בקטנה על קמפיין "שישי ישראלי"

2014-12-22_140033

עירית לינור בוחרת בטקטיקת "אספסוף וגאה בזה" כדי להתמודד עם קמפיין "שישי ישראלי", ונדמה לי ששמעתי ממה דברים דומים בהזדמנויות אחרות, סטייל "כן, חילונים הם דבילים, אבל להיות דביל זה כיף". אני לא חילוני, כך שההתנשאות הנונשלנטית של קמפיין הזה העליבה אותי פשוט כבן אדם, אבל מעבר לזה אני חושב שיוזמי מסע הפרסום לא מבינים משהו עמוק ביחסי אדם ותרבותו: מסורת, מורשת, ערכים, תרבות – אינם דברים שאפשר פשוט "לעשות להם יחסי ציבור". דומה הדבר לניסיון לפרסם את הציווי הקטגורי של קאנט או את אידיאל הטבעונות – במקרה הטוב זה סתם מוזר, במקרה הרע זה פועל הפוך ויוצר אנטגוניזם.

לא שאי אפשר לעורר מודעות, עניין ואף רצון לאמץ מנהגים ודפוסי פעולה. זה קורה כל הזמן, אם כי בתהליך אחר שנקרא – השראה. כאשר אנחנו רואים מישהו שנתפס אצלנו כאדם טוב, מרשים, שחי חיים ראויים, אנחנו מאמצים אותו כמודל לחיקוי, וממילא מושפעים ממנו. הדרך ליצור חיבה למסורת היהודית היא אפוא להעמיד מנהיגי ציבור דתיים ו/או רבנים שמעוררים השראה. פשוט לא? אתם ודאי מכירים עשרות רבנים שמעוררים בכם השראה. לא?

5 תגובות

  1. יפה כתבת. ואגב – השראה לא מגיעה מ'לראות סרטון', או 'סטיקר', תאר לך רק אנשים דתיים בארץ היו נחשבים למופת מוסרי. זו הייתה יכולה להיות השראה.

    אהבתי

  2. מעניין שהבאת את הטבעונות כדוגמא-דווקא שם ההצלחה הגדולה ביותר באה מכיוונו של הפופוליסט הנודע. אמנם הוא מביא שם דוגמאות מפעילותו האקטיביסטית, אך נדמה לי מרב הרושם נוצר דרך הטיעונים הצודקים יחד עם הטיעונים הדמגוגים שהוא מביא.

    אהבתי

  3. תודה על הפוסט תומר . מעוררים השראה ? למשל עופר וינטר , מח"ט גבעתי , לא מעורר השראה ? לא אמור ? ראית איך שחטו אותו מקיר לקיר , בקונצנזוס כמעט מלא . עבדך הנאמן אני חושב , היחידי שיצא להגנתו , ללא כחל ושרק !! לא סתם להלל אותו כרמבו הישראלי , אלא לטעון שבעליל לא עשה מעשה פסול !! אלא נוהג , תואם , נורמטיבי , ובטח חוקי .הרי על זה חילונים כה רבים ( ואתה בינהם עם כל הכבוד ) בדיוק מלינים :

    על הבלבול בין מקורות השראה לבין מקורות סמכות . אז שוב בלבלת אותי !! כי בעיני חילוניים רבים , זוהי כפיה ושטיפת מוח . תודה

    אהבתי

  4. אכן, נדמה ששכחנו את כוחה של ההשראה. אבל איך נותנים השראה למעשה שנעשה בפרטיות?
    זו שאלה קשה, וספק אם הפרסומת הוולגרית מספקת לה מענה.

    במקרה שלנו גם מדובר בקידום מעשה חסר הקשר – בד"כ מי שעושה קידוש הוא דתי/מסורתי שמאמין באלהים והולך לבי"כ, כלומר עבור המקדשים ההקשר הוא דתי. מה מצפה התנועה הזו, שאנשים יעשו קידוש "סתם"? מלמול טקסי חסר מובן לפני הארוחה?

    או שהיא בונה על זה שאנשים שגדלו בבית מסורתי יזכרו בעבר בערגה?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s