בגליון מוסף 'שבת' של מקור ראשון האחרון ראיין אריאל הורוביץ את ד"ר אלון דהן בקשר לתנועת חב"ד. דהן כתב את המחקר הטוב ביותר לדעתי על תפיסתו המשיחית של הרבי מליובאוויטש, מחקר שעתה לשמחתי הרבה (פשוט כל הדוקטורט מצולם אצלי בארון וזה לא אסתטי) ייצא כספר. בין השאר, דהן טוען שהרבי סבר מתחילת דרכו שהוא המשיח, ושגם כיום הרוב המוחלט של חסידי חב"ד בטוחים שאכן כך.
שתי הטענות הללו, לעניות דעתי, נכונות בהחלט. על תודעתו המשיחית של הרבי כתבתי בעצמי מאמר שהופיע ב'תכלת' ז"ל והסתמך גם על מחקרו של דהן, ומשיחות עם חסידים בהווה ולשעבר ברור לי שרוב החסידות כיום היא "משיחית", והויכוח הוא רק על מידת הפומביות שיש לתת לאמונה הזאת.
והנה, בצורה קצת תמוהה הביאו לצד הראיון עם דהן תגובה ארוכה מפי ד"ר יחיאל הררי, שכתב לא מזמן את הספר 'סודו של הרבי'. על הספר הזה כבר כתבתי ב'עין השביעית' שהוא אינו אלה כתב הגיוגרפי שאינו מחדש דבר, נסמך על מחקרם הגדול של הפרופסורים פרידמן והיילמן ומסתיר עובדות שהיו יכולות להביך את חסידי חב"ד.
הררי טוען בתגובתו שהוא "לא יודע" אם הרבי סבר שבהוא המשיח או לא, וששאר טענותיו של דהן גם אינן מחזיקות מים. אלא מה? הררי הוא חסיד חב"ד, וכזה ששיך לחלק הקטן שמנסה להכחיש שהרבי התכוון שהוא המשיח. תגובתו לוקה בחוסר יושרה שכן הוא אינו מגלה שהוא צד פנימי בעניין, וכמו ספרו, מגלה נרפות אינטלקטואלית.
האם הרבי סבר שהוא המשיח ואף רמז מפורשות שהוא המשיח? בהחלט כן. ראו הדוקטורט של דהן, ראו המאמר שלי לעיל, וראו למשל גם את שירת "יחי אדוננו … המלך המשיח" ששרו חסידיו של הרבי מולו, ובעידדו. וזה רק סרטון אחד מני כמה.
מינים 
אחותי, שהיתה חוזרת בתשובה, סיפרה לי בשנת מותו של הרבי על שיחות שהיו לה עם חסידי חב"ד. הסבירו לה שאין ספק שהלובביץ' יחזור.
אחרי הכל, הוא הוכרז "משיח בדורו" על ידי גדולי הדור, והוא עצמו הכריז שזהו דור הגאולה. מכאן נובע שהוא חייב להיות המשיח.
בשנה שעברה הזדמנתי לעמיקם (שבצפון השרון). שוחחתי עם שליח חב"ד שם. לא זו בלבד שהוא הכחיש שיש פלג שטוען שהלובביץ' הוא המשיח, הוא הכחיש שאי פעם הועלתה בחב"ד הטענה הזו.
אהבתיאהבתי
תומר, מה שאני חושב הוא שהרבי הלך על חבל דק. מצד אחד הוא קידם את רעיון המשיחיות שלו הפרסונלי, מצד שני לא אמר זאת במפורש. יש מי שמשווה זאת ליציאה מן הארון של הומוסקסואל, שלפעמים מחצין ולפעמים מסתיר, תלוי בנסיבות.
אהבתיאהבתי
הפעם אני לא מסכים איתך מוטי. הרמזים היו עבים והמסר הועבר בברור. קראת את מאמרי?
אהבתיאהבתי
יש בין הפאציינטים שלי הרבה משיחים…
אני משאיר אותם במחלקה סגורה… ככה יותר טוב.
אהבתיאהבתי
סביר יותר להניח, שהוא לא ידע אם יזכה להיות משיח או שמא לא, ולכן לא הצהיר במפורש, אך גם לא שלל.
