בשנים האחרונות כל כמה שבועות מגיע אלי מייל שסובב סביב שאלה אחת מסויימת: האם קיימת עוד דת שמבוססת על התגלות המונית. מאז שר' יהודה הלוי ניסח את התנאי הזה לאמיתותה של דת, רבים מהחוזרים בתשובה או היוצאים בשאלה נאבקים איתו, אלו מנסים להבין ממנו שהיהדות היא אכן (ורק היא אכן) דת אמת, ואלו – שדווקא לא. אז מדי פעם אני שומע מהם.
ראשית, אני תמיד מפנה אותם להתגלות ההמונית שחווה לכאורה קונסטנטינוס וכל צבאו. על פי ההיסטוריון הנוצרי אוסביוס כל הצבא ראה יחד עם קונסטנטינוס צלב גדול בשמיים ומתחתיו המילים "בסימן זה תנצח!". קונ' לקח את זה לתשומת לבו, יצק צלב של זהב ואבנים טובות, והוא וצבאו אכן ניצחו באיזה קרב חשוב. משם הדרך לניצור כל האימפריה הרומית היה קצר. אוסביוס עצמו טוען שהוא ראה את הצלב היצוק ההוא, והצבא לכאורה העיד שכל הסיפור קרה (כאן עוד פרטים). אני מודה שזה לא מרשים כמו אש ורעמים על פסגה של הר, ברם התגלות המונית היא התגלות המונית.
אבל כמובן, הסיפור האמיתי הוא שאין שום סיבה בעולם שמיתוס לא ייווצר פשוט במהלך דורות על גבי דורות של סיפור מעשיות, כאשר קבוצת אנשים יוצקת לעצמה, כמו צלב מוזהב, נראטיב גנאולוגי, וכזה שממילא גם נותן לגיטימציה לזהותה וצרכיה. It happens all the time. אין צורך להאמין שאכן היו עשרות אלפי אנשים שראו משהו כדי לתרץ שבגלל זה צאציהם סבורים שהסיפור הוא אמת. למשל סיפור קונסטנטינוס. או למשל, בזמנו כתבתי על החיזיון ההמוני של מריה הקדושה בפאטימה. אז? האם באמת הופיעה שם מריה הקדושה?
מעבר לכך, צריך לשים לב שאם כאשר אנשים מנסים להשוות בין דתות ולהוכיח לעצמם שהיהדות היא האמיתית היחידה או האמיתית ביותר, והם לצורך כך לוקחים את הקריטריון שקבעה *היהדות עצמה* לבחינת אמיתותה של דת, הרי שיוצא שהם מנסים להכניס דתות אחרות לסד היהודי, רק כדי לגלות כמובן שהן לא נכנסות. בצורה דומה מסורות בודהיסטיות יכולות לקבוע שרק חוויה אישית ופנימית של הארה יכולה לאשר עבור אדם את אמיתות תורת הבודהה, ושזה הקריטריון לאמת. כלומר, עלינו לקבוע קודם כל קריטריון לאמת לקריטריון לאמת, ורק אחרי זה לבדוק האם דת מסויימת עונה לאותו קריטריון, שעונה לאותו קריטריון.
(ולדעתי כל הדתות מכילות אמיתות, וכולן מכילות בדיות, ואין אחת שהיא "האמת", ואין אחת שאינה נושאת סוד אחד חיובי לפחות. לכן זה כל כך מעניין, דתות. ובתמונה חזיון הצלב של קונסטנטינוס, כפי שדמיין אותו רפאל)
מינים 
נהוג להרחיב את הטיעון לעיל ולומר: בואו נניח שמעמד הר סיני לא היה ולא נברא, ובשנת X בא מישהו וניסה לשכנע שהוא אכן היה – הרי ברור שבני ישראל היו אומרים לאותו מישהו משהו כמו "שמע חבוב, לא יתכן שהיה כזה דבר ואבא שלי לא היה מספר לי את זה אחרי ששמע מסבא שלו ששמע מסבא שלו וכו'" – ומכאן שמעמד הר סיני אכן היה.
הטיעון הזה קורס באופן מרהיב כשרואים איך, לדברי המקרא עצמו, העם דווקא קיבל ללא סייג את ספר דברים, שנשכח (במרכאות או לא) ונתגלה בימי יאשיהו – ראו מלכים ב' כ"ב. הספר כולל כזכור נאום של משה באזני כל העם, ולא נשמעת שם טענה שלו הדבר היה נכון הרי שהיינו מקבלים את תוכן הספר מדור לדור.
