הרבי מליובאוויטש וגיל העולם

לאחרונה יצא בהוצאת ידיעות ספרים הספר 'תשובות לשאלות החיים' מאת הרבי מליובאוויטש (מנחם מנדל שניאורסון). הספר הזה מצטרף לז'אנר של ספרי "עזרה עצמית" יהודיים (כתבתי עליו כאן) שעורכים פופולריזציה לתכנים מסורתיים ומציגים אותם כמשאבים למען שיפור חייו של הפרט המודרני.

אבל לא על זה רציתי לכתוב, אלא אמונה מסויימת של הרבי. כידוע, יחד עם גדולתו וייחודו היו לרבי מליובאוויטש כמה אמונות מוזרות. המפורסמת בהן היא שהוא עצמו המשיח, אולם רק קצת פחות מוזרה היא דבקותו העיקשת באמונה שגיל העולם הוא בדיוק כמניין השנים העברי, דהיינו פחות מששת אלפים שנה. הרבי שלל את הממצאים שהיקום הוא בן מיליארדי שנים, וממילא שלל גם את האבולוציה.

בפסקאות המובאות להלן הוא משתמש בידע המדעי הלא מבוטל שלו כדי להטיל ספק בגילם של המאובנים. ראו לאיזו רמה של להטוטנות הוא נדרש רק כדי שלא יהיה חייב להודות שהיקום זקן קצת יותר מכמה אלפי שנים.

rabi

כאן דף הספר.

25 תגובות

  1. בספר שלו שקראתי כשהייתי ילד, "תורה ומדע" או משהו מעין זה, הוא טען שאפשר לפתור את הבעיה באמצעות תורת היחסות של איינשטיין, אם מניחים שגיל הארץ האמיתי שונה מהגיל שנמדד על ידי מדענים, היות והארץ נמצאת במערכת יחוס אינרציאלית.
    אם לתרגם את זה לשפה אנושית (מה שהרבי לא טרח לעשות) זה אומר שאם האדמה נעה ב-99.999% ממהירות האור ביחס למדענים שחיים עליה ומבצעים מדידות, אפשר לישב את הגיל שהם מודדים עם 5700 השנים שעל פי המסורת היהודית.

    אהבתי

    1. ממש לא זה מה שכתוב שם. את תורת היחסות הוא מביא בקשר לשאלה אם כדור הארץ מסתובב סביב השמש או הפוך

      אהבתי

  2. אני זוכר שקראתי את דברי הרבי מליובאביטש בצעירותי, וחשבתי שלפי התזה שלו יוצא שא-לוהים הוא ציני מכיוון שברא עולם עם מאובנים כדי לשטות בבני האדם.

    אהבתי

  3. התפיסה הקטקליזית כמובן היתה גישה שגם המדע עסק בה בראשית ימי חקר כדור הארץ. אבל די מהר היא כבר לא הסתדרה עם הממצאים והמדענים נאלצו להודות שהיקום זקן בהרבה ממה שנאמר בספרי הקודש.

    אהבתי

  4. http://en.wikipedia.org/wiki/Omphalos_hypothesis

    מי שמאמין לזה בוודאי יאמין לכך שאתמול במקפיא שלי חל שינוי בטבע העולם, קצב הריאקציות וחוק שימור החומר וחצי מחבילת הגלידה פשוט התאדתה. פשוט "אין בידינו אמצעי מדידה מתקבלים על הדעת" למדוד זאת.

    פתי יאמין לכל דבר.

    אהבתי

    1. כשהייתי מדריך במוזיאון המדע, ודתיים היו שואלים אותי איך זה יכול להיות שהעולם בן 5700 שנה, אבל "המדע שלך טוען אחרת", ניסיתי להשתמש בטיעון של גוס – שהעולם נברא עם היסטוריה.
      זה נורא עצבן אותם תמיד, ואף פעם לא הבנתי למה.

      תומר, זה נשמע לי כמו חומר מעניין לפוסט.

