מודעה בעניין הר הבית

תפורסם מחר ב'הארץ' וב'מקור ראשון'

har

5 תגובות

  1. קובי אוז ממש עונה לקריטריון של מנהיגים יהודיים.

    תודה למפרסמים שהזכירו לי את פועלה המבורך של מיריק שניר

    אהבתי

  2. נפלא. נכונות (אמיצה, מורכבת ושאר התארים הסטנדרטים) לוותר על חופש הפולחן והזכויות הבסיסיות ביותר של אחרים בשם השלום. מעניין על איזה עוד עקרונות יסוד ניתן לוותר (כדי לשמור על ביטחון ילדינו,כמובן! ועל השלום!!). אני מציע שניפתר ממשפט הוגן ומחופש דיבור ונמשיך אח"כ לחופש ההתכנסות (של מיעוטים כמובן, לא של אנשי שלומנו).

    אהבתי במיוחד את "אנחנו מתנגדים מן הקריאה לעלייה ותפילה של יהודים בהר הבית בעת הזו" – הרי רוב האנשים החתומים פעלו נחרצות למען הזכות של היהודים להתפלל בהר הבית לפני התקופה הנוכחית, וכידוע לכולנו מדובר רק במגבלה זמנית שתוסר במהרה.

    במקום ציטוטים ממקורות יהודים אני פשוט מציע את הציטוט הבא (מגוי! רחמנא ליצלן)

    Those who would give up essential Liberty, to purchase a little temporary Safety, deserve neither Liberty nor Safety.

    אהבתי

  3. טוב אז כמה ידיעות שאספתי מהתקופה האחרונה, לגבי הר הבית.

    נפתח בהצהרות הבלתי מתפשרות של ההנהגה הפלסטינית.

    מלך ירדן עבדאללה: אומר זאת חד וחלק – אין שותפות ואין חלוקה, אל-אקצה הוא מקום תפילה למוסלמים

    נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן: מסגד אל-אקצא הוא שלנו. אין להם זכות ללכלך אותו ברגליהם המטונפות

    על איסמעיל הנייה, ראש הזרוע המדינית של חמאס בעזה, אין מה לדבר. הוא קורא לפתוח ב״אינתיפאדת אל אקצא״

    גם הח״כים, מנהיגי הערבים שבתוכנו, נוקטים באותו קו קיצוני.

    אחמד טיבי: ליהודים אין זכות להתפלל במסגד אל-אקצא. זהו שימוש לרעה במושג שוויון זכויות.

    זחלאקה צעק על שוטרים ומתפללים בהר הבית: "פושעים מטורפים, לכו לעזאזל", צעק עליהם, "זה הבית שלי, אתם לא רצויים פה, אין לכם מקום פה"

    חנין זועבי: קוראים לזה 'אל-אקצא' ולא הר הבית, ואין ליהודים מה לחפש שם

    האבחנה של זועבי, היא יותר מסיסמא. יש נסיונות של ממש בקרב הפלסטינים לשנות את התודעה של העולם, שעדיין מכנה את ׳אל אקצא׳ בשם ׳הר הבית׳. שתי דוגמאות:

    משרד ההסברה הפלסטיני הוציא הודעה בה הוא קורא לתקשורת בעולם, להפסיק לכנות את הגבעה הזו שמעל הכותל בשם ה״בלתי מדויק״ הר הבית, ולקרוא לה בשמה האמיתי אל אקצא. בין היתר נכתב שם:

    ״המסגד, המקודש לכ-1.6 מיליארד מוסלמים ברחבי העולם, והמהווה סמל לכל הפלסטינים, מצוי תחת ריבונות מוסלמית בלעדית מאז בניית כיפת הסלע ב-692 לספירה. כיוצא מזה, כל כניסה למסגד אל-אקצה חייבת להיות מוסכמת על ומתואמת עם הוואקף המוסלמי.״

