזמן לאחד מהרגעים הטלוויזיונים הגדולים של השנה: באולפן לונדון את קירשנבאום יושב מוטי קרפל ומתפלמס עם צבי סוכות, כשברקע מפרשן רועי.
 
קרפל הוא מהאינטלקטואלים הבולטים של הציונות הדתית המשיחית כיום. הוא כתב לאחרונה פוסט שבו יצא בתקיפות כנגד נערי הגבעות וספציפית החשודים ברצח משפחת דוואבשה. על פי קרפל אנחנו אמנם חד-כיוונית בדרך לגאולה השלמה, אבל הדרך היא רק עם כל עם ישראל יחד, כלומר קמעה קמעה.
 
סוכות מגן על תרבות נערי הגבעות. מה אתם רוצים, הוא אומר, אנחנו בסך הכל צועדים בשבילים שסללתם: הולכים על הקצה, משגעים את צה"ל, מכופפים את החוק. האם לא תזכרו את סבסטייה? נוער הגבעות, הוא אומר, אינם עשבים שוטים, אלא היחידים שדווקא נאמנים לאתוס המתנחלי הותיק אותו למדו מהוריהם.
 
סוכות חבר בתנועת דרך חיים של הרב יצחק גינזבורג, שמנסה להכין תוכנית שלמה למדינת הלכה, ופה קבור הכלב. הוא למעשה פרש מהפרדיגמה הקוקניקית, שעם כל המשחק שלה עם החוק הקפידה לעשות רק את מה שחשה שאיתו רוב עם ישראל מאחוריה. לרב גינזבורג אין מנגנוני בקרה כאלה. לכן למרות שיש נקודת אמת במה שאומר סוכות, הוא בעצם מייצג אתוס אחר, שעולה בשולי הציונות הדתית אחרי קריסת הקוקיזם כפרדיגמה כוללת-כל.

3 תגובות

  1. ראשית תומר, תודה על ההפניה החשובה. אני לא זוכר אירוע קודם שבו התייצבו נציגים מוכרים של הזרמים הללו ליתן מענה לשאלה העומדת בפי כל, לאן לעזעזל מבקשים הציבורים הללו להוביל אותנו? ונדמה אפילו שהנציגים הללו התייצבו מתוך תחושת חובה מסוימת שכופה עליהם מתן תשובות או דין וחשבון. מבחינה זו ועד כמה שאולי נורא לומר זאת, ייתכן שהאירועים הקשים של פעילי "תג מחיר" ובראשם הרצח המזעזע של בני משפחת דוואבשה, יובילו להתעשתות מסוימת בציבורים הרלוונטיים.

    עם זאת, גם דבריו של קרפל וגם דבריו של סוכות מחרידים בעיניי באותה המידה. שניהם מבקשים לקדם איזו גאולה שהם חוזים בעיני רוחם, ושניהם החליטו שאותה גאולה ממש שנחזתה על ידם חייבת להיות גם הגאולה שלי ושל שאר העם היהודי, בין אם אנחנו מבינים זאת ובין אם לא, ושניהם סבורים שמוטלת עליהם האחריות והחובה לקדם את חזון אחרית הימים שלהם עד להגשמתו, והם חלוקים אך ורק לגבי הדרך לעשות זאת. קרפל אוחז בכך שניתן לנהוג במידת הנכלוליות המקובלת בחברה, בימי סבסטיה במידת הנכלוליות שהיתה נהוגה במפא"י, בהסתדרות ובמפלגת העבודה, והיום על פי אמות המידה המרחיקות לכת ביותר של נכלוליות "נסבלת", כפי שמגלים לכאורה החשדות בפרשנות השונות הקשורות במועצת יש"ע ובחטיבה להתיישבות. סוכות, כנציג כמובן, לצידם של דומים לו כמו גופשטיין, מרזל ובן גביר, אוחז בכך שניתן למתוח את הגבולות עוד יותר, עד כמה שניתן, ואולי מבחינה מעשית, עד לרצח, שכן הוא מסכים, נכון להיום, שרצח אינו מקובל על העם היהודי ככלי לקירוב הגאולה.

    2 הגישות הללו הן נוראות בעיניי, ייצוגים מודרניים של משיחיות שקר נוראה שאחריתה מי ישורנו, ובחילוק שבין נציגי הדורות אין למצוא נחמה.

    הנחמה היחידה שאני מוצא טמונה דווקא בכותרת שלך, שבה אתה מניח שהזרמים המיוצגים במסגרת הראיון, שניהם כאחד, הם זרמים המצוייים בשולי הציונות הדתית.

    אני מסכים כמובן שמדובר בזרמים שבשוליים של הציונות הדתית, אולם אני תמיד הנחתי שמיקומם בשוליים מהווה ביטוי של מידת הקיצוניות של השמת הדגש על מצוות ישוב הארץ וכדו' שמשותף לכל בני הציונות הדתית, קרי מיקום על הספקטרום, ואילו מהכותרת שלך דומה שאתה מייחס להימצאותם של הזרמים האלו בשוליים גם שוליות של ממש, קרי מימד של חשיבות ואולי אפילו מימד כמותי. אני מאוד מקווה שאתה צודק בכך…

    אהבתי

  2. מעניין מאוד, ואני מקווה שאתה נגד עינויים. כי אני למשל(ימני מוצהר) מתנגד לעינויים הן של יהודים והן של ערבים.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s