      אהבתי

      1. נו, כי אז אלוהים הוא רמאי ומוליך שולל. יש אנשים שאין להם בעיה עם אלוהים כזה ומעניין מה זה אומר עליהם.

        אהבתי

  5. אני לא רואה פה להטוטנות. האקסטרפולציה הליניארית שהמדע עושה לטווחים עצומים של שנים היא אכן סוג של ניחוש, ואין שום פסול בלהצביע על כך. אין גם פסול בלעשות את זה, כמובן, צריך רק להבין שזה מה שעושים ויש לזה מגבלות.

    אהבתי

    1. זה לא ניחוש. יש סיבות טובות מאוד להאמין בכך. יכול להיות שבעבר הרחוק חוקי הטבע היו שונים. אבל דווקא יש לנו יכולת להסתכל לעבר הרחוק – פשוט הבט בכוכבים. ככל שתרחיק לראות תוכל לראות את העבר. אפשר לראות מיקומים ותנועה של גלקסיות רחוקות שאורן יצא לפני מיליארדי שנים. דבר שראינו עד כה לא תומך בזה שהיה שינוי מהותי של חוקי הטבע עצמם. איך ניתן להסביר שינוי של קצב פירוק ראדיואקטיבי? זה מדע – אתה לא יכול פשוט להמציא מה שבא לך – זה צריך להיות מתומך בעובדות או בתיאוריה קוהרנטית.

      כמובן שלמדע יש מגבלות והידע הנצבר הוא תמיד טטנטיבי. אבל להניח "קטקליזים" שאיש אינו תיאר, אין לאף אחד מושג כיצד דבר כזה יכול להתרחש, ואף סותר ממש את העובדות בשטח (במקרה התאבנו הדינוזאורים בשכבות עמוקות יותר מארנבים? מה עם מאובני הדגים?) זו לא סתם להטטנות. זו בורות במקרה הטוב ושרלטנות ברע.

      אהבתי

      1. התנועה של הכוכבים יכולה ללמד אותך הרבה על מכניקה, אבל מעט מאוד על קצב התפרקות של איזוטופים. עקרונית, להניח שההתנהגות תישאר זהה לאורך זמן זו באמת הדרך היחידה, וזה בסדר כל עוד אין משהו שסותר את זה. אבל זו עדיין הנחה, שנבדקה על טווח זמן מגוחך יחסית לשימוש בה, ומה שהרבי טוען הוא א. שצריך לזכור את זה, כדי לא לשקר לעצמנו; ו-ב. שמשהו משמעותי (מסורת היהדות) סותר את ההנחה הזאת.

        שני הגורמים האלה אמורים לגרום למחשבה נוספת לפני שמתייחסים להנחה הזו כעובדה.

        אהבתי

          1. בעיניי, נקודת המוצא של יהודי מאמין היא שהמסורת נכונה. נכון שלא תמיד זו נקודת הסיום. במקרה של המסורת הזו, שהיא כנראה לא מעיקרי היהדות, אולי לגיטימי להגיע למסקנה שהיא לא נכונה (לפחות לא כפשוטה). אבל מה שהרבי אומר הוא: רגע. לפני שאתה מניח שמסורת אבותיך היא שגיאה, אני רוצה להביא לתשומת לבך שגם הטענות שנגדה לא חסינות מביקורת.

            ובזה הוא צודק מאוד. תמיד מצחיק אותי איך אנשי מדע מגיעים ללהט דתי שמנוגד ליסודות השיטה המדעית, ואטומים לכל ביקורת על התפישה שלהם.

            אהבתי

            1. זה לא העניין. ברור שמה שהוא מתאר אפשרי. אבל הוא פותח תיבת פנדורה שאין לו מושג מה יש בה ואיך לסגור אותה אחר כך. זאת אינה ביקורת עניינית, משום שהוא לא מסוגל להציע אלטרנטיבה סבירה – וכמעט בלתי אפשרי לדמיין איך אלטרנטיבה מדעית כזו תוכל להראות.
              כן, יכול להיות שכל הקבועים הפיסיקליים השתנו במרוצת השנים. יכול להיות גם שהכלים בכיור שלך משחקים כדורגל בלילה, והולכים לישון כשאתה קם בבוקר. זה סביר בערך באותה מידה. זה אפשרי. אבל קשה לראות איך אפשר לעשות ככה פיסיקה.

