מחרימים את הרבנות

אתמול שודר הפרק החשוב ביותר לדעתי בסדרת הכתבות של ברוך קרא על המונופול על הנישואים של הרבנות, מפני שבו הוא נגע בתופעה שאני חושב שהיא המעניינת ביותר, והיא מרד אזרחי הולך ומתגבר של יהודים, חלקם שומרי מצוות, שיכולים להתחתן ברבנות אבל מעדיפים שלא. פגשתי כמה זוגות כאלה (וחיתנתי אפילו זוג כזה), וגם אני ואשתי התחתנו בטקס הלכתי אבל ללא רישום ברבנות (או במשרד הפנים).

ולמה לא להתחתן ברבנות? ודאי שנעים וטוב לא להיות בקשר עם המוסד המושחת הזה, אבל זה לא כל הסיפור. יש כאן גם עקרון של סולידריות ושוויון לפני החוק. אותם זוגות, וגם אנחנו, לא מוכנים לנצל את האפשרות שיש לנו להתחתן במדינה שבה אזרחים אחרים לא יכולים על פי חוק לממש זכות אלמנטרית שכזו.

ולמטה סקר שנערך ומראה בצורה מאוד ברורה שרוב החילונים סבורים שהרבנות מרחיקה אותם מהיהדות. בקרב דתיים וחרדים, שממילא אינם הציבור שאמור להתקרב או להתרחק מהמסורת, יש יותר שנהנים מהאשלייה שהרבנות מקרבת חילונים למורשתם.

2014-08-20_143439

14 תגובות

  1. אני לא מבין איך אדם יכול להגדיר עצמו דתי אורתודוקסי, ויחד עם זאת לתמוך – כאידאולוגיה – במהלך שירבה ממזרים ועגונות בישראל.

    אהבתי

    1. אני לא מבין את הקשר בין הדברים. זה שהוא דתי אורתודוכסי מחייב שעבור המטרה הזאת הוא מוכן לפעול בכפייה ולבצע חילול השם?

      אהבתי

      1. מי שרואה בחתונה דרך הרבנות חילול השם ופועל בניגוד לדעת כל רב אורתודוקסי, לא יכול להיקרא דתי אורתודוקסי. גם לא ברור לי למה ירצה להיקרא כך

        אהבתי

        1. הוא לא מחתן בעצמו. הוא מסיר את התנגדותו (או תומך, איך שתקרא לזה) מכך שבמדינת ישראל אפשר יהיה להתחתן אזרחית, דבר שממילא אפשרי בכל מדינה אחרת. יש איזו חובה הלכתית לגבי מדינת ישראל?

          והטענה שהדבר הזה הוא "בניגוד לדעת כל רב אורתודוקסי" לא ממש נכונה, וד"ל.

          אהבתי

    2. אבי, מה פתאום נישואים שלא במסגרת הרבנות הוא "מהלך שירבה ממזרים ועגונות"? בדיוק להיפך.
      במהלך אלפיים שנות לא הייתה "רבנות ראשית" ויהודים – הפלא ופלא) ערכו נישואין והקימו משפחות. גם היום, בארצות שאינן ישראל, יהודים (גם אורתודוכסים ואפילו חרדים) נישאים זה לזה בלי "הרבנות הראשית". המוסד הזה אינו הכרח מבחינה יהודית, ובודאי לא מבחינה הלכתית. זה מוסד לאומי פרופר. אפשר, כמובן לחשוב שגם לאומי זה חשוב וכו', אבל להצדיק את קיום הרבנות הראשית בשם ההלכה זה אבסורד מכמה סיבות, ואחת מהן היא בדיוק עניין הממזרים והעגונות.
      החשש ההלכתי הזה תמיד היה קיים בעולם היהודי והוא מובנה בהלכה, אלא שתמיד היו שיטות הלכתיות להיאבק בו (בעיקר באמצעות סוגים שונים של התעלמות, המובנים אף הם בהלכה, למשל מסוג "מי שנטמעו נטמעו" וכו'). הרבנות הראשית (בתפקידה כמוסד ממשלתי) אוספת נתונים ויוצרת רשימות שמעולם לא התקיימו בעולם היהודי על כל פזורותיו – זו בדיוק השיטה "לייצר" ממזרים ועגונות, וזה הפוך מכל בחינה אפשרית למעשיהם של רבנים ופוסקי הלכה לאורך הדורות.

