חתונה ברבנות – טעות חמורה

זה לעומת זה עשה אלוהים.

אני חוזר ממש עכשיו מעריכת חופתם של זוג ישראלי מקסים, שבחרו לא להתחתן ברבנות אלא לקחת ריבונות על החופה שלהם, לנהל דיאלוג עם המסורת ולהטעין אותה בעולם הערכים שלהם: הכלה נתנה טבעת לחתן ודיברה תחת החופה, נשים בירכו בשבע הברכות לצד גברים, והכתובה היתה התחייבות הדדית של הזוג, ולא שטר קניין. הם לא חויבו להביא פתק מהמקווה, לא עברו "הדרכת כלות", ואם חס וחלילה משהו יקרה, לא יהיו נתונים לחסדיהם של דיינים שמזלזלים בהם ובאורח חייהם.

מנגד היום בעיתון 'הארץ' מתראיין הרב דוד סתיו, שאין לחשוד בו שהוא תומך בנישואים מחוץ לרבנות, ומזהיר בפירוש מהמצב החדש בו בתי הדין ומינויי הדיינים נתונים בשליטת ש"ס: "השאלה אם תהליך גירושין יקח חצי שנה או ייסחב שלוש וארבע שנים תלוי באופיו של הדיין שיישב בבית הדין", הוא אומר. וכל שנה עוברים בבתי הדין 11 אלף זוגות שמתגרשים. ועוד לא דיברנו על תנאי הגירושין תחת הלכה פטריארכלית במובהק.

נדמה לי שהמצב החדש סוגר את השאלה הזאת, אם אי פעם היתה: להתחתן ברבנות זו טעות חמורה.