              אם אתה משחק במגרש המדעי, כדאי להבין איך הוא עובד. כן, אפשר לזרוק ספקות לכל הכוונים, ואפשר להעלות השערות מגוחכות יותר ומגוחכות פחות. אבל אם אתה מנסה להציע אלטרנטיבה, כדאי שיהיה לך איזשהו מושג מה היא אומרת. אחרת, זה סתם טרולינג.

              אהבתי

              1. הוא ממש לא ניסה להציע תיאוריה אלטרנטיבית שתסביר את כל הממצאים, וזה גם לא תפקידו. הוא ניסה (והצליח) להראות שהנוכחית היא לא עובדה אלא תיאוריה, מבוססת יותר או פחות. זה לא המגרש המדעי אלא הדתי, ובו כל מה שצריך לעשות הוא להראות שהאמונה אפשרית, לא שהיא הכרחית. השאר הוא leap of faith.

                אהבתי

        1. לא הבנת את מה שאמרתי, ואתה מזלזל בכמות העצומה של התצפיות והבסיס התיאורטי שלהן. ראשית לגבי מיקום הכוכבים, הוא קונסיסטנטי עם זה שחוקי הטבע לא השתנו – אפשר לבנות מודלים ממוחשבים ולקבל תוצאות דומות למה שאנו רואים בעולם. אפשר גם לראות שלבים שונים של התפתחות כוכבים במערכות שונות באופן די עקבי. כלומר, העולם נראה ממש כמו כזה שבו חוקי הטבע לא השתנו. כמובן, תמיד יכול להיות שכך הוא נברא, ואלוהים הוא רמאי. אבל אם כן, וחוקי הטבע יכול להשתנות, למה לעשות מדע בכלל? בטח באל וסגור את מחלקות הפיסיקה והביולוגיה.

          התפרקות איזוטופים היא דוגמא נוספת, ולא נובעת מהקוסמולוגיה. הרב דורש שינוי משמעותי בתורת הקוונטים, אבל לא טורח לתאר כיצד שינוי כזה יכול להתרחש.

          ולגבי השכבות של המאובנים, לא הגבת. או ששמה המאובנים הם מן השטן?

          בורים בתחום לא מבינים את כמות העדויות העצומה שעומדות מאחורי התיאוריות המדעיות ואת הכחשת המציאות האווילית שהם נדרשים לה. הכחשת מציאות שאינה כלל נחוצה – יש הרבה מדענים דתיים שאמונתם אינה נפגעת מהידע שלהם על העולם.

          אהבתי

          1. כל מה שכתבת עומד תחת הכותרת "הוכחה שהתיאוריה המדעית מסתברת", אבל זה בכלל לא שנוי במחלוקת. מה ששנוי במחלוקת היא אם היא הכרחית, ולזה התשובה היא לא. נראה לי מאוד לא מדעי להתעלם מזה, כי לא חסרים שינויי פרדיגמה בהיסטוריה של המדע, כידוע לך בוודאי.

            אגב, אישית – אין לי שום בעיה אמונית עם התיאוריות המדעיות האלה. הבעיה שלי היא דווקא עם "דת המדע" שמגנה בחירוף נפש על כל תיאוריה, ממש כפי שהגנה על זו שהוחלפה על ידה. הנזק שייגרם מזה לאמונה הוא אפסי עם בכלל, הנזק למדע ולמחשבה החופשית יהיה עצום (ע"ע דן שכטמן).

            אהבתי

            1. אף אחד לא טוען שתפיסת העולם כפי שמשתקפת מהידע המדעי הנוכחי היא הכרחית. זה הרי איש קש טהור. הרי גם ההשקפה הדתית אינה הכרחית. הכרח יש רק בלוגיקה.
              יש שתי עמדות והשאלה היא מי מהן יותר מסתברת. זה בדיוק לא עניין של "אמונה", אלא של הסתברות. והשאלה מה מבוסס יותר ומה פחות *זו השאלה בדיוק*.