אהבתיאהבתי
רוב החסידויות הן משיחיות, כלומר לשולשלת האדמורים שלהם יהיה תפקיד שילטוני בתקופת המשיח.
אהבתיאהבתי
ממש ממש(לא בראשי תיבות) לא נכון
אהבתיאהבתי
תגובתי לעיל היא ביחס לדברי עמית בלבד
אהבתיאהבתי
שלום תומר.
הייתי שמח לקבל ממך תגובה על תוכן דבריו של הררי הנ"ל.
נראה לי שדבריך פה בעיקר שוללים את הלגיטימציה מדבריו בגלל שהוא חסיד חב"ד ולכן ממילא נוגע בדבר, האם תוכל לגעת בכל זאת בדברים שהוא כתב שם?
הררי כתב שיואל דהן פשוט מאמץ באופן מלא את כתביהם של הפלג המשיחיסטי, האם הם לא נוגעים בדבר?
באמת קשה לי להבין, אחרי שקראתי כמה וכמה דברים של הרמ"מ, שהוא השאיר תוכן חשוב כל כך כמו משיחיותו לרמזים ופרשנויות אפשריות, בטח ובטח לעומת דברים אחרים שהוא האמין בהם ולא השאיר בהם שום מקום לספק.
אהבתיאהבתי
עובר אורך, אני מציע שפשוט תקרא את מאמרי בפורסם בתכלת. לדעתי הוא מציג מעל לכל ספק שהרבי האמין ורמז שהוא המשיח.
אהבתיאהבתי
אני קראתי את המאמר שלך, ולכל היותר אפשר להסיק המובאות יותר מכך שהרבי סבר ש*אולי* הוא יזכה להיות משיח (וייתכן שה'אולי' הזה בסבירות גבוהה).
וההבדל בין "אולי" לבין "ודאי" הוא הבדל שמים וארץ, כשמדובר במשיחיות.
(וכדי שלא תפסול את דבריי בטענה שאני מוטה, כפי שפסלת את דברי הררי – אינני חסיד חב"ד).
אהבתיאהבתי
תיקון הקלדה: 'ולכל היותר אפשר להסיק מהמובאות בו שהרבי…'
אהבתיאהבתי
לא פסלתי את דברי הררי, מספיק עם שטות הזאת. כתבתי שראוי היה להוסיף גילוי נאות. ואם כך הבנת מהמאמר שלי לא הבנת אותו לאשורו.
אהבתיאהבתי
טוב, חשדת שהיותו חסיד חב״ד עלולה להטות את דעתו. לא פסלת אותו. סליחה על חוסר הדיוק.
כמדומני שהבנתי היטב את מאמרך וגם את המובאות של דהן בתגובה למטה.
ובכל זאת, הכל נאמר או נכתב ברמז בלבד ולא בכדי- באמצעות ההסתפקות ברמיזות, עבות ככל שיהיו, הושאר פתח (והושאר במתכוון) לאפשרות שאולי לא כך יהיה ולא יצא הדבר אל הפועל בסופו של דבר. וכאמור ההבדל בין ״אולי״ (ואפילו בין ״כנראה״) לבין ״כך הוא הדבר״ הוא הבדל תהומי כשמדובר במשיחיות.
(והערה: לגבי ״פסקי ההלכה״ שהזכיר דהן בסעיף ד׳ בתגובתו למטה- חשוב לזכור שהרבי סבר שלפסקי הלכה יש כוח יוצר- ההסכמה לא מאשרת את המציאות אלא מנסה ליצור אותה).
אהבתיאהבתי
רוני שלום, רק פרט 'קטן' אחד – אני אכן מסכים שיש מקומות בהם רממ"ש סבר שפסק יוצר מציאות. אבל, כאן אחרי הפסק הוא כותב: "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה, 'כמו שנאמר: 'מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו'…" (בשורת הגאולה עמ' 31). כלומר הוא מתייחס לעבר, זה כבר קרה ולא מציאות שאמורים לפעול ולהגשים באמצעות פסק שמכוון לעתיד. זה לצד אמירתו שכל!!! סימני הילקוט שמעוני נתקיימו במלואם, כולל 'משיח עומד על גג ביהמ"ק ואומר ענווים ענווים הגיע זמן גאולתכם". ועוד.