      אהבתי

      1. רוב העובדות שהצגת הן אמת לאמיתה, אבל המסקנות שלך לא נובעות מהן. נכון שלא הייתה בשנות הגלות רבנות ראשית, ונכון שיהודים אכן נישאו. באותה מידה נכון שלא היה אז צבא, ויהודים אכן שרדו. אלא שעכשיו יש מדינה, ויש אפשרות – שלא הייתה אז – להקים צבא ורבנות ראשית, ולדאוג שיהיה יותר סיכוי לשרוד ופחות סיכוי לממזרים. החשש ההלכתי תמיד היה קיים ותמיד יהיה, אבל אני חושב שכל יהודי שומר מצוות יהיה מעוניין לצמצם אותו כמה שיותר.

        אני לא רוצה שנתחיל לרדוף אנשים על סמך שמועות קלושות שסבא-רבא שלהם ממזר. אני רוצה שנישאר מדינה מתוקנת, שבה יש רישום מסודר של מי נשוי למי. אם אין את זה, יש ממזרים, יש עגונות, ויש גם ביגמיה.

        אהבתי

        1. אשאר בשדה ההלכתי פרופר: כמובן שהרבנות הראשית מרבה ממזרים ע"י כפיית נישואין כהלכה. הסיבה פשוטה (פרופ' ליבוביץ' לימדנו זאת), ומבוססת על שתי עובדות:

          1. לנישואין אזרחיים אין כל תוקף הלכתי.

          2. יהודים רבים שמתחתנים כדת וכדין אינם מקפידים על דיני העריות.

          העבירה ההלכתית שעוברת אשה שנשואה אזרחית היא "פנויה שזינתה", וצאצא שיוולד כך אינו נחשב ממזר. לעומת זאת, אשה נשואה כדת וכדין שמולידה לאחר-נניח כ"פרודה"-מולידה ממזר. בהיות המדינה כופה על אנשים חילונים להתחתן ברבנות, היא בעצם מייצרת ממזרים שלא היו מוגדרים כך אילו היו נולדים לאשה שהיתה נשואה בנישואין אזרחיים. אילו היתה ניתנת הבחירה ביד אותם חילונים, והיו מסבירים להם על עניין ממזרות כחלק משיקוליהם-היו הם בוחרים אם זה חשוב להם אם לאו. ייתכן שרבים, מתוך הבנה שלא לעולם חוסן, היו בוחרים להתחתן אזרחית כדי למנוע מצב שהצאצא-שאולי יום אחד ייהפך לאורתודקסי-יהיה ממזר כתוצאה מ"בגידה" או סתם חוסר תשומת לב.

          וזה, כאמור, עוד לפני שמדברים על תיאוקרטיה, כפייה, זכויות אזרחיות ושאר ירקות.

          אהבתי

        2. אבי, אף אחד לא נרדף מעולם "על סמך שמועות קלושות שסבא-רבא שלו ממזר". אם יש שמועות קלושות אז הוא לא ממזר וזהו. אם השמועות מתעוררות רק אחרי דור רביעי, הרי זו דוגמא מופלאה ל"נטמעו", ומשפחה שנטמעה (קרי: כבר "התערבבה" בתוך כלל ישראל) – נטמעה, וכבר אינה נחשבת ממזרים. זו לא רק ההלכה הפסוקה, זו גם ההלכה הנוהגת באופן מסורתי מאז ומעולם (עד היות הרבנות) ולכך רמזתי לעיל. רישומים מסודרים של הרבנות הראשית מונעים למעשה את קיומה של ההלכה הזו, ובמובן זה הם אכן מרבים ממזרים. טענתך כאילו הרישום והא זה שמונע ממזרות היא אם כן טענה הפוכה באופן מהותי להגיון ההלכתי המסורתי. זה לא הופך אותה לבלתי לגיטימית, זה פשוט הופך אותה ל"רפורמית" (אין לי דבר נגד רפורמות, ממש להיפך, אבל חשוב בעיניי שמי שמשנה יודה בכך שהוא משנה, כי אחרת הוא או בור או רמאי).

