מלחמת הכוכבים כקאנון מקודש

דיסני (כן, דיסני. זה מצב כרגע) שחררו את הטריילר הראשון, שהוא בעצם טיזר, של הפרק השביעי בסאגת 'מלחמת הכוכבים'. ממש קצר, כמעט לא רואים בו כלום, אבל הוא צבר תוך יום 20 מיליון צפיות. אותי אישית הוא ריגש עד כדי פירכוסי עליצות מפני שסדרת הסרטים הזאת היא מעמודי התווך של ילדותי, וממילא של רבדים תת-הכרתיים של החתמה שבכלל אין לי שליטה עליהם.

ומה שיפה בכתבה הזאת מהנ"י טיימס הוא שהיא מפרשת את כל הסיפור הזה במונחים הראויים לו, כלומר: דתיים. שלושת הסרטים הראשונים, משנות השבעים-שמונים, הם כמובן הקאנון המקודש, דבר ה' אל ג'ורג' לוקאס בסיני. שלושת הסרטים שיצאו בתחילת שנות האלפיים הם מעין תושב"ע או פרשנות על הראשונים, פרשנות שרוב המאמינים לא מקבלים ורואים כיצירות אפוקריפיות, שאינן מקובלות, לפחות לא במלואן, על האורתודוקסיה. ועכשיו השאלה היא האם שלושת הסרטים הבאים יתקבלו על ידי המאמינים או יידחו, כאשר האופציה הסבירה היא שמטבעה של אמונה שום דבר לא ישביע את רצונם של האדוקים ביותר, והשאלה היא לכן רק אם מרבית המאמינים הליברלים יותר כן יקבלו אותם, דבר שיחולל קרע בכנסייה ופרידה בין הפרוגרסיבים לפונדמנטליסטים.

9 תגובות

  1. ההשוואה לא מדויקת:

    דווקא הסרטים החדשים הם מילותיו של לוקאס לבדו, אשר היו לו את המשאבים לעשות מה שרצה, והקיף עצמו באנשים שהסכימו להגשים את רצונו ללא ביקורת.

    הסרטים הישנים היו … "Religion by Committee"(?) – תסריטאים ובמאים מוכשרים שעבדו יחד עם לוקאס כדי ליצור סרטים טובים.

    מקרה דומה קרה גם עם אינדיאנה ג'ונס. שפילברג החליט לא להתווכח עם לוקאס.

    Liked by 1 person

    1. בנוסף, הסרט החדש מבויים ע"י אותו במאי שהיה אחראי על החידוש של מסע בין כוכבים – תיאולוגיה דומה אך מנוגדת למלחמת כוכבים, וביניהן היסטוריה ארוכה של עוינות. בלי הבדלנות הזו, הרבה מאמינים כבר איבדו את החשק להמשיך בכת.

      אהבתי

      1. סליחה: השלישיה הקרויה 1-3, שנוצרה בשנות האלפיים.
        הסרטים הדוקומנטרים שכלולים עם הסרטים לצפייה ביתית מציגים את ה-cult of personality של לוקאס וה-yes men שמסביבו יפה מאוד.

        ניתוח מעמיק שלהם אפשר למצוא כאן: http://redlettermedia.com/plinkett/star-wars/

        ד"א – עוד הקבלה לדת – retconning: הטרילוגיה החדשה ערכה את ההיסטוריה של הסרטים המקוריים – החל ממספור הסרטים, וכלה בטיב ה"כח" שהפך מכוח מיסטי לבעל הסבר מדעי.
        בדומה, סיפור אברהם הוא תוספת מאוחרת יותר לתולדות העם (אם אני מבין נכון את הקונצנזוס המחקרי)

        אהבתי

  2. מה שמעניין זה שאותו איש (ג'יי. ג'יי. אברמס , המרטין לותר החדש), כבר עשה את אותו מעשה כפירה והמצאה-מחדש בדת המתחרה Star Trek . לצד הבאת מאמינים חדשים (אבל כאלה שרק באים פעם בכמה זמן לכנסיה), הוא עצבן את האורתודוכסיה הישנה ללא הכר…

    Liked by 1 person

  3. מה שמעניין בהשוואה הזו הוא שאחד האלמנטים המכריעים ביותר בקבלתה או דחייתה של תוספת לדת הוא האפקטיביות הסיפורית שלה. כפי שנכתב בתגובות, דווקא בשלושת הסרטים החדשים ללוקאס היה את כל המשאבים והיכולת הפוליטית "לממש את חזונו". אלא שהם היו סרטים גרועים, ולכן לא נתקבלו. יכולתה של תוספת לדת להתקבל מושפעת ישירות מהאפקטיביות שלה כסיפור, ללא קשר לשאלות תיאורטיות

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s