בחירות לרבנות הראשית ירושלים וסכנת הרב שמואל אליהו

ביום שלישי הבא תערכנה הבחירות לרבנות הראשית ירושלים. לא היה לירושלים רב ראשי מאז 2003 וחיי הדת של תושבי עיר הבירה של ישראל לא נפגעו מכך, אבל אני לא מזלזל במוסדות וסמלים, ואין לי בעיה עם עצם המשרה. השאלה היא כמובן מי ייבחר. הנה מה שקורה מאחורי הקלעים.

כבר לפני ארבע שנים נבחר הרב אריה שטרן להיות מועמד הציונות הדתית לרב האשכנזי בירושלים. כדי להבטיח את בחירתו הגיעו אנשי ברקת + הבית היהודי לדיל לא רשמי עם נציגי ש"ס, על כך שהרב הראשי הספרדי יהיה הרב שלמה עמאר, נציג ש"ס, ובתמורה ייבחר שטרן לאשכנזי. הרב שטרן עושה רושם חיובי וכנראה שיהיה רב סמלי חביב, קצת בסגנון הרב הראשי דוד לאו. הרב עמאר כבר היה הרב הראשי ואנחנו יודעים שאין לו שום בשורה, אבל כסוג של פסל-שעווה הוא נאה למדי ולא מזיק.

עכשיו, ש"ס לא יכולה לצאת בגלוי בעד עמאר, משום הסכסוך הפנימי שם, אולם לעמאר יש תמיכה גדולה בקרב השטח השסניקי, וגם לדרעי בחירתו לא תהיה רעה, כי במובן מסויים זה מוציא אותו מהמשחק הפוליטי – הוא הופך לאיש ציבור, ולא יוכל לתמוך פומבית במפלגה פוליטית, למשל קונסטרוקציה חדשה של אלי ישי. בקיצור, הדיל הזה הבטיח למעשה את בחירת שני הרבנים.

ואז נכנסו למרוץ רבנים נוספים. הראשון היה הרב חיים אמסלם, שאישית הייתי בהחלט רוצה לראות אותו על כס הרב הראשי הספרדי כי אני בטוח שהוא יכול להזיז דברים, אבל לצערי הרב ההערכות הן שאין לו סיכוי ממשי. גם הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת 'מרכז הרב', הגיש את מועמדו, בניגוד להחלטת אספת רבני הציונות הדתית כאמור, אבל גם לו אין סיכוי. גם הרב יהודה דרעי, אח של, הגיש מועמדות, וגם הרב משה חיים לאו, בן של ואח של, הגיש מועמדות, כמיטב המסורת הנפוטיסטית של מוסד הרבנות בישראל. והנה, חצי שעה לפני סגירת הרישום למועמדות הגיע גם נציגו של הרב שמואל אליהו ורשם אותו – וזה כבר סיפור אחר לגמרי. הרב אליהו קנה בית בירושלים לפני כמה שנים, ובשנתיים האחרונות עבד קשה בין נציגים שונים בגוף הבוחר כדי שיבחרו בו. כפי הנראה יש לו כמה וכמה קולות בטוחים.

על פי אלעד קפלן: "הסכנה היא שיטת הבחירות שמתנהלות בסבב אחד בלבד. כלומר, אם יש פיצול קולות, אפשר לנצח ביתרון של קול אחד בלבד. השאלה היא אם נציגי הבית היהודי, שהם כמעט חצי מהגוף הבוחר, אכן יתמכו ברב עמאר [בהתאם לדיל הנ"ל] בהצבעה חשאית. צריך לזכור שגם בן-דהן וגם ברקת הם חברים\מקורבים לרב אליהו. יתרה מכך, ש"ס החליטו לא להריץ אף מועמד. רבים מהם היו רוצים לראות את הרב עמאר מושפל וייתכן שיתמכו במועמד שיכול לנצח אותו. והחרדים האשכנזים ממילא בכיס של הרב אליהו. בעצם הכל תלוי בתריסר הקולות של הבית היהודי."

