כישלון של האולפנה

שלוש בנות בוגרות אולפנת "צפירה" שהתגייסו והגיעו לטקס יום הזיכרון לבושות מכנסיים צהליים גורשו בבוטות מפני שעל פי מנהל המוסד החינוכי הן מהוות "כישלון יומיומי של האולפנה". החיילות עזבו את המקום בבושת פנים.

אז מהו "כישלון יומיומי של האולפנה"? התגייסות לצה"ל? לבישת מכנסיים? מה שברור הוא שאין שום כישלון בהשפלת בוגרות המערכת, בהלבנת פנים, בגירוש אנשים מטקס יום הזיכרון, בניתוק מהחברה הכללית, בחוסר היכולת לקבל אנשים שונים או שבחרו אחרת, בהסתגרות, בהתנשאות.

כי כשמעמידים את המסורת כולה על קובץ של דיני "צניעות" ועוסקים כל היום במישטור לבושן של נשים, שוכחים להיות בני אדם. גם אם זה במקרה יום הזיכרון.

תגובה אחת

  1. הן לא סולקו מהטקס אלא רק נדרשו לצאת בסופו. לבוא במדים למקום שמחנך נגד שירות צבאי (ולטובת שירות לאומי) זו הפגנה נגד המקום וזכותו לבקש להתייחס אל הבוגרות כמפגינות ולא כבנות משפחה. אם הן רוצות לצעוק שיצאו אל מחוץ לשער.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s