עוד אתייחס לבחירות לרבנות העיר ירושלים בסטטוס או שניים, אבל בינתיים רק בקטנה, ראו הרשימה הזאת של רבני הציונות הדתית שתומכים במועמדותו של הרב אריה שטרן. אני מפנה את תשומת לבכם בעיקר לחמשת הרבנים הראשונים, ששמם מודגש ושאינם מנויים עם האחרים על פי הסדר האלפבתי אלא זוכים למעמד מיוחד: הרבנים ליכטנשטיין, דרורי, רבינוביץ', דרוקמן ואריאל. אלו כמובן זקני השבט (גם אם לא כל זקני השבט), הרבנים הבכירים ביותר.
את תשומת הלב שלי משך בעיקר שמו של הרה"ג דב ליאור, ואני רוצה להציע לפניכם תרגיל מחשבתי קטן. נניח שהרב ליאור היה מתבטא בעקביות, משך השנים האחרונות, בעד היתר הלכתי לנסיעה לבית הכנסת בשבת. או פוסק ששני גברים יכולים להתחתן. או תומך בכך שהרב הראשי הבא לישראל יהיה אישה, ולא גבר. האם אתם חושבים ששמו עדיין היה מופיע כאחד מבחירי הרבנים של הציונות הדתית?
אבל הרי הרב ליאור לא אמר את כל הדברים האלה. מה הוא בסך הכל אמר? שברוך גולדשטיין הוא קדוש, שמותר להחריב את כל עזה, ושיש לנקות את ישראל מערבים. מסתבר שעמדות כאלה לא פוגעות כהוא-זה במעמדו התורני של רב. מי שמחזיק שהרב ליאור הוא מבכירי הרבנים של הציונות הדתית גורס מן הסתם שעמדות אלה אינן עומדות בסתירה לערכי תורתנו הקדושה.
