מנהלת הזהות היהודית, פרק 297

אור קשתי מפרסם היום ב'הארץ' שמנהלת הזהות היהודית מתרחבת: חינוך לזוגיות יהודית, הורות יהודית, אמנות יהודית, ציונות יהודית ומנהיגות יהודית. הכל טוב ויפה, חוץ מזה שהגופים השותפים למהלך נבחרים ללא מכרז, ואף אחד מהם אינו כולל נציגים של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית. זהות יהודית, מסתבר, היא מונופול של הזרם האורתודוקסי, וכמובן שללא מכרז אפשר פשוט לבחור את מי שמוצא חן בעינינו או את החברים שלנו.

לפני קצת יותר משנה ישבתי עם ח"כ איילת שקד לדיון על מנהלת הזהות היהודית בתוכנית 'לונדון את קירשנבאום', וכשאלתי האם יתנו גם לתנועות הלא-אורתודוקסיות להשתתף במנהלת השיבה שקד: "בפירוש כן" (להלן, לקראת סוף הדקה החמישית). האם אמרה זאת ללא מחשבה או האם שיקרה ביודעין – רק אלוהים ונפתלי בנט יודעים. אבל יום הכיפורים עוד כמה שעות, ועדיין לא מאוחר לבקש סליחה.

4 תגובות

  1. המוטיבציה הזו שכל דבר בכל תחום יהיה דווקא "יהודי", מעלה באפי ריח לא טוב.
    אחרי שיצליח החינוך לאמנות יהודית – יהיו מוזיאון ואולם נפרדים לאמנות ומוזיקה לא יהודיים,
    אוניברסיטה נפרדת למדע לא יהודי, בתי ספר נפרדים ללא יהודים, שרותים ציבוריים בריכות שחייה ומסעדות נפרדים ללא יהודים, שכונות נפרדות לזוגות שחיים בזוגיות לא יהודית.
    עד שהצלחנו לחנך שהכל רק יהודי אי אפשר לערבב שדברים לא יהודיים יקלקלו את זה.
    אני יודע שזה לא נאמר ולא קשור וחלילה אף אחד לא התכוון לזה וזה אפילו מעליב, כמובן. זה רק האף הסורר שלי שככה מריח ואני לא מצליח להשתלט עליו…

    Liked by 1 person

  2. תומר, התפללתי בראש השנה בבית הכנסת איתה. היא ממש עונה באופן אישי על כל ה-checklist – האישי שאתה מציב מאד עם תודעה דתית: אוטונומיה, העדר מחוייבות מוחלטת להלכה, פמיניזם, וכו'. מה שמדהים הוא שדווקא האנשים שעונים על הגדרות ה'חופש הדתי' במלוא מובן המילה – דווקא הם רואים ערך חזק כל כך במוסד האורתודוקסיה. ודוק.

    אהבתי

  3. פעם היו קוראים לאינדוקטרינציה בשמה המלא, בלי חוכמות והתחכמויות. שקד, כמו רבים כמותה, מתחסדת ומעמידה פנים של פלורליסטית ועכשיו נחשף שאין לצ'ק שלה כיסוי. היא גם לא מוכנה להודות שהרב רונצקי הוא מיסיונר אורתודוקסי, לא פחות ולא יותר. ברור שהגוף הזה יהיה לא רק אורתודוקסי אלא ימני (או 'ציוני' כפי ששקד ושות' אוהבים לקרוא לעצמם). שישמור אותנו אלוהים מהמנהלת שלה.

    אהבתי

  4. אני חייב לומר שהראיון הזה העלה בי במפתיע, ולראשונה מאז שנות ילדותי שאז כפה עליי אבי את ההשתתפתו בתפילות יום הכיפור בבית הכנסת, תחושה מוזרה שעיקרה הוא שלהיות יהודי זה לא בהכרח דבר להתבייש בו, וזה בעיקר בזכות השתקפויות תפיסות היהדות שלך ושל ירון לונדון, כפי שעלו מהראיון.

    כדי שחלילה לא תהא אי הבנה, איני מתכוון כמובן לבושה רציונאלית המבוססת על חשיבה, ניתוח וביקורת סדורים, אלא לתחושה רגשית, בסיסית, הכרוכה באסוציאציות המיידיות המקושרות אצלי אינטואטיבית עם התפיסה של מהי זהות יהודית. כמובן אני מכיר את ההגשות הפילוסופית של שפינוזה, בובר ומנדלסון, על הקשריה ההגותיים יהודיים (כמובן, במידה הרבה פחותה ממך אני מניח), אבל אני מכיר אותם כשם שאני מכיר הוכחות טריגונמטריות ומשפטים אלגבריים, ואצלך ואצל לונדון פתאום ראיתי איך היסודות ההגותיים הללו יוצרים זהות יהודית של ממש, שאין מה להתבייש בה. ממש עשה לי חשק לבדוק מה עושים אצלכם שם (אין לי מושג אם אתה משתייך רשמית לאיזה זרם רפורמי, קונסרבטיבי או אחר, ההכללה מכוונת כי אני לא יודע מספיק על הזרמים השונים ופעילותם).

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s