אלי אוחנה ואצילי הרוח

2015-01-29_071655

מאמר המערכת של בטאון בית הכנסת 'עולם קטן' (כותב: יוסף רוסו) מסביר מה ערכו של אלי אוחנה: שיער ללא קשקשים, בן דמותם של "המוני מזרחיים שמחבבים לאומיות ומסורת". אמנם כניסתו "הביתה" (כלומר למפלגה של המגזר) "גורמת לחלקנו בחילה", אבל צריך לזכור שיש לו ולדומיו "חיבור לא קוקניקי לקב"ה".

בהמשך מביא רוסו ציטוט מאת הרב קוק. למרות שלקוק יש כנראה חיבור קוקניקי לקב"ה, כמו רוסו הוא מצליח להבין את אלה שאין להם: "הצד
המשותף של אצילי הרוח עם ההמון, הוא הכוח המקיים את שני הצדדים על מעמדם היפה, ומשמרם מכל ריקבון והתנוונות מוסרית וחומרית" – כלומר הציונות הדתית היא "אצילי הרוח" והמזרחיים הם ה"המון".

אני רוצה לדלג ברשותכם על הגזענות הבוטה של רוסו, ולהפנות את תשומת לבכם לדגם האפולוגטי שבו הוא משתמש, שלובש צורה של התרצנות הפטריארכלית שנשמעת במגזר לא פעם. זו מספרת לנשים שאמנם רצונן להיות שותפות בעבודת ה' הוא חיובי, אבל שה"חיבור" שלהן אליו יתברך הוא "שונה", "פנימי", "פשוט", או "טבעי" יותר. כמו אצל המזרחיים עבור רוסו, גם כאן יש בהחלט צורך באיחוד בין שני הצדדים, גבר ואישה, אצילי רוח והמון. אבל ראוי לשים לב שבכל חיבור כזה ההיררכיה נשמרת – למעשה, היא אף מחוזקת. על פי הדגם הזה הצד העליון לוקח תחת חסותו את התחתון, מקבל ממנו מעט "טבעיות", ובתמורה מראה לו את האור ומאפשר לו, לצד הנחות, להגשים את יעודו. אבל שוב: רק בכפוף לצד העליון.

אלי אוחנה, אם במקרה אתה קורא את זה, רק שתדע שזה מה שחושבים עליך לפחות חלק מהדיירים בבית החדש שלך. הם אצילי הרוח ואתה ההמון. הם בעליך ואתה האישה שלהם.

5 תגובות

  1. בינתיים אוחנה ויתר על תואר האצילות ופרש מהבית 🙂
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4620561,00.html

    ומישהו צריך להבהיר לעורכי עולם קטן שכשמדברים על אינטליגנציה – הם בצד של אוחנה, מבחינתי לפחות…
    מאמרי מערכת אינפנטיליים שפונים לציבור ה"מתוק" ש"עף על ה' יתברך" וכו' זה היציע 11 של העיתונות – ואכן כדבריך כאן, ההתנשאות שלהם היא לא פחות ממדהימה.

    אהבתי

    1. מהצד השני אולי ישנה קצת את הפנטזיה של הלבן להיות השחור, וההבנה הלא-נעימה של הלבן שאולי אוחנה מאמין בלב שלם יותר מהלבן. יכול להיות שזה אולי קצת יותר מורכב, ולאו דווקא 'היררכי' אלא יותר הסכם של יששכר וזבולון: אתה תיתן לנו מינרלים של מסורתיות שהיינו בליבנו רוצים (גם אם מזלזלים בה), ואנחנו ניתן לך את היהדות עם המחויבות ההלכתית (שאתה אולי היית רוצה, אבל בפועל לא מעוניין בה).

      אהבתי

      1. אנונימי – בקיצור, קוראים לזה "הפרא האציל" וע"ע…

        אהבתי

  2. זה פונקציה של השכלה. כסטריאוטיפ, רוסו שייך לצד של המשכילים, תורנית לפחות, ואוחנה אמור לייצג, בסיפור הזה, את החבר'ה הפחות משכילים, פורמלית לפחות. זה אכן מתאים להגדרה של המון ושל האדם הפשוט בדברי הרב קוק. לא מבין מה פסול מצאת כאן.

    אהבתי

  3. עם כל הכבוד, אין מה להתייחס לכל מה שכתוב במאמר מערכת בעולם קטן. הקוראים הקבועים כבר יודעים שזה במה של כמה נערים שלא מוציאים שם פניני חוכמה וסובלנות. נו, יתבגרו

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s