הרבנים רוזן וליאור מאבדים עשתונות

זה לא הדבר הכי חשוב שקורה עכשיו, אבל כדאי להיות מודעים לכך. הרב ישראל רוזן כתב במאמר לפני כמה ימים שדרושה "כניסה דורסנית" לעזה, כולל הרג של אזרחים, מתוך שאנו מחקים את דרכי החמאס עצמו(!). אתמול פסק הרב דוב ליאור שמותר להרוג חפים מפשע ולמעשה "מותר לשר הביטחון להורות אפילו על החרבת כל עזה כדי שהדרום לא ימשיך לסבול" – כלומר לכאורה על פי ההלכה מותר להשמיד מיליון וחצי איש כצעד הגנתי מרקטות ופצמ"רים. חסרי המוסר האלה מביישים את המסורת היהודית ואת כולנו.

 

 

עדכון 18:05:

עוד שתי הערות על דברי הרשע של הרב ליאור, אחת לימין ואחת לשמאל.

1.
לימין, ראו נא דברים אלה, שנכתבו על מצור צה"ל על ביירות:

במדה מסוימת חובה זו מוטלת גם על רבני ישראל, להפעיל את מידת הרחמנות שבתורה ושבהלכה, ביחוד כאשר ההלכה היא ברורה בנידון זה ומחייבת, פן יצא חילול השם חס וחלילה שיאמרו שתורת ישראל מאפשרת הריגת חפים מפשע עם מרצחים ללא הבחנה.

כלומר על פי דברים אלה דעות כמו של הרב ליאור הן חילול השם, ואילו תורת ישראל אינה מאפשרת הריגת חפים מפשע בכוונה תחילה יחד עם מרצחים. הכותב הוא הרב שלמה גורן (שו"ת משיב מלחמה חלק ג, עמ' רסד). לא בדיוק שמאל קיצוני. (ותודה לאליעזר באומגרטן שהביא ציטוט זה לידיעתי)

2.
שמאל, שורה כמו "מותר לשר הביטחון להורות אפילו על החרבת כל עזה כדי שהדרום לא ימשיך לסבול" שכתב הרב ליאור היא שורה חמאסית משני טעמים. ראשית, זו שורה שהחמאס היו כותבים כדי להצדיק הרג של אזרחים ישראלים "כדי שעזה לא תמשיך לסבול". אלא שהכיבוש, המצור, התנאים האיומים במקום הכי צפוף בעולם שהוא הכלא הגדול בעולם – כל אלה אינם מצדיקים ירי על אזרחים. בדיוק כמו שמניעת ירי רקטות על אזרחים של צד א' לא מצדיק ירי ארטילרי על אזרחים של צד ב'. העיקרון הוא פשוט: המטרה לא מקדשת את האמצעים.

ואפרופו קדושה, זו נקודת הקישור השנייה. הן אצל החמאס והן אצל ליאור לא מדובר רק בסכסוך על טריטוריה או ריבונות לאומית. עבורם שניהם מדובר בסכסוך דתי, בו יש לפעול כבאי כוחו ומבצעי דינו של האל. מכאן גם הנחישות החד-מימדית והדוגמטיות חסרת הרחמים. זה הראש. אלה אנשים שיכולים להיות נחמדים מאוד לאחיהם וחבריהם, אבל לגלות רשעות ושפלות איומה כלפי כל מי שהם תופסים כאויב האל, ללא כל התחשבות בנסיבות וללא שום נכונות לפשרה. צריך לזכור שיש גם אנשים כאלה.