אהבתיאהבתי
אוי, לא חשבתי על זה! נהדר.
אהבתיאהבתי
אתה מודע לכך שמי שנוקט את הטיעון הנדון, אינו מקבל את פירושך לספר מלכים, וכופר שכך שספר דברים נשכח (במרכאות או ללא מרכאות)?
אהבתיאהבתי
כאמור לעיל, לא הייתי מודע לכך, וזה יופי של טיעון.
אהבתיאהבתי
ההנחה שהספר הנעלם הוא ספר דברים אינה מוכחת. קרס טיעונך.
אהבתיLiked by 1 person
לא נכון בעליל, כשדבר כבר בחזקת אמת אין סיבה שלא לקבלו, ספר דברים לא חידש דבר , מה גם שהמסורת לא אומרת שזה ספר דברים שהתגלה אלא – ה-ספר דברים , משמע הספר המקורי שנכתב בכתב ידו של משה . קצת לימוד לא היה מזיק
אהבתיאהבתי
ד"ר ליאורה צרפתי, ברשת א' – אקדמיה באלף, בסדרה על קוריאה, מספרת בהרצאה מס' 6 על כך שבצפון קוריאה יש תיאוריים על 1000 סנוניות שהרכינו ראשן לאות אבל על מותו של המנהיג הראשון, על כך שביום הולדתו של המנהיג הנוכחי של צפון קוריאה, השמיים נפתחו, כוכב חדש נולד ועוד כהנה וכהנה, ואפילו שהצפון-קוריאנים הזמינו מומחים מיפן לבדוק את הממצאים (אם מישהו מעוניין, אוכל לשלוח במייל, הקלטה של ההרצאה)
אהבתיאהבתי
מה שמענין אותי זה מי ספר את הסנוניות.
אהבתיאהבתי
תומר, הבאת קריטריון זה של התגלות המונית בשם הכוזרי כקריטריון של היהדות. שמעתי בשיעור מפי אחד מרבותי שאמנם טיעון זה מופיע בספר הכוזרי אך הוא מופיע רק בפי המוסלמי. ושקריטריון זה כפי שמופיע רבות בהמון הוא כלל לא טענת החבר.
אהבתיאהבתי
הבעיה עם טיעונים מעין אלו היא שכל יציאה נגד התגלות קונקרטית מהר מאד הופכת להיות יציאה נגד עצם אפשרות ההתגלות. תמיד התינוק נשפך עם המים. אבל אם אדם מאמין באל תבוני, שהיה בכוחו ליצור את העולם, האם לא אפשרי להעלות על הדעת שקיימת אצלו גם אפשרות ההתגלות? האם אנחנו מספיק יודעים על הלא-ידוע כדי לטעון שאין באפשרותו כל אפשרות להתגלות בעולם? ואם אנחנו חושבים שהתגלות איננה מן האפשר – האם זה טיעון היסטורי או פילוסופי?
אהבתיאהבתי
שניר, הכל אפשרי ולא באמת ניתן לסתירה (לצורך העניין יכול להיות שגם החתול שלי הוא הוא האלוהים האמיתי)
יחד עם זאת הטיעון הזה רלוונטי כטיעון נגד. כלומר כנגד אלו שטוענים שהתגלות ההמונית לא ניתנת להמצאה והיא אכן אמיתית ולכן מהווה הוכחה לקיומו של כל עליון כזה או אחר.
הטיעוןו הזה בסך הכל אומר שההמוניות של ההתגלות לא אומרת הרבה. לא טענו פה שהתגלות המונית היא בלתי אפשרית.
אהבתיאהבתי
מעניין שאתה מעלה את החתול שלך, כי יש בחתול להדגיש משהו מעניין לומר על ההתגלות – שהיא בסופו של דבר תופעה/קונספט שעלה עם המונותיאיזים. ההתגלות הפכה להיות מעניינת דווקא כשהאל הפך להיות טרנסדנטי לעולם, ודווקא המרחק שלכאורה נוצר ממנו – הופך את ההתגלות למעניינת בהיותה אקט של התקרבות (כשהאלים היו מפוזרים בכל הארצות, ובתוך כל הבתים והחצרות – זו לא באמת הייתה התגלות, אלא הימצאות). ד"ש למיצי.
