חוק הלאום כתומך באקטיביזם שיפוטי, ודווקא בענייני דת

חוק הלאום שיעלה היום להצבעה בממשלה הוא חוק רע, שבא בזמן נורא. הוא מבכר את יהדותה של המדינה עם פני העקרונות הדמוקרטיים שלה, שבלעדיהם החברה כאן תהפוך לפחות מוסרית ופחות משגשגת. הוא יגביר את המתח בין יהודים לערבים בתוך המדינה, ובין מדינת ישראל למדינות שתומכות בא בדרך כלל מבחוץ. ובנוסף לכל זה, הוא חוק שדורס את הגבול בין דת למדינה ומקדם אקטיביזם שיפוטי בצורה הבוטה ביותר – דהיינו, לגבי ענייני דת.

ביום חמישי שעבר התקיים ראיון מעולה, מאלף ממש, בין ירון לונדון לפרופ' רות גביזון. גביזון הבהירה בו מדוע היא מתנגדת לחקיקת חוק הלאום (כאן מדקה 12, ציטוט בקירוב):

העיגון החוקתי […] לוקח מילים שכאשר הם עמומות ועשירות ורבות מובנים אפשר להסכים עליהן בקלות. ברגע שאתה נכנס לשאלות יותר מדוקדקות, קצת יותר קשה להסכים עליהן. […] אנחנו מתווכחים לא רק מהי התורה, אלא האם היהודיות של היהודים במדינה היא התורה, או היהודיות היא מה שיהודים שחיים כאן מסכימים ביניהם. בדיוק אלה השאלות שאתה לא רוצה להכריע בהן [בצורה משפטית]. השאלה היא איפה השאלות האלה נידונות. מי המפרש שלהן. […] כשאתה מדבר על חוק, הפרשן המוסמך לחוק הוא בית המשפט. זה נהיה שאלות של משפטנים. אני לא חושבת שטוב למדינה שמשפטנים יחליטו מהי היהודיות של המדינה, מיהו יהודי, מה המשמעות של יהודיות. […] הדברים האלה צריכים להיות דינמיים. העיגון המשפטי הופך אותם לעניינים מוסדיים. […] זה לא בריא לחזון של המדינה. דווקא לחלק היהודי של החזון במדינה, זה לא בריא שהוא יהפוך למשהו שצריך להיות מוכרע בבתי המשפט של המדינה.

כלומר דווקא מתנגדיו הגדולים של האקטיביזם השיפוטי הם שיביאו את בית המשפט לקבוע מהי היהדות, מה היא קובעת, מהו מוסר הנביאים, מהו מוסר יהודי, ומהי המורשת היהודית בכלל. ואז עוד יכעסו על בג"צ בכל פעם שהוא יקבע שהיהדות היא לא בדיוק מה שהם חשבו.

2014-11-23_081045

3 תגובות

  1. לא ברור לי מה ההתרגשות.
    הרי החוק הזה לא אומר שום דבר. רק הצהרות עמומות.
    לא נראה לי שבית המשפט יוכל (או ייאלץ) להוציא ממנו משהו שהוא כבר לא יכול להוציא מחוקים אחרים.
    למרות שבחוקי היסוד הקודמים, בית המשפט אכן ניצל לרעה את עמימות החוק והטה אותו בניגוד לכוונת המחוקק, הלוא עכשיו כבר יש ביד השופטים מספיק כוח בכדי להשתמש בחוקים כחומר ביד היוצר בהתאם להשקפת העולם של השופט, ולכן החוק החדש לא יעלה ולא יוריד.

    אהבתי

    1. במחשבה שנייה, אולי בכל זאת יש משהו בדבריך למרות שהחוק באמת נראה הצהרתי בלבד.
      כשבית המשפט נבחר בשיטת 'חבר מביא חבר', מי יודע אילו עיוותים עלולים להיגרם כתוצאה מפרשנות מרחיקת לכת של חוק יסוד עמום.

      אהבתי

    2. אני מסכים, למען האמת, בכלל בישראל לא ברור למה אנחנו משלמים כל כך הרבה כסף כדי להחזיק עדיין ברשות מחוקקת במקום לבטל את המוסד המגוחך הזה שנקרא כנסת. הרי כל השאלות ברות המשמעות בנושא כבר נידונות ומוכרעות ברשות השופטת. אולי אפשר להפוך את הכנסת לבית הנמוך יותר (משהו בסגנון בית נבחרים\סנאט) שדן בשאלות מקומיות.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s