כמה נתונים מעודדים לקראת יום ירושלים

על פי סקר חדש, 50% מהציבור תומכים בחלוקת העיר ומסירת השכונות הערביות במזרח העיר לידי הפלסטינים והשכונות היהודיות יישארו בידי ישראל. 23% מהציבור מוכנים לחלק את העיר העתיקה, כולל מסירת הרובעים המוסלמים והנוצרים וכן את הר הבית לידי הפלסטינים.

בקרב הציבור החילוני, 68% אמרו שהם מוכנים למסור שכונות יהודיות במזרח העיר באופן כללי, ו- 32% מוכנים למסור שכונות שאינן יהודיות בעיר העתיקה, ובכלל זה גם הר הבית. בקרב הציבור הציוני-דתי, 25% מהמגזר הדתי-לאומי הביע תמיכה כלשהי למסירת שכונות במזרח העיר, רק 4% לחלוקת העיר העתיקה.

אחרי כל כך הרבה פרופגנדה על אחדות ירושלים בירתנו הנצחית לנצח נצחי נצחים, אחרי כל כך הרבה סבבים של אלימות בין ישראל לפסטינים (כולל רק בקיץ שעבר בירושלים עצמה), אלה נתונים מרשימים ביותר. אין זאת אלא שחלקים גדולים בציבור מבינים שבלי חלוקת העיר לא יהיה הסכם בינינו לבין הפלסטינים, ומבינים גם שבפועל העיר כבר ממילא מחולקת, ולא משנה מה אומר ראש הממשלה בנאומיו החגיגיים.

אני גר בירושלים ואוהב את העיר, ולא מעוניין לגור בשום מקום אחר. אבל אני יודע שמצב בו חצי מאוכלוסיית העיר אינו מקבל את אותן זכויות, מצב בו רק כ-13% מהתקציב העירוני מופנים לאוכלוסייה שמונה 37% מהתושבים, מצב בו ישראל שולטת בכוח הזרוע על מאות אלפי תושבים שאינם מעוניינים בשלטונה – הוא מצב בלתי אפשרי. אני שמח שחלקים גדולים מהציבור מבינים זאת.

5 תגובות

  1. תומר תיקח בזהירות סקרים. למשל מי שמסרב לחלוקה טריכוטומית או טטרכוטומית כמוני לא נכלל בהם. לדעתי לא רק בארה"ב גם בקרב בני ישראל בישראל הבלתי מזוהים זו קבוצה גדלה, שלא נספרת ברוב הסקרים.

    אהבתי

  2. אני מבין שתוצאות הבחירות והקשר בינן לבין הסקרים שלפניהם לא גרמו לפקפק בטיבם המפוקפק. אשריך.
    לגבי חזון השלום בעיר מחולקת, הוא כמובן ריאלי כמו אמירותיהן של דוגמניות מיס עולם בעת בחירתן

    אהבתי

  3. יש לראות את צדה השני של המטבע. בניגוד לבחירות הכלליות, ערביי ירושלים אינם מצביעים בבחירות לעירייה. המצב היה יכול להשתנות לו היו מצביעים לנציגים שלהם. אלא שכמובן אנו כובשים ואנו מקפחים. ומה יעשה הצד השני? יישאר בפסיביות שלו.
    ועוד, אתה אוהב את ירושלים ואתה משלם מיסים (אני מקוה) וארנונה. האוכלוסיה הערבית- לא באופן גורף אך כמו רובה של האוכלוסיה החרדית- אינה משלמת מיסים וארנונה.
    יתכן כאן דיון על ביצה ותרנגולת, אולם הוא מיותר.
    וסימנך יהיה שאמנם קיפוח יש כאן, וכיבוש יש כאן, אולם שאיפה לצדק פרסיקואי נשקף מכיווננו בלבד. מן הצד השני (ואף מפרסיקו) נחכה (לשוא) לגינוי תופעת פיגועי הדריסה שפושה בירושלים ובסביבותיה.
    בקיצור, סקריך הם מגמתיים, וכמו שאמר עליך מישהו: אתה הופך את האפשרי להכרחי, ואת ההכרחי לאפשרי.

    אהבתי

  4. הערבים לא משלמים כלום כך שכל סכום שמושקע במזרח העיר הוא עאל חשבון תושביה היהודים. אפשר לשחק ולהטות את הנתונים לכל מיני כיוונים. יש לנו הלכה לכבוש אתה מסכים או עושה מה שנוח? אתה מבין שחזון שצריך להגשים תמיד קשה לביצוע וצריך להתעקש ואז מנצחים או שאתה מגייס את כשרונותיך הרהוטים למרכז הכובד "מה נוח לי".

    אהבתי

  5. מצב בו תושבי העיר מהשכונות הערביות יישלטו בידי הכנופיות המושחתות של הרשות הנוראה שייצרנו בכדי לפעול ׳בלי בגצ ובלי בצלם׳ – רצוי בעיניך יותר?
    אם היה צעד אכזרי ולא מוסרי בעליל כלפי האוכלוסיה הערבית ביו״ש – (למעט פעולות בודדות של יחידים) – ההקמה של הרשות היא הצעד הזה.
    אוי לנו כי חטאנו.

    אהבתי

כתיבת תגובה