האם הרב אליהו ייבחר? יש לזכור שמדובר באדם שהורה "לנקום בחילונים", שסבור שהתרבות החילונית היא "תרבות של מוות", שפסק שאסור להשכיר דירות לערבים, שדיבר על האפשרות "למחוק את המסגדים מעל ההר הקדוש הזה", שאמר שהומוסקסואלים הם "נגד החיים" ולכן רוצחים בפוטנציה, שגורס שהאירופאים והנוצרים נמשלים לחזיר, ושקבע שהמתים מהוריקן קתרינה נהרגו על ידי האל כעונש על תמיכת ארה"ב בהתנתקות.

מדובר באיש ריב ומדון, קסנופוב אלים ששונא את כל מי שאינו דומה לו. על ניר ברקת להבין שהעמדתו בראש הרבנות הראשית ירושלים תאותת לחילונים, לערבים, לנוצרים ולמוסלמים שאין להם מקום בירושלים, ולאירופאים ולאמריקאים שעריית ירושלים נפלה על הראש.

כרגע הסיכוי לבחירתו נראה סביר (על פי ההערכות יש לו 17 קולות בטוחים מתוך 48 קולות הגוף הבוחר), אבל הרב עמאר עדיין חזק יותר. אלא שעמאר נכנס למרוץ מפני שהובטח לו שהוא מקבל את הרבנות על מגש של כסף. אין לו שום רצון להיות מושפל. אם נראה את הרב עמאר פורש מהמרוץ בזמן הקרוב נבין שהוא כנראה הסיק שהדיל התפרק ואליהו יזכה. גם אם לא, יש להזהיר את נבחרי הציבור בירושלים לבל יעשו טעות קשה ויבחרו אדם שכזה לתפקיד הרב הראשי בירושלים.

5 תגובות

  1. תומר יקירי, בדרך כלל יש חכמה רבה בדבריך. אבל כאן, לצערי, הושפעת מהאשמות התקשורת יתר על המידה. הייתי ממליץ שתיפגש אישית עם הרב שמואל אליהו ותכיר אדם שהוא משכמו ומעלה ולא כפי שתואר כאן.

    אהבתי

      1. כבר שמעתי לא מעט ממי שמכירים את הרב אליהו, שהוא אדם יקר וחם, טוב לב וכו'. אך האם זה משנה? הוא דמות ציבורית, וכרב ראשי לירושלים על אחת כמה וכמה, ולאופיו האישי אין שום חשיבות בהקשר הזה. מה שמשמעותי לעניין הנדון הוא עמדותיו הציבוריות והאידיאולוגיות ותפיסותיו הפוליטיות. אלה, כפי שתיאר תומר באופן מדויק (פה בפוסטים אחרים), הן בעייתיות מאוד (בלשון המעטה). מי שחושב שהרב נחמד, יתכבד ויתארח בסוכתו, או ילך "ויעשה שבת" בביתו, אבל מכאן ועד לבחור בו למשרה ציבורית ופוליטית המרחק רב (תרתי משמע…).

        אהבתי

      2. תומר, לציטוט "תרבות של מוות" האם אתה מסתמך על הכתבה של ארי גלהר בעיתון מעריב ב-7 ביולי 2013 או על הכתבה של שבתי בנדט ב-6 ביולי 2013 ב-walla? הייתי רוצה לראות מקור אמין ומהימן יותר להוכיח שכך באמת כתב הרב שמואל אליהו. האם אפשרי להביא מקור מדוייק יותר?

        אהבתי

  2. כרגיל אתה חוזר שוב ומסלף את דבריו – ה״נקמה״ בחילונים היא להשפיע עליהם טובה (בערך כמו ״השלום יקום דמו״ של השמאל).
    החילוניות היא תרבות שלשד החיים חסר בה – לגיטימי גם אם לא מוסכם.
    זו הבנת הנקרא בסיסית, ובכל זאת מנוצל להתקיף אותו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s