    הם לא נעצרים שם.
    במקביל לגל הטרור הנוכחי מחריפים הפלסטינים את הפעילות הדיפלומטית נגד מדינת ישראל.
    הפלסטינים הפיצו הצעת החלטה אנטי ישראלית חריפה ביותר, שנידונה כבר באונסק"ו – ארגון החינוך, המדע, והתרבות של האו"ם. הצעה זו כוללת בין היתר:

    להצהיר ולאשר כי הכותל המערבי הוא חלק ממסגד אל אקצה, ושמו "פלאזה בוראק" (הפלסטינים מכנים את הכותל המערבי אל בוראק). כנ"ל לגבי שער המוגרבים

    גם הכותל המערבי. מהלכים דומים נעשו לגבי מערת במכפלה וקבר רחל.

    זה לא חדש. כולנו יודעים על השאיפה של הפלסטינים למחוק מתודעת-העולם את הזיקה בין היהודים וארצם.
    (סקירה קצרה על זה אצל נדב שרגאי http://www.haaretz.co.il/misc/1.1061304)

    הבעיה מתחילים כשלוקחים אותם ברצינות.

    כחומר רקע לגל האלימות ששוטף את הארץ, פרסם בסוף השבוע ה'ניו יורק טיימס' את ההיסטוריה של הר הבית, ולפיה יש ספק אם אי פעם היו מקדשים יהודיים על ההר. ה'טיימס' מגדיר את ההיסטוריה היהודית של ההר כ"שאלה היסטורית נפיצה", וטוען שאין "וודאות" שבמתחם אכן היו בעבר בתי המקדש היהודיים.
    (העיתון הסתייג מדבריו אחרי שקיבל ביקורת נוקבת)

    מי שממהרים להצטרף למקהלה הזאת, ברמה כזו או אחרת הם, כמובן, יהודים החיים בארץ הקודש. עיתונאים, אנשי אקדמיה, אנשי חינוך. דברים כאלו מתפרסמים הרבה.

    אני שותף לדעה שאין לדבר על הר הבית במונחים של ׳זכות׳ או ׳ריבונות׳ שהם מונחים אנושיים-חילוניים-כוחניים, שיש להם מטרה פרגמטית-משפטית, ולא יותר. בתחום הקדושה אני מבכר את המונח ׳זיקה׳. אני לחלוטין מזדהה עם קביעתו של רב היישוב תקוע, הרב פרומן זצ״ל: ״ארץ ישראל לא שייכת לעם ישראל, עם ישראל שייך לארץ ישראל״. ואין שום מניעה עקרונית בעיני לקיים חיים דתיים משותפים על ההר בין יהודים ומוסלמים.

    גם ברור מאליו שעלינו להיזהר מלהתסיס את המרחב ולשנות את הסטטוס קוו (הבלתי צודק), בגלל הצד השני, שמוכן להשמיד להרוג ולאבד בשביל ההר הזה, בהזיותיו הדתיות כי רבו.

    אני מסכים עם הפרסום באופן עקרוני. אני לא מסכים עם התזמון ועם הדגש.

    לפני כמה שנים פרסם אור קשתי מאמר מקומם בו הוא כינה את הר הבית והכותל ״אתרים המזוהים עם הימין". מקומם מאד. אבל גם נכון במובן מסוים.

    אני מחכה שאנשי הרוח המתונים שבעמי, יוציאו את הר הבית מרשותה של הקיצוניות והלאומנות אל רשותה של הקדושה. דווקא בתקופה זו, בה נעשה מאמץ אינטנסיבי, עם שידורים וסכינים, למחוק את הזיקה העמוקה בין ההר והעם, הייתי מצפה מאנשי הרוח המתונים של עמי, לאמר פעם אחת, אמירה פרטיקולרית בלתי מתנצלת, שהיא כל כך צודקת, וכל כך אמיתית.

    במקום זה אני מקבל עוד אמירה מתנערת.

    תחושה אישית שלי

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s