              הרי תמיד אפשר להיות ספקן קיצוני. אולי העולם נברא לא על ידי אלוהים טוב אלא על ידי אלוהים רשע מוחלט שנתן לנו את התורה רק במטרה להטעות אותנו? אולי – זה בהחלט אפשרי ואי אפשר לפסול זאת. נו אז מה? אני יכול לחשוב על מאות אפשריות דומות (סבירות פחות ופחות) בשעה הקרובה.

              העניין פה שדרך החשיבה הזו – מה מסתבר יותר בהתאם למציאות המשתקפת לעינינו – זו החשיבה שאנו (בני האדם) מפעילים לגבי כל דבר אחר בעולם. אם ראו את הגנב נכנס לדירה, מצאו טביעות אצבעות שלו בזירה, ראו אותו יוצא ממנה ומצאו את התכשיט הגנוב בביתו, המסקנה הסבירה היא שהוא גנב את התכשיט. אבל הי, אתה אומר – איש כמובן לא באמת יודע. לא ראית אותו לוקח את התכשיט ממש. ומי יודע, אולי חוקי הטבע השתנו באותה שעה? אולי שכפול מלא שלו עשה זאת? אולי כל העדים פשוט הזו והתכשיט עבר לביתו בתהליך של קטקליזים? לפיכך, אומר אתה, יש לזכות מחמת הספק.

              אהבתי

              1. מעבר לדברים החשובים של עידן, מבחינתי יש כאן עניין של יושר אינטלקטואלי. בשום מקרה אחר, עבור שום ממצא מדעי שלא סותר אמונות שאנחנו מחזיקים בהן, שעוזרים לנו ושאנחנו מקבלים בשמחה (אנטיביוטיקה?), לא היינו מערערים על ההנחה שחוקי הטבע שהמדע עובד איתם מתקיימים בכל זמן ובכל מקום. כאן פתאום חשוב לאנשים להכריז שמדובר רק בהנחת עבודה ולא קביעה עובדתית. עכשיו, זה נכון, אבל כאמור זו הנחת העבודה שמאפשרת *כל* גילוי מדעי. הרי מה מבטיח לנו שחיידקים (נאמר) יתנהגו אותו דבר גם מחר? שום דבר. אבל כל אחד מאיתנו ילך לרופא שייתן לילדינו אנטיביוטיקה כשהם יחלו חלילה בדלקת ריאות.

                על שום שאלה בחיינו (האם נולדתי לפני 40 או 400 שנה? האם הנפט נוצר על ידי לחץ עצום על צמחים רקובים במעמקי האדמה או שענקים קדומים הטמינו אותו שם לפני עידנים? האם רומא נוסדה על ידי רומולוס ורמוס שגודלו על ידי זאבה או בתהליך נורמלי של כמה כפרים שהופכים לעיר?) לא היינו מקבלים תשובה שטוענת שאין לדעת, כי אי אפשר להפריך כך וכך, והמדע עוד לא קבע חד משמעית שכך וכך. אנחנו פשוט מקפידים על סטנדרטים מסויימים של אנליזה והסקת מסקנות. יש להקפיד על אותם סטנדרטים (מאוד סטנדרטיים, אגב) גם בשאלות שמקשות על אמונתנו. אפילו אם זה ממש לא נוח לנו.

                אהבתי

                1. מה שכתבתם הגיוני כמובן, ובכל זאת נראה לי שפוספסה הנקודה, וזאת מכמה סיבות.

                  ראשית, כפי שכתבתי בתגובתי הראשונה, צריך להבדיל בין מדע אמפירי מסוג תיאוריה –> ניסוי –> כלל, לבין הסקת מסקנות מאקסטרפולציה, גם אם מושכלת. הראשונה מסתמכת על ניסוי עכשווי כדי ליצור כלל שיתאר תופעה עכשווית, והיא לא שונה בבסיסה מדרך הלימוד שלנו על העולם – נגעתי באש, נכוויתי, מסקנה: אש גורמת כוויות. כך יצרו את החוקים שאפשרו אנטיביוטיקה. השניה לעומתה, מניחה שניסוי זהה לו התרחש לפני מיליוני שנים היה מביא לתוצאות זהות. האם הצבעה על ההבדל הזה היא חוסר יושר אינטלקטואלי? האם מי שמצביע על כך משול למי שכופר במדע כולו?