          אהבתי

  2. נדב, מה שכתבת מאוד לא מדויק, אבל גם לא רלוונטי כתגובה לדבריי. לא כתבתי נגד נישואים אזרחיים אלא נגד נישואים דתיים שלא דרך הרבנות.

    תמר, שנינו מסכימים שההלכה לא מעוניינת לרדוף אדם על סמך שמועות, ואיש לא מציע לשנות זאת. לא דיברתי על ממזרים כתוצאה מרומן מחוץ לנישואים (הרבנות לא מונעת אותם), אלא כתוצאה מביגמיה. נשים נשואות לפי ההלכה יוכלו להיפרד מבעליהן ללא גירושין, ולהקים משפחה חדשה עם בעל שלא יידע מדבר, ייכשל באשת איש וילדיו יהיו ממזרים. את באמת ובתמים חושבת שאם וכאשר זה יתגלה, הלכת ה"נטמע" תעזור להם? שאדם דתי יתחתן איתם?

    אהבתי

  3. אבי,
    אני חוששת שאתה מפספס שתי נקודות הלכתיות חשובות וקריטיות בהקשר זה:
    א) "ממזר" אינו מי ששנולד לאשת-איש ולאדם אחר או מי שנולד כתוצאה מעבירת עריות מסוג כלשהו, אלא מי שבית הדין קבע שהוא "ממזר" (בגלל אחת הסיבות הנ"ל). כלומר, אין דבר כזה "ממזר מבחינה אובייקטיבית". לכן, "אם" יוודע משהו זה לא הופך מישהו לממזר, אלא רק "אם יוודע ובי"הד יקבע שהוא ממזר". עכשיו, אם "נודע" משהו לאחר כמה דורות, ביה"ד – אם הוא מחויב להלכה כמובן – חייב לקבוע ש"משפחה כיוון שנטמעה נטמעה", כי זו ההלכה. מה שתרגיש סבתא כלשהי לגבי זה שהנכד שלה אולי (לפי שמועות, אבל לא לפי ההלכה) נישא לממזרה, זו לא בעיה הלכתית, אלא בעיה רגשית, ועם בעיה רגשית צריך ללכת לפסיכולוג ולא לרב…
    ב) אני לא מצליחה להבין מה הבעיה – מה לדעתך עושים יהודים אורתודוכסים בכל מדינות העולם? האם הם לא נישאים בנישואים הלכתיים? האם מרובים שם מקרי העגינות והממזרות יותר מבארץ-הרבנות-הראשית? ממש לא. העובדה שכל הזוגות אלה מחוייבים גם להינשא בנישואים אזרחיים (בגלל חוקי המדינות בהם הם חיים), למעשה מחייבת אותם להירשם במדינה עצמה, שיש לה חוקים נגד ביגמיה וכו'. בנוסף, כל זוג (לאו דוקא יהודי) שמתגרש חייב לעשות זאת במסגרת בית המשפט של המדינה, ואח"כ הוא יכול לעשות איזה טקס שירצה שמתאים לדת שלו (למשל – גט). הדבר מבטיח את השמירה על החוק, ולמי שזה חשוב לו – גם את השמירה על ההלכה. מה הבעיה לקיים מודל כזה גם בישראל?
    (זו שאלה רטורית, כי אני יודעת מה הבעיה ואין בה אפילו שמץ של גוון הלכתי. זו בעיה לאומית-מדינתית לחלוטין).

    אהבתי

  4. תמר,
    א. ההלכה אינה מתירה בשום אופן להתחתן במודע עם ממזר, גם אם לא הוכרז רשמית. אם יש צורך אביא מקורות, כמובן, אבל לפני כן אמרי בכנות: האם נוח לך עם מדיניות של עצימת עיניים מוחלטת, לכתחילה, מדיני פסולי חיתון? האם את חושבת שהציבור הדתי יאמץ זאת?