אני לא סבור שזה רמז, כי בעקבות ההכרזה הזאת, שלח הרב זמרוני ציק, שליח חב"ד לבת ים, מכתב לרממ"ש ובו כתב: "לאור דברי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, אודות 'שנה שמלך המשיח נגלה בו' ו'הגיע זמן גאולתכם', שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי ה'ילקוט שמעוני', הנני מבקש לאשר לי לפרסם, שכ"ק האדמו"ר שליט"א הוא המלך המשיח". ותשובת רממ"ש שנתפרסמה ברבים בכמה וכמה מקומות, הראתה ברור, שהפלג המשיחיסטי מפרש נכון את דבריו: "כמדובר בהתוועדות דשבת קודש זו בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון". (דבר מלכות כרך ה, עמ' 486 – 7).
אהבתיאהבתי
אלון,
לפי הבנתי, גם מקורות אלה ניתנים לפרשנויות שונות.
ונראה לי שלא במקרה הדברים תמיד נאמרו בצורה רמוזה, הניתנת לפרשנות – משום שהרבי לא רצה לקבוע עובדה ודאית שאולי לא תצא אל הפועל.
גם אתה מודה שלא נאמרו דברים מפורשים ממש (או ממ"ש).
אלא שאתה כנראה מייחס זאת רק לרצון שלא לעורר מדנים כנגד חב"ד (האם הבנתי נכון?), ואילו לדעתי הסיבה היא נתינת מקום לפתח של חוסר ודאות (עם כל זאת שסימני היקו"ש הסתדרו, ושהמפכות ההיסטוריות הצביעו לדעתו על זמן הגאולה).
לדעתי הזרם הלא משחיסטי בחב"ד מנצל את הפתח הזה שהושאר פתוח במכוון.
אהבתיאהבתי
קצת דחוק, אבל, שערי פירוש לא ננעלו. יחד עם זאת אנסה להמחיש את האבסורד:
הרבי רואה את שמו!!! על פסקי הלכה!!! כמלך המשיח, הוא מברך על כך, מעודד את הפוסקים לפסוק עוד בכיוון הזה, קורא לרבנים הראשיים שיעשו כן ורומז להם בפירוש שאף אחד לא יעשה עניין אם המשיח יבוא דווקא מברוקלין ולא מטבריה כפי שאמרו חז"ל, ושולח את חסידיו לקרוא את הפסק עם שמו כמשיח!!! על ציוני האדמו"רים ברוסיה, וזה 'פתח' לפרשנות אחרת???
הרבי רואה את שמו!!! כמלך המשיח!!! על הספר בשורת הגאולה ומאשר פירסום הדברים כולל הזיהוי הזה, וזה 'פתח' להבנה אחרת???
הרבי אומר מפורש שמינוי דוד מלכא משיחא כבר היה!!! והוא מזכיר את ראשי התיבות 'ממ"ש' ו'מי"ד' כמסמלים את סדר התגלות המשיח על פי סדר האדמו"רים – משיח מנחם שמו – ממש. מנחם מנדל שניאורסון – ממש. מנחם/משיח, יוסף יצחק, דובער – מיד, וזה 'פתח' להבין אחרת או לחוסר ודאות כלשונך.
הרבי מתוועד ובפניו חסידים ממנים אותו כמלך המשיח, וקוראים יחי המלך המשיח, בעידודו, כמתואר בארוכה בספר 'ימי בשורה', וזה 'פתח' להבין אחרת. ויש עוד מאות מקורות לעניין זה.
אבל מי שמחפש פתח ימצא אותו בכל מחיר. אני, לעת עתה, 'אנוס על פי הדיבור', להתמסר לאמת ולתת לה להנחות את דרכי, גמול מכל נטייה פוסט מודרניסטית ובביטול מקסימאלי לטקסטים שאני קורא.
אהבתיאהבתי
ראשית, אני מבקש להודות לתומר על הדברים כאן ובמקומות אחרים. נחוץ יושר אנטלקטואלי בויכוח מעין זה בין דימוי לאמת. ולעצם העניין, אין כאן רמזים, אלא דברים מפורשים, בעניין זהות המשיח, ולהלן מקצתם:
א. רממ"ש הודיע בגלוי יותר מפעם אחת שנשיא הדור הוא המשיח (דבר מלכות פר' נשא תשנ"א ועוד).