אהבתיאהבתי
לפני כמה שנים הועלתה ליויטיוב סדרת סרטונים שמתעמתת עם טיעון ההתגלות, כולל התגלויות מודרניות והבעייתיות של רפורמת יאשיהו שהוזכרה כאן.
אהבתיאהבתי
"משתמש אנונימי (לא מזוהה)" – הטיעון הזה אכן לא מופיע בפי החבר (החכם היהודי בספר הכוזרי), אך לא כפי שכתבת, מי שאומר אותו הוא המלך (ולא המוסלמי).
וביחס ל1000 סנוניות בקוריאה.
אכן סיפור מדהים. רק כמהנדס, מבעס אותי שלא היו שם 1024…
אהבתיאהבתי
היי תומר, בקישור ששמת בפוסט, לויקיפדיה, ערך "Chi Rho" – כתוב שזה היה חלום שלו, לא התגלות המונית. על איזו התגלות המונית מדובר?
אגב, לגבי הסנוניות, התורה מדברת על עם, לא על בעלי חיים – כך שהטיעון הזה לא רלוונטי.
לגבי המקרה בזייתון, כפי שתראה בציטוט מן התורה, זה לא הדבר שהתורה מתארת, שכן, הדמות לא דיברה עם האנשים שצפו בה. "קשה לומר שהיתה כאן "התגלות דתית" כלשהי מכיוון שהדמות לא היתה ברורה וגם לא פנתה לקהל במסר כלשהו או אמרה דבר מה. …… התורה כידוע לא שוללת אירועים על טבעיים אצל העמים האחרים, אך לעולם לא ברמה של התגלות אלוקית לעם שלם, ומסירת תורה לעם מן העמים על ידי א-לוהים באופן ישיר. " (-דניאל בלס).
דבר נוסף, לגבי הקרטריון של התגלות המונית, זה דבר רציונלי, שכל העולם נוהג על פיו –
אם אדם מואשם בפשע כלשהו, ככל שיהיו יותר עדים, יש יותר תוקף לעדות. הלא כן?
הטענה של המחזירים בתשובה, לפחות לפי מה שאני שמעתי, היא שמדובר פה בהתחייבות של הקב"ה, שאירוע כמעמד הר סיני, לא רק שלא יחזור על עצמו, או שלא היה מעולם, אלא, שגם אף עם אחר אפילו לא יטען שדבר כזה היה.
דברים ד', ל"ב : "כִּי שְׁאַל-נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל-הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, וְעַד-קְצֵה הַשָּׁמָיִם: הֲנִהְיָה, כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אוֹ, הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ. לג הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה–וַיֶּחִי. לד אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים, לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּמִצְרַיִם–לְעֵינֶיךָ. לה אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ. לו מִן-הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ; וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. לז וְתַחַת, כִּי אָהַב אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ, אַחֲרָיו; וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל, מִמִּצְרָיִם. לח לְהוֹרִישׁ, גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ–מִפָּנֶיךָ; לַהֲבִיאֲךָ, לָתֶת-לְךָ אֶת-אַרְצָם נַחֲלָה–כַּיּוֹם הַזֶּה. לט וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת: אֵין, עוֹד. מ וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ–וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים."
מה שכן טוענים בשאר הדתות או הכתות – שמוחמד דיבר עם המלאך גבריאל. דבר שאין לו שום עדים. או שמגיע יהודי אחד וכותב ספר שלפני עשרות שנים היה ישו אחד שהיה נביא שדיבר עם האלוקים.
אלו טענות, שאי אפשר להפריך (בניגוד ליהדות).
היהדות היא בליגה אחרת לגמרי.
התורה מדברת אל עם ישראל בלשון עדות – "אתם ראיתם". אם הם לא ראו, התורה לא הייתה מתקבלת בכל העולם כאמת אבסולוטית.
לגבי הטענות שמישהו זייף את התורה או השחיל אותה לאורך הדרך, אחת הבעיות בכך היא שכתוב בתורה עצמה, שהקב"ה מבטיח שהיא לעולם לא תישכח.
איך יקבלו כזה ספר, עם טעות כה משמעותית?