                  שנית, בהחלט צריך להיות ספקן, בעיקר במדע. מקובעות יתר כבר הביאה אותנו למקומות לא טובים. אמנם לכל דבר יש גבול, ולמדע יש כלים כדי לחסום טרחנים כפייתיים למיניהם, אבל צריך להיזהר מלהשתמש בכלים האלה כדי לקבע פרדיגמות רק כי הן שם, ושוב אזכיר פה את המקרה של שכטמן.

                  שלישית, וזה נראה לי הכי חשוב – השאלה היא אם מסורת דתית זכאית "להנות מהספק" יותר מסתם תיאוריה מדעית. אני אומר: כן. אתם אומרים: לא. תקנו אותי אם טעיתי, אבל זה נראה לי לב העניין.

                  אהבתי

                  1. אגב, סתם שאלה – אם השיחה הזו הייתה מתקיימת לפני 150 שנה, מישהו פה היה מטיל ספק ביכולת של מכניקה ניוטונית לעבוד מעל מהירות האור, או בעולם התת-אטומי? האם זה כל כך שונה מהטלת ספק בכך שתופעה מסוימת תהיה ליניארית על פני מיליון שנה כמו שהיא על פני 10 שנים?

                    אהבתי

                    1. עצם הצבת ההשוואה בין התקופה של היום ללפני 150 שנה מראה עד כמה אתה לא מכיר את המדע המודרני וכמות העובדות שאיתן אנו עובדים. מפורסמים בעולם יותר ממליון מאמרים מדעיים בשנה. אם ניוטון שלט בחלק גדול של הידע המדעי בזמנו, היום, קשה לעקוב מה קורה אפילו בתת התחום של תת התחום שלי.

                      תיאוריות מדעיות, גם לגבי העבר, מנפקות תחזיות שמדענים בודקים. הם לא ממציאים סתם ממוחם הקודח, ואילו לא סיפורים. כפי שציינתי – אנו יכולים לראות לתוך העבר. אפשר לקדוח אל לב האדמה, אפשר להביט בכוכבים. לא מדובר בניחוש. יש מאובנים שידענו שנמצא לפני שמצאנו באמת. יש גופים אסטרונומים או חלקיקים תת אטומים שהתיאוריה שלהם פותחה לפני שהתגלו. אבל אין שום דבר, שום פרט שיגרום לנו לחשוב שישנה אפשרות שחוקי הטבע משתנים. העולם נראה בדיוק כפי שהיה נראה לו היו חוקי הטבע עקביים.

                      וכמובן, מנחם מנדל לא מדבר על מיליון שנה. הרי זו תהיה כפירה ממש. הוא מדבר על 5,700 שנה. מתוכם, כחמשת אלפי שנים של היסטוריה כתובה. כלומר, אתה רוצה לומר שבשבע מאות השנים, היו חוקי טבע אחרים. זה כמובן אפשרי, אבל תראה מה אתה צריך להניח כדי שזה יהיה נכון: שכל קצבי הפירוק הראדיוקאטיבי יהיו שונים, שמהירות האור תגדל פי 10,000 לפחות, קבועי גרביטציה יהיו שונים אם יהיו קיימים בכלל ועדיין לא הגענו לחיים – קצבי מוטציות צריכים להשתנות, כלומר קבועי דיפוזיה, משקלים אטומים ותכונות בסיסיות של החומר, וכל זה הפסיק פתאום לפני כ 5,000 שנה ונעצר באופן מפתיע בצורה כזו שתראה בדיוק כאילו העולם קיים 14 מיליארד שנה.כלומר כל, אבל כל מה שאנו יודעים על העולם פשוט לא נכון.
                      ומה האלטנרטיבה? רק זו שלא כל מה שכתוב בתורה נכון באופן מילולי וכפשוטו.

