למה בעצם רבני מעלה אדומים ופתח תקווה מסרבים לחתן יוצאי אתיופיה

ראיתי תגובות שונות לתחקיר של אלון בן דוד ואלמז מנגיסטו שחשף שרבני העיר בפתח תקווה ובמעלה אדומים מסרבים לאפשר לאזרחים ממוצא אתיופי להתחתן, אולם נדמה לי שעיקר העניין פוספס. זה שהרבנות אטומה, מסואבת, לעיתים מושחתת, לעיתים מרושעת – זה לא חדש.

אבל במקרה הזה נחשף דבר נוסף. שימו לב למה שאומר בתמונה מתוך הכתבה הרב יהושע כ"ץ, רבה של מעלה אדומים: הוא מציע לפונה האתיופית שתעשה גיור נוסף, כדי שהיא תהיה "מאה אחוז יהודיה". עכשיו, הרי היא כבר עשתה גיור. אז למה היא לא מאה אחוז יהודיה? מפני שהיא לא שומרת מצוות.

הרב כ"ץ בעצם אומר שני דברים: 1. היהודים האתיופים שהובאו למדינת ישראל לא היו בעצם יהודים, והיו זקוקים לגיור; 2. הגיור שהם עברו לא תקף אם הם לא ממשיכים לקיים מצוות.

אל תטעו: אין כאן ערעור רק על יהדותם של העולים מאתיופיה – זה ודאי שיש – אלא גם ערעור על תוקף יהדותו של כל יהודי חילוני. לכאורה גיור שאין בעקבותיו קיום מצוות אינו גיור, וזאת מפני שחילוניות אינה באמת יהדות לגיטימית, אינה דרך לגיטימית להיות יהודי.

נכון, זאת העמדה ההלכתית הפשוטה, וכבר שמענו אותה בפולמוס הגיור לעולי ברית המועצות לשעבר. אבל חשוב להבין את זה: על פי ההלכה (לפחות נכון להיום) יהודי חילוני אינו יהודי לגיטימי.

7 תגובות

  1. דווקא הנקודה שהדגשת, שחילוניות אינה דרך לגיטימית לפי ההלכה, היא טריוויאלית לגמרי ומוסכמת על כל פוסקי ההלכה.
    והדברים נאמרים בפירוש, אין צורך להסיק אותם בעקיפין מהיחס של רבנות מעלה אדומים אל אותם עולים מאתיופיה (שדווקא הוא יחס שאינו מוסכם כלל).

    Liked by 1 person

  2. גם אני אצטרף לתמיהה של המגיב שמעלי: אתה באמת מצפה שדרך חיים חילונית תהיה לגיטימית על פי ההלכה? באותה מידה אפשר לצפות שסחר עבדים יהיה דרך חיים לגיטימית בעיני ליברל מערבי, או שאכילה יומיומית של בשר תהיה לגיטימית בעיני טבעוני אדוק.

    אהבתי

    1. בקצרה, אני מצפה לאחת משניים: או שההלכה תשתנה ותכיר בלגיטימיות של יהדות חילונית, או שההלכה לא תיכפה על ידי החוק על חילונים, כלומר על אנשים שהיא מראש מכריזה שקיומם אינו לגיטימי.

      Liked by 1 person

      1. אז אם ההלכה תכיר בלגיטימיות של יהדות חילונית, אתה תסכים שהיא תיכפה על ידי החוק על חילונים?

        אהבתי

  3. הואיל וההלכה היתה תמיד (ובחוגים מסויימים עודנה) גוף נורמטיבי המתכתב עם המציאות המשתנה, מתייחס אליה, לעתים מנסה לכפות עצמו עליה ולעתים מתפשר עמה, ולעתים אף נכנע לה ללא תנאי, הרי שאין להלכה כל יכולת שלא לראות בחילונית יהודית כדרך חיים יהודית לגיטימית, גם אם לא אופטימאלית, שכן דרך חיים זו (ואף גרועות ממנה, כגון היהדות שנהוגה בה עבודה זרה) ליוותה את ההלכה היהודית מאז. ומעולם.

    אמנם ההלכה פעמים רבות נוזפת או גוערת באלו שאינם עושים תשובה, אולם בשום מקום בהלכה (למיטב ידיעותיי הדלות), לא ניתן למצוא ערעור של עצם היהודיות או אפילו של מידת היהודיות (אם יש מושג כזה) של אורח החיים החילוני.

    ממילא, מבחינה עיונית, ערעור עצם היהודיות החילונית הוא מלאכה מורכבת עד בלתי אפשרית, שכן החילוניות נעה על גבי ספקטרום רחב, מאפיקורסים מוחלטים (הבן הרשע שתופס את מקומות בגאון בשולחן הסדר) ועד מקלים למיניהם, אשר מגבשים לעצמם את תפיסתם לגבי אופן קיום המצוות. ומי יכול לקבוע אימתי על גבי הרצף הזה מגיע הנקודה שממנה והלאה מתערערת היהודיות של אדם??

    וגם שאלה הלכתית אם אכן ניתן להקיש מהלכות גיור לגבי גיורים שאינם מקפידים על שמירת תרי"ג, למי שנולד יהודי ואינון מקפיד כאמור, שכן הלכה כזו וודאי היא בגדר גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בו, וד"ל…

    עם זאת, אין ספק שישנה תפיסה רווחת של מקצת הרבנים העוסקים בסוגיות אלו, שלפיה אורח החיים החילוני יש בו כדי לפגום או לכרסם במידת היהודיות של החילוניים. הם אינם מצהירים על כך בריש גלי, אולם ניתן לאתר זאת בין השיטין, למשל אצל אלו שנוהגים להקשות ולשאול חילוניים במה בדיוק מתבטא יהדותם בהיעדר קיום מצוות, וכן, מקל וחומר, בעת בחינת גישתם של אותם רבנים כלפי היהדות הרפורמית והקוסרבטיבית. בעיקר, לעניות דעתי, יש להצטער על כך מאוד, וגם אם ניתן להצדיק גישה זו הלכתית הרי שוודאי שדעת חכמים לא צריכה להיות נוחה מכך כלל!

    Liked by 1 person

  4. תומר,
    לגבי הטענה שגיור שאין לאחריו שמירת מצוות אינו נחשב גיור, כתבת: "נכון, זאת העמדה ההלכתית הפשוטה".
    אז זהו, שזה לא נכון, ובודאי לא פשוט…
    יש עמדות הלכתיות שונות בעניין הזה, וניתן לראות אותן בשו"תים ובפסקים מראשית התקופה המודרנית (אז החלו יהודים להיות "לא שומרי מצוות"…). גיורים מעולם – עד לפסק הדין המפורסם של הרב שרמן – לא נפסלו בדיעבד כי המתגייר (שכעת הוא יהודי לכל דבר ועניין) לא קיים מצוות. פירוט נרחב של העמדות בעניין זה ניתן למצוא בספרו של הרב אמסלם על הגיור. גם בהלכה יש "דעת קהל" וגם שם יש "ספינים", והעובדה שפתאום כווולם אומרים שכך תמיד היה, לא אומרת שזה באמת נכון…

    אהבתי

כתיבת תגובה