דברים ל"א, י"ד: "יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת–קְרָא אֶת-יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וַאֲצַוֶּנּוּ; וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. טו וַיֵּרָא יְהוָה בָּאֹהֶל, בְּעַמּוּד עָנָן; וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן, עַל-פֶּתַח הָאֹהֶל. טז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. יז וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם-הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת; וְאָמַר, בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. יח וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה: כִּי פָנָה, אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים. יט וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד–בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כ כִּי-אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי. כא וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ".
מי יכול לטעון שספר דברים נשכח? יש בו הבטחה מפורשת מבורא עולם – "כי לא תשכח מפי זרעו".
אהבתיאהבתי
ראיתי בהמשך בויקיפדיה שהם כותבים שמדובר ב"נס שהופיע לעיני כל הצבא".
השאלה העיקרית היא – האם ניתן להגדיר זאת כהתגלות האלוקית שהתורה מדברת עליה – שהופיע להם איזשהו סמל בשמיים?
"הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה–וַיֶּחִי."
אהבתיאהבתי
כן, אפשר. לא ברור לי למה אש וקולות נחשבים, וסמל וכתב אינם.
אהבתיאהבתי
כי זה לא דומה למעמד הר סיני.
הם לא טענו שאלוקים נגלה אליהם, לא נמסרה שם תורה כלשהי.
אהבתיאהבתי
ודאי שהם טענו שאלוהים התגלה אליהם, ונמסרה שם תורה בסגנון הנוצרי: בסימן זה תנצחו, דהיינו, קבלו את ישו. מה רצית, שהם יקבלו עול מצוות? זה לא קיים בנצרות.
אהבתיאהבתי
לפי ויקיפדיה, ההיסטוריון מספר שהם ראו את הסמל בשמיים, אח"כ בלילה הקיסר חלם על ישו.
"בסימן זה תנצחו" היה בחלום, לא במאורע עצמו.
אני טועה? ככה הם רושמים, לא?
אהבתיאהבתי
לא, בסימן זה תנצחו היה בשמיים. ראה גם הציורים המנציחים את המאורע.
אהבתיאהבתי
כן, ראיתי.
על כל פנים, האם המאורע הזה עומד בקריטריונים שהתורה מציינת?
יש דגש דווקא על קול, כי זה בדיוק מה שהתורה אומרת – כמו שהיה בהר סיני.
"הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה?".
גם אם החלטת שהמאורע הזה דומה באיזשהו אופן למעמד הר סיני,
מכל הטיעונים שאמרת, לא אמרת שהם שמעו קול מדבר אליהם.
אתה יכול להגיד – מה העניין דווקא בקול? למה כתב או תמונה לא מספיקים?
אבל זה מה שהתורה אומרת.
לא הייתי מתעלם לחלוטין מהסוגייה שהעלת – זה שווה בירור מעמיק, אבל מצד שני לא הייתי ממהר להסיק מסקנות כל כך ברורות כפי שהסקת.
אהבתיאהבתי
הבנתי: התורה אומרת שהיה קול, ואנחנו מאמינים לתורה, לכן חייב להיות קול. איך אנחנו יודעים שחייב להיות קול? כי התורה אומרת שהיה קול. ולמה אנחנו מאמינים לתורה? מה זאת אומרת, כי היה קול! אז מה אם היה קול, למה זה חשוב? מה זאת אומרת, כי התורה אומרת שחייב להיות קול!
מעגליות מושלמת. העיקר לא להפעיל את המוח.
אהבתיאהבתי
התורה אמת בגלל שיש לכך הוכחות חותכות, שברגע שאתה מצרף את כולן, זו האמת הכי חזקה שקיימת.
דוגמאות לכך, מופיעות כאן:
וכאן:
מה שאתה מנסה לעשות, זה לקחת ראיה אחת, לעוצמתה של התורה, ולנסות לערער עלייה. זה לא חוכמה.
על כל ראייה או הוכחה יחידה בפני עצמה, ניתן תמיד לערער, להגיד שאולי זה ככה, או הפוך.
אבל כשאתה מסתכל על מכלול הראיות, ההוכחות, לא נשאר שום צל של ספק, שתורת ישראל, ניתנה על ידי מי שברא את העולם בכבודו.
לגבי המקרה הנוכחי, שציינת, התורה מדגישה את ייחודיותו של מעמד הר סיני, שבו בורא עולם דיבר בפני עם שלם. התורה אומרת שאין אף מקרה כזה בהיסטוריה. היא גם אומרת שלא יהיה אף עם שטוען שהיה כזה דבר.