                      זו נראת לך הנחה סבירה שמכבדת את ההגיון?

                      (מה הקשר לשכטמן? הוא פרסם את מחקריו בעיתונים מהרמה הראשונה, היו לו תומכים מכמה קבוצות מחקר והוא זכה להכרה הולכת וגוברת לאחר שמחקריו שוחזרו ופותח הבסיס התיאורטי שלהם. אז זה לקח מספר שנים, מה בזה?).

                      אהבתי

  6. אתה חוזר שוב ושוב לפרטי התיאוריות וזה מיותר. תעשה זום אאוט. זה שאתה יודע היום שהמדע שלנו יותר מתקדם מזה של לפני 150 שנה זה יפה, אבל הם לא ידעו את זה ולא יכלו לדעת. אנשים חכמים מאוד חשבו אז שיש להם מדע לא רע בכלל, ולא היה להם שום סיכוי לחשוב אחרת.

    אריסטו חשב שיש לו אחלה הסברים לתופעות הטבע, וכמוהו חשבו הרבה מאוד אנשים חכמים אחריו, ולא היה להם שום סיכוי לחשוב אחרת. רובם בכלל לא העלו בדעתם שצריך מדע ניסויי בשביל לדעת משהו על העולם.

    ניוטון חשב שיש לו מכניקה מצוינת והוא צדק. לא היה לו שום סיכוי לדעת שהדברים לא יעבדו בעולם התת-אטומי או מעל מהירות האור, אפילו אם ציפור חכמה מהעתיד הייתה לוחשת לו שהדברים האלה קיימים בכלל.

    בכל אחת מהתקופות האלה ישבו אנשים וחשבו לעצמם: כמה זכינו. אלה שלפנינו טעו, אבל למזלנו כל כך התקדמנו, וגם אם יש לאן לשאוף, אין סיכוי שהידע שלנו הוא, נאמר, רק מקרה פרטי של גוף ידע עצום בהרבה.

    נכון שזה קרה, אבל לנו אף פעם…

    אהבתי

    1. זהו, שלא כך עובד מדע. מדע נמצא בפרטים. אתה עושה כזה זום אאוט שאתה לא רואה מה זה אומר על העולם ועד כמה מופרכות ההנחות האלו.

      שים לב שתורת היחסות לא סתרה את המכניקה הניוטונית. אחת ניתנן לגזירה מתוך השניה. תורת הקטקליזים סותרת ממש את הממצאים בשטח, או שהיא דורשת כל כך הרבה הנחות לא מבוססות שהיא חסרת ערך.

      אתה ממשיך להתעקש ולבלבל את הטענה שלי – אני לא טוען שהמדע כפי שהוא עכשיו יעמוד לתמיד – סביר שלא (למרות ששוב, אי אפשר לדעת). אני טוען שתורת הקטקליזים או השתנות הטבעים לא נכונות, מלאות סתירות עצמיות, ואי אפשר להסביר בעזרתן את מה שרואות עינינו תוך שמירה על, כמו שאומר תומר, יושר אינטלקטואלי.

      אהבתי

      1. לא לא, כאן אתה טועה. המהפכה המדעית היתה כפי שהיא נקראת: מהפכה. זאת לא היתה החלפתה של תיאוריה בתיאוריה אחרת. זאת היתה טרנספורמציה בידע שנובעת ממתודה חדשה של חקירה. ברור שנגלה דברים חדשים ונבין דברים שאנחנו לא מבינים, אבל זה לא כאילו יום אחד מישהו יבוא ו"יגלה"שבעצם אין חיידקים. או שאנרגיה גרעינית לא פועלת. או שהחשמל הוא בכלל כוח רוחני ולא קשור לאלקטרונים וכו'. זה פשוט לא יקרה. באותה מידה לא יקרה שפתאום יתברר שהעולם הוא בן 5775 שנה.

        אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s