ב. רממ"ש הוא נשיא הדור השביעי, כנגד משה הצדיק השביעי, נשיא דור הגאולה האחרון הוא גם המשיח האחרון, וזה כבר במאמר ההכתרה, (באתי לגני תשי"א).
ג. רממ"ש עצמו טען כי יש נביא לדור ונבואתו 'הנה זה משיח בא' באופן שמראה באצבעו (זה) וכולם הבינו למי הכוונה (דבר מלכות שופטים תשנ"א).
ד. בכמה פסקי הלכה נפסק שרממ"ש הוא משיח צדקנו. הדברים הוראו לרממ"ש והוא ברך עליהם יותר מפעם אחת ועודד לפסוק עוד בכיוון הזה (והוא יגאלנו, עמ' 39, 41 – 48, דבר מלכות פר' משפטים תשנ"ב).
ה. הספר בשורת הגאולה נמסר לאישור רממ"ש, ובו התייחסות לרממ"ש כבר במבוא כמלך המשיח, והרבי אישר את הספר וברך עליו. זה אגב הספר היחיד שיצא בקהת ובו מופיע רממ"ש בטקסט מוגה על ידו כמלך המשיח.
ו. הספר ימי בשורה מספרעל השתלשלות הדברים בשנות הנו"ן, ושם מופיע עניין הפסק שרממ"ש הוא משיח בהסכמתו לפסק, וכמו כן דבריו שמשיח גר ב770, שזה גימטריה בית משיח, ושמשיח עומד על גג ביהמ"ק הוא בית רבינו שבבבל ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם.
ז. בספר זה מופיעים דברי רממ"ש שמינוי מלך המשיח כבר היה, ואין זה חזקת משיח כי אם משיח ודאי.
ח. לכל אורך שנות כהונתו מדגיש רממ"ש את העובדה שספירת מלכות היא בחינתו של משיח. בכל המקומות הוא מדגיש שהריי"צ, קודמו, הוא ספירת יסוד, ומכאן שרממ"ש הוא מלכות הוא משיח.
רבותי, יש עוד עשרות אם לא מאות מובאות, כמו הר"ת של 'ממ"ש' – משיח מנחם שמו, ומיד על סדר הדורות – משיח/מנחם, יוסף יצחק, דובער… ועוד ועוד. עיינו גם בפרק תשיעי בספרי, ובתגובתי להררי. הבעיה של האנטי משיחיסטים היא בעיה של התנגשות בין תדמית לאמת ותו לא..
אהבתיאהבתי
שבוע טוב,
שתי התייחסויות נוספות של וייל ושלי, לעניין משיחיותו של הרבי:
שנה טובה וחג שמח
אלון
אהבתיאהבתי
אלון, תודה רבה. רק עכשיו ראיתי את תגובותיך כאן, כשבאתי בעצמי להדביק כאן את מאמרך מהשבת הזאת… אז תודה רבה, ממש ממש. בלי כל המשמעותיות של ממש, אלא רק כפשוטו, ממש. ושנה טובה כמובן!
אהבתיאהבתי
ככלל חסידי חב"ד מאמינים שבכל דור יש את 'משה רבינו שבדור' המנהיג התורני קודם כל, ולאחמ"כ החברתי וממילא מדיני בטחוני, בדיוק כמו משה רבינו ונשמה זו מתגלגלת אצל נשיאי הדור קרי אדמו"רי חב"ד, זה עוד לפני הרבי. הרבי התקדם קצת באמונה הזו ואחז שנשמה זו מיועדת להיות המלך המשיח. מכאן הכל התגלגל, הוא התחיל למצוא רמזים רבים על כך כמו שמו והיותו המנהיג של הדור השביעי לאדמורי חבד ואף לפנטז על נבואה מה שהתחזק כשתחזיתו לגבי המלחמה בישראל התבררה כנכונה נגד הסיכויים והתחזיות המקובלות. למעשה הרבי לא היה מעורער ובוודאי לא שרלטן, הוא האמין בצורה פשוטה מידי וקנאית מידי ברעיונות המופשטים של חב"ד.
אהבתיאהבתי