אז אתה בא עם איזה סיפור של קבוצה של לוחמים, שראו לכאורה צורה בשמיים, עם כיתוב ליד, על זה שהם ינצחו בעזרת הסמל הזה.
איזה אדם בר דעת יכול להגיד המאורע הזה דומה למעמד הר סיני? גם אם אתה בור מספיק לחשוב שיש דימיון, הרי התורה בעצמה אומרת שמדובר ב"קול אלוהים" שמדבר אל העם. דבר שאינו מתקיים במקרה שהבאת.
לסיום, ולדעתי, זו הנקודה היותר משמעותית –
לפני שאתה מנסה לערער על התורה, כדאי מאוד שתעשה לעצמך טובה ולפחות תלמד אותה פעם אחת מתחילתה ועד סופה, עם הפירוש הכי בסיסי (ללא דרש, רמז וסוד), רק הפשט, ואחר כך תנסה להתיימר לטעון טענות.
זה כמו שאני אפתח פורום על ניתוחי מוח, ואתחיל לבקר את השיטות שלהם, כשאני בכלל לא רופא ולא למדתי רפואה בחיי, רק קראתי כמה מאמרים באינטרנט.
אהבתיאהבתי
קרא בבקשה את המאמר "למלחמת הדעות והתמונות" של מרן הראי"ה(הרב אברהם יצחק הכהן) קוק זצ"ל.
המאמר נמצא בספר "אורות", בתוך קבוצת מאמרים שנקראים "זרעונים", עמוד קכט.
להסבר והרחבה של המאמר עיין בספרו של הרב יוסף קלנר שמבאר את המאמר. הספר נקרא "קריטריון לאמת קריטריון למוסר", אתה יכול להבין שהספר עוסק בשאלה מהו הקריטריון לאמת. הספר מוכר גם בשם "פנתאיזם, פלורליזם, כלליות".
אהבתיאהבתי
למה להיות שקרן!!!!
לא הייתה ואפילו לא קרוב. שלקונסטנטינוס הייתה התגלות המונית…
יש שתי היסטריונים נוצריים שמדברים עליו. לאחד קוראים לקטנטיוס/Lactantius . ולשני Eusebius אוסביוס.
לקטנטיוס טוען שכל זה הוא ראה בחלום שיש"ו (ימש שמו וזכרו) מדבר אליו ואומר לו להתקין צלבים על המגנים. Roberts, Alexander; Donaldson, James, eds. (1871). "The manner in which persecutors died. Chapter 44". The works of Lactantius. Volume II. Ante-Nicene Christian Library: Translations of the writings of the Fathers. Down to A.D. 325 XXII. Edinburgh. p. 203.
ואוסביוס לעומת זאת טוען שקונסטנטינוס הלך עם צבאו וראה לבדו!! בשמים צלב שכתוב עליו בסימן זה תנצחו (יש כמה תרגומים זה בגדול). אומנם לא הבין בדיוק מה זה אומר לו….. אך כבר בלילה נתגלה אליו יש"ו (ימח שמו וזכרו) ושתיקין את המגנים עם הצלב בצורת P עם X בתוכו. וינצח עם זאת.
איך אתה מוצא פה התגלות המונית!??
Eusebius. "1.28". Vita Constantini (PDF). http://www.documentacatholicaomnia.eu. p. 944.
בנוגע לדוגמא השנייה. של החיזיון של הטמאה באי זייתון (קהיר מצרים).
ככל הנראה באמת היה משהו כזה. אי אפשר להתווכח עם עדות של מלא אנשים. אומנם זה קרה בימנו (1968), ואפשר לטעון שזה נעשה ע"י מקרן וכו' וכו'. אבל לשם התשובה לא נטען זאת ונמשיך.
כל מי שקורא את מה שראו שם, לא ראו כלום . ראו אור שנראה כמו מעין בן אדם למי שיש דימיון מפותח.
ממש לא חובה שזו הטמאה. ( מה גם שאף אחד לא יודע איך לדמות את האמא של "ימח שמו וזכרו -הבורא"..). האור הזה חזר על עצמו כמה פעמים באורכי זמן שונים.
ליתר דיוק ה"אור" לא אמר שום דבר לא עשה שום דבר וכו' וכו' רק הופיע והלך.
