צנזורה פנים אורתודוקסית

ספר חדש, Changing the Immutable: How Orthodox Judaism Rewrites Its History מאת Marc B. Shapiro, סוקר את המקרים בהם הממסד האורתודוקסי המודרני צינזר ומצנזר את כתבי המסורת. לדוגמא, מנהג הכפרות ביום כיפור, בו מסובבים תרנגולת מעל הראש כדי להעביר אליה את החטאים שלנו, זכה לבוז מצד ר' יוסף קארו, מחבר 'שולחן ערוך'. החל מהמאה ה-18 מהדורות חדשות של הספר הקאנוני לא הכילו את המילים הקשות של קארו על המנהג.

עוד דוגמא: חברת Artscoll, שמוציאה לאור ספרי קודש ופרשנות באנגלית, צינזרה הערה של רש"י על כך שחז"ל עצמם עסקו בעריכת התנ"ך, עמדה שערורייתית בעיני חלק גדול משומרי המצוות כיום. ונשאלת השאלה, אם את מה שכתבו קארו ורש"י אפשר לצנזר, את מי אי אפשר?

יש כאן עיוות שיטתי של המסורת, של כתבי המסורת עצמם, בשם אמונות ורגישויות בנות זמננו. המצנזרים עושים דין לעצמם ומחליטים אילו עמדות של גדולי ישראל מתאימות לקריאה בהווה ואילו לא. איך זה משתלב עם אמונת חכמים וירידת הדורות? האם הם חושבים שהם חכמים יותר מרש"י?

זה גם מצייר תמונה עגומה של החברה החרדית וחלקים מהאורתודוקסיה המודרנית כיום. האם הביטחון שלהם באמונה מעורער עד כדי כך שאין הם יכולים לסבול מורכבות? האם צריך להסתיר מהם כל דעה לא קונצנזואלית כדי שלא יבוא פקפוק בלבם?

ומה זה אומר על התרבות העיונית או האינטלקטואלית של החברה שומרת המצוות? מה זה אומר על מצב השיח החופשי שם? מה זה אומר על האפשרות של נער חרדי מתבגר לשאול שאלות, לאתגר את עצמו או את מוריו בדעות מקוריות?

אם תזכרו בריבוי הקולות שניתן למצוא הן במקרא והן בגמרא, תבינו עד כמה האורתודוקסיה היא תופעה מודרנית ולא מסורתית.

7 תגובות

  1. הבעייה המהותית יותר היא שהיהדות היא דת מבוססת מסורת, וככזאת היא נשענת על האמינות של מוסריה. תופעות כאלו מעמידות מסורות עתיקות יותר בסימן שאלה.

    אהבתי

  2. בראשית יח כב:
    "ואברהם עודנו עומד לפני ה'" – והלא לא הלך לעמוד לפניו אלא הקב"ה בא אצלו ואמר לו זעקת סדום ועמורה כי רבה והיה לו לכתוב וה' עודנו עומד לפני אברהם אלא תיקון סופרים הוא זה (ב"ר) (אשר הפכוהו ז"ל לכתוב כן).

    המילים שמופיעות בסוגריים נמחקו (ללא הסבר או אפילו אזכור שבוצעה מחיקה) למרות שנמצאות ברוב ככל כתבי היד של פרש"י – – כולל הקדום ביותר שנמצא בידינו, מהמאה ה13 – ומופיעות בהדפסות הרבות שלו (לפעמים בסוגריים).

    אהבתי

  3. איני יודע במה מדובר במקרים האלו, אבל לצורך הדיון אוסיף שאני מאמין שיש מקרים בהם לא מדובר בצנזורה אלא בהנחה תמימה שלא יתכן שרש"י יכתוב דבר כזה, ולכן מדובר בשיבוש שיש למוחקו. כלומר, גם זו לפעמים תנועה מסורתית – הזדהות עם המקורות עד כדי הנחה שלא יתכן שדעתם חורגת מגבולות עולמך.

    אהבתי

  4. הערה: אם ההערה של רש"י כתובה בסוגריים, זה לא אומר שהיא נכתבה ע"י אחד מהמעתיקים, לא ע"י רש"י בעצמו?

    אהבתי

    1. היא מופיעה (ללא סוגריים) בכתבי יד של רש"י – כולל הקדום ביותר שמצוי בידינו מראשית המאה ה13.
      הסוגריים מעידים שכבר בדפוסים קודמים היה מי שלא היה יכול/רוצה להאמין שרש"י כתב כזה דבר.
      למדפיסים הקודמים היה לפחות מידה של הגינות והם אפשרו ללומד להחליט מה דעתו על המשפט הנ"ל.
      ארטסקרול לא רק שהעלימה את המשפט אלא גם לא טרחה ליידע את הלומד שבוצעה מחיקה, זו גניבת דעת הלומדים וחוסר כבוד לרש"י.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s