כמה מילים ראשוניות על דאע"ש

דאע"ש היא תופעה אנושית, תרבותית וחברתית, אבל דאע"ש היא גם תופעה תיאולוגית. כך למשל, היא מקשה מאוד על אנשים (כמוני) שמעוניינים למצוא סיבות ונסיבות מקלות לאכזריותם של אנשים. נראה שדאע"ש פשוט אכזריים, בלי להיות זקוקים לסיבה. הם לא תחת כיבוש, לא מוחים נגד הקולוניאליזם, לא נאבקים לחופש או לשוויון שחסרים להם. הם במוצהר נאבקים כדי להכניס אחרים תחת הכיבוש שלהם, ולגזול מהם את החופש (המועט) שהיה להם, ולפעמים גם את חייהם ורכושם. הם עורפים ראשים, כורתים ידיים. הם לא נחמדים.

אבל נדמה לי שהתנועה מקשה גם על המומחים (ואני בשום אופן איני מומחה לאסלאם). על פניו מדובר באנשים שבזמן הזה במודע ובכוונה חוזרים לנורמות מוסריות קדומות (רצח המוני, אונס המוני, ביזה, סחר בבני אדם, השמדת אוכלוסיות על רקע דתי), דהיינו מתנהגים כסופה אנושית אלימה המשמידה את כל שנקרה בדרכה. מצד אחד, יהיה זה פשטני מדי לומר שמדובר רק באגוטריפ רצחני של קבוצה של כמה רבבות גברים שמתוך הכאוס שסוריה ועיראק התרסקו אל תוכו הצליחו לארגן לעצמם נשק וג'יפים, ומשתמשים בפונדמנטליזם כמסגרת של משמעות ותירוץ לנהוג ככל העולה על רוחם.

מצד שני, גם לראות בהם ביטוי פשוט של פונדמנטליזם איסלאמי אי אפשר, שכן הם נוהגים באופן שתנועות פונדמנטליסטיות אחרות, אל קאעידה למשל, מסתייגות ממנו, ומתעקשים להשמיד את כל מה שהיה לפניהם, כולל לא מעט מסגדים סונים. אני מחכה למאמרי המלומדים שיסבירו שהתופעה היא שילוב של פונדמנטליזם ורוח הטרור המהפכני של האידיאולוגיות המודרניות הגדולות (או משהו). כרגע נדמה לי שלפחות דבר אחד אפשר לקבוע: מול עינינו, אחרי כמעט שבעים שנה, אנחנו חוזים בעלייתה של האנלוגיה הדפיניטיבית הבאה לרשע מטורף. מעתה אל תאמר "נאצים", אמור "דאע"ש".

10455839_1582352278657707_1478604207928249481_n
בתמונה (אחת הפחות נוראיות), לוחמי דאע"ש טובחים בחיילים עיראקיים שהם שבו.

9 תגובות

        1. לא ממש. תראה, בכל מקרה זה לא קרה כפי שכתוב במקרא. וייתכן שזה לא קרה בכלל. אני מקבל את דעתו של חוקר המקרא ישראל קנוהל על היווצרותו של העם היהודי (ראה ספרו 'מאין באנו' – כתבתי עליו כאן: http://tomerpersico.com/2008/08/31/where-we-came-from-on-israel-knohl-new-book/ ).
          לא שזה אומר שהמיתוס אינו משמעותי. הוא חשוב מכל מני בחינות. אבל הוא אינו לדעתי אמת היסטורית.

          אהבתי

        2. אבל אם זה המיתוס שלנו. אם אנחנו ואים בכיבוש והשמדת עמים לא משהו שיש להתבייש בו אז מהותית אנחנו לא שונים מדעא"ש ולא מהמונגולים או הטטרים

          אהבתי

          1. של מי זה המיתוס? שלך? אתה רואה בהשמדת עמים לא משהו שיש להתבייש בו? חבל מאוד. אני לא. ולדעתי 99% אחוז משומרי המצוות לא חושבים ככה. זה מיתוס עתיק שאין לו רלוונטיות היום. זה א'.
            ב', אתה לא מבדיל בין מיתוס לבין פעולה? אין הבדל בין סיפור עתיק על רצח המוני לבין רצח המוני ממש בהווה?

            אהבתי

            1. אני לא זה שמקיים מצוות של דת שזהו המיתוס ההיסטורי שלה. אבל לעצם העניין זה נכון. אני מניח ש99% מהדתיים גם לא יהרגו אותי אם יוכלו למרות שאני מחלל שבת. עם זאת, לפי דרישות הדת היהודית זה בהחלט מה שצריך לעשות לי.

              אהבתי

  1. זה מקשה רק על מי שמאמין באיזו שהיא התקדמות או התפתחות מוסרית. איך זה שונה מטבח ההוטו בטוטסי? מהחמר רוז׳, ממסעות הצלב?

    הומו ספיאנס לא צריך הרבה על מנת לאמץ התנהגות רצחנית ואלימה. בדומה לשימפנזים, בזמן מאבק בני אדם מענים, רוצחים ואונסים באלימות רבה. זה לא דורש הסבר מיוחד, כי ההתנהגות הזו לא יוצאת דופן. הסיבות להתפרצות ההתנהגות אולי שונות ברמה הרעיונית, אבל מבחינת ה״רשע״, דעאש הם בפירוש אנושיים (אולי אפילו אנושיים מדי).

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s