על חיות וזכויות אדם

בשבוע שעבר פסק בית משפט במדינת ניו יורק, בהרכב של חמישה שופטים, שלטומי – שימפנזה בן 26 שמוחזק בחווה פרטית – אין זכויות, שהוא רכוש ולא person, ולכן אי אפשר לכפות על הבעלים שלו לשחררו. זו פסיקה חשובה שמסיגה המאבק של התנועה המבקשת להעניק זכויות אדם לבעלי חיים לאחור.

העותר, Steven Wise שעומד בראש ה-Nonhuman Rights Project, ביקש מבית המשפט להכיר בקוף כאדם לצורך הבאתו לבית המשפט תחת צו habeas corpus, דבר שהיה מחייב את בעליו של טומי להסביר למה מותר לו להחזיקו בשבי. ווייז טען שטומי הוא "ישות אוטונומית", ושהוא "דומה לנו מאוד, וסובל כמונו."

בית במשפט קבע שקביעות אלה אינן נכונות. "על פי הבנתנו חוסר היכולת [של טומי] לשאת אחריות חוקית וחובות חברתיות מביאה לכך שלא נכון יהיה להעניק לו זכויות על פי חוק, כגון הזכות לחירות והזכות להיות מובא לפני שופט, כפי שאנו מעניקים לבני אדם."

אני חושב שבית המשפט נגע בדיוק בנקודה. שיח הזכויות לא יכול להתנתק מההנחות שעומדות בבסיסו, והן שזכויות ניתנות לסובייקטים אוטונומיים שמסוגלים לבחור בין טוב ורע ולכן גם להבין שיש להם חובות (למשל, לכבד את זכויותיהם של אחרים). טומי אינו מסוגל להבין זאת. היכולת לבחור, והעובדה שהבחירות שלנו מבטאות את הזהות הפרטית והחברתית שלנו, הן שהופכות את הבחירות שלנו למשמעותיות בעינינו, ולראויות להגנה. הזהות של טומי ענייה ורדודה הרבה יותר, והבחירות המעטות שהוא מסוגל לערוך מבטאות זאת.

זאת ועוד: נאמר שנקבע שלטומי יש זכות לחירות, ונאמר שאנחנו משחררים אותו בטבע. נאמר שאנחנו מתבוננים איך שטומי חובר ללהקת שימפנזים והופך לחבר בה. נאמר שאחרי כמה ימים טומי ניגש לשימפנזה נקבה וכופה עליה יחסי מין. אם לטומי יש זכויות, ודאי שהבחירה שלו לאנוס את השימפנזה ההיא מגיעה מתוך הבחירה האוטונומית שלו, ולכן היא מרושעת ופלילית. ועוד: אם לטומי יש זכויות, ודאי שגם לשימפנזה ההיא יש זכויות, כמו הזכות לבחור לקיים יחסי מין ולבחור לא לקיימם. מכאן שעלינו כעת להתערב בנעשה, לעצור את טומי, ולהגיש נגדו תלונה בגין אונס. כלומר עלינו לאסור את טומי כמה ימים בלבד אחרי ששחררנו אותו, בעוד הוא עצמו לא מבין כלל על מה ולמה.

אפשר אולי להשתמש באמצעים אחרים כדי לשחרר את טומי (חוק צער בעלי חיים, ענייני תברואה וכו'), אבל טוב עשה בית המשפט בנ"י שקבע ששיח הזכויות לא מתאים לבעלי חיים.

3 תגובות

  1. זכויות ניתנות, ובצדק, גם לבני אדם שמצבם המנטלי אינו מאפשר אחריות על מעשיהם.
    לכן ההבדלה צריכה להיות ברמת המין, ולא ברמת הפרט:
    לבני האדם יכולת בחירה, לכן לכל בני האדם זכויות, כולל לילדים ומובגרים שמצבם אינו מאפשר בחירה.
    לשימפנזים כמין, אין אחריות על מעשיהם, ולכן אין מקום להתייחס אליהם כבעלי זכויות.

    אהבתי

    1. זה לא לגמרי מדויק. חלק מהזכויות של בני אדם כאלה נשללות (לדוגמא, ממונה להם אפוטרופוס).

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s