אך קישרו את האור אליה.
ד"א הדוג' הזו מחזקת את האמונה שלנו. אי אפשר להפריך משהו שנעשה בפני רבים!וגם המדענים אמרו שזה אמיתי. וכן אני מאמין שראו אור. רק מהו? אור.
לעומת זאת אי אפשר להשוות זאת למעמד הר סיני, אפילו לסתם נבואה. שבכזה מקרה אתה לא מאמין שזה נכון.
אתה יודע שזה נכון בלי קמצוץ של ספק. ק"ו מה שראו במעמד הר סיני. כדברי רז"ל "ראתה שפחה על הים מה שלא ראהו יחזקאל" וזה רק על הים. מעמד הר סיני היה בכמה דרגות שונות.
כדברי הרמב"ם זצ"ל "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות (ניסים) שעשה, שהמאמין על פי אותות (ניסים) יש בליבו דופי (אמונתו לא חזקה) , שאפשר שיעשה האות בלט (אחיזת עיניים או על ידי) וכישוף, אלא כל האותות שעשה משה במידבר לפי הצורך עשאם לא להביא ראיה על הנבואה.
ובמה האמינו בו (הכוונה: בזכות מה האמינו עם ישראל במשה)? במעמד הר סיני. שעינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר, האש הקולות והלפידים והוא ניגש אל הערפל והקול מדבר אליו, ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר: פנים בפנים דבר ה' עמכם… ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו (של משה) שהיא אמת, שאין בה דופי ? שנאמר: הנה אנוכי בא אליך בעב הענן (מעמד הר סיני) בעבור ישמע העם בדברי עמך, וגם בך יאמינו לעולם, מכלל שקודם דבר זה (מעמד הר סיני) לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם, אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה" (רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ח הלכה א).
אהבתיאהבתי
מזכיר לי מקרים שאני אומר לחברי שאני משתדל להשתמש בכוסות זכוכית ולא בחד פעמי כי חשוב לשמור על העולם, "מה ומה אם אתה צריך כך וכך, ומה אם מארחים אותך וכ'" אמירות חסרות משמעות – הטענה שאמרתי שחשוב לשמור על העולם הינה מחייבת אותם בין אם זה קשה ובין אם זה קל וטענה דומה שתגיד שצריך לכבד את הזולת היא במקומה עומדת וצריך לשמור עליה ולהשתמש בכוסות חד פעמים במקרה כזה.
אין כאן התמודדות עם הטענה כשלעצמה – האם בגלל שחשוב לשמור על העולם אני לא בסדר שאני משתמש בחד פעמי.
באותה מידה אתה לוקח את מה שכתוב בספרי היהדות (המאוחרים יחסית לתנ"ך) ושואל "מה ומה תגיד על קוסטנטינוס…", מה אני אגיד? קודם תתייחס לטענה. האם הטיעון "להכחיש היסטוריה זה דבר רע" מקובל עליך? אם כן עלינו לברר היטב איך מגדירים היסטוריה, להבנתי אתוס לאומי על מאורע קולקטיבי שקרה לאבות היא הגדרה מצויינת להיסטוריה.
זה עדיין לא אומר כלום לגבי חיוב של שמירת תורה ומצוות, זה שלב ב', יכול להיות שגם אם אלוהים אומר לשמור תורה ומצוות אני לא רואה סיבה להקשיב לו, ויכול להיות שאני רואה סיבה, זה דיון אחר לחלוטין.
לא מפריע לי אותה מאורע שציינת כיון שאני לא רואה בו משהו מחייב מבחינה מוסרית. סה"כ הטיעונים לקבלת הנצרות הם חסרי בסיס לוגי לעומת טיעוניה של היהדות, ואם תשווה בין מעמד הר סיני לאיזה צלב שמופיע בשמיים אני חושב שמעמד הר סיני לוקח מבחינת החובה המוסרית של זה כלפינו.
לא מפריע לי להאמין שהופיע צלב בשמיים, כמו שאמרתי שהדיון האם צריך להקשיב למה שאלוהים אמר לא קשור לשאלה האם היה מעמד הר סיני.
אשמח אם תחכים אותי.
האם ידוע לך על מאורע אחר שבו על פי מסורת העוברת בקשר משפחתי האבות חוו מאורע של מי שטוען עצמו לאל האלים או לאל היחיד?
אהבתיאהבתי