    ב. מדוע רטורית? זו שאלה לגיטימית לחלוטין. הבעיה היא כמובן בגירושין. גם לכך יש פתרונות, כמו ברית הזוגיות. אבל השאלה היא.. למה? למה שזוג ירצה חתונה שרשומה כחוק, וירצה גם חתונה יהודית, אבל לא ירצה ששתיהן תבוצענה יחד?

    אם הבעיה היא עם הרבנות כצורתה היום, הפתרון הוא בתיקון הבעיות ולא בשפיכת התינוק עם המים.

    אהבתי

  5. אבי,
    א. "ההלכה" היא מה שבית הדין קובע שהוא ההלכה. אם ביה"ד לא יודע (קרי: קובע שהוא יודע) שפלוני ממזר, אז פלוני אינו ממזר. זו בדיוק הסיבה שבתי דין מסרבים באופן עקבי לערוך בדיקות דנ"א לילדים שיש להם חשש ממזרות: מה שבית הדין לא יודע בהקשר זה, פשוט אינו קיים מבחינה הלכתית, ולכן אותם ילדים אינם ממזרים.
    לשאלתך – מה זו "עצימת עיניים"? האם יהודים אורתודוקסים בחו"ל "עוצמים עיניים"? האם הם פחות מחויבים להלכה ממך? ברור שלא, ובכ"ז הם נישאים בנישואים אזרחיים (ומתגרשים בגירושין אזרחיים) ואם הם רוצים, הם מקיימים גם טקס נישואין כדמו"י (ומתגרשים כדמו"י). בלי רבנות ראשית.

    ב. כאמור, המודל שפועל בחו"ל בהחלט יכול היה להתקיים גם בארץ – הוא לא פחות טוב מבחינה הלכתית (ולדעת רבנים רבים אפילו יותר טוב) – אלמלא סיבות פוליטיות גרידא (כוח, כסף, שליטה וכו').
    אני לא כ"כ מבינה את שאלתך בסוף – הרי מוכח בשטח שזוגות פחות ופחות רוצים לקיים חתונה יהודית שנרשמת אוטומטית במדינה (קרי: נישואים באמצעות הרבנות הראשית), ורבים מאוד מזוגות אלה אכן נישאים בחתונה יהודית (בנוסף לנישואים אזרחיים במדינה אחרת). למה? תשאל אותם, העובדה היא שהם בוחרים בדרך הזו למרות שמרביתם יכולים היו לבחור בדרך "הקלה" של נישואים ברבנות.

    אהבתי

  6. א. גבר שמתחתן עם אישה שהוא (!) יודע שנולדה לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה, עובר עבירה. אם את חושבת אחרת, את טועה, ואוכל להביא מקורות לכך. כל זאת בין אם הייתה הכרזה על ידי בית הדין ובין אם לא. ההלכה ניסתה למצוא את הגבול: לא לעצום עיניים אך לא "לממזר" אנשים שלא לצורך. מה שאת מציעה הוא לא זה, אלא התעלמות מוחלטת מדיני פסולי חיתון. לא זו דרך ההלכה.

    אני לא חושב שיהודי חו"ל עוצמים עיניים, אלא עושים כמיטב יכולתם בנתונים הקיימים. בעבר היו קהילות שניסו למנוע ממזרות באמצעים מסוימים (כמו הרמב"ם במצרים). אני מניח שלחלק מהקהילות גם היום יש מנגנונים דומים. זה מעניין, אבל לא מאוד רלוונטי: אילוצי הגלות אינם אידיליה. אגב, אם הם נישאים בנישואים אזרחיים (בלבד), מובן מאליו שהם לא מחויבים להלכה.

    ב. ראשית, מי הרבנים האורתודכסיים שלדעתם זה יותר טוב? שנית, אם הייתי מכיר כאלה הייתי שואל. לא מכיר.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s