הרבנים רוזן וליאור מאבדים עשתונות

זה לא הדבר הכי חשוב שקורה עכשיו, אבל כדאי להיות מודעים לכך. הרב ישראל רוזן כתב במאמר לפני כמה ימים שדרושה "כניסה דורסנית" לעזה, כולל הרג של אזרחים, מתוך שאנו מחקים את דרכי החמאס עצמו(!). אתמול פסק הרב דוב ליאור שמותר להרוג חפים מפשע ולמעשה "מותר לשר הביטחון להורות אפילו על החרבת כל עזה כדי שהדרום לא ימשיך לסבול" – כלומר לכאורה על פי ההלכה מותר להשמיד מיליון וחצי איש כצעד הגנתי מרקטות ופצמ"רים. חסרי המוסר האלה מביישים את המסורת היהודית ואת כולנו.

 

2014-07-22_113042

 

עדכון 18:05:

עוד שתי הערות על דברי הרשע של הרב ליאור, אחת לימין ואחת לשמאל.

1.
לימין, ראו נא דברים אלה, שנכתבו על מצור צה"ל על ביירות:

במדה מסוימת חובה זו מוטלת גם על רבני ישראל, להפעיל את מידת הרחמנות שבתורה ושבהלכה, ביחוד כאשר ההלכה היא ברורה בנידון זה ומחייבת, פן יצא חילול השם חס וחלילה שיאמרו שתורת ישראל מאפשרת הריגת חפים מפשע עם מרצחים ללא הבחנה.

כלומר על פי דברים אלה דעות כמו של הרב ליאור הן חילול השם, ואילו תורת ישראל אינה מאפשרת הריגת חפים מפשע בכוונה תחילה יחד עם מרצחים. הכותב הוא הרב שלמה גורן (שו"ת משיב מלחמה חלק ג, עמ' רסד). לא בדיוק שמאל קיצוני. (ותודה לאליעזר באומגרטן שהביא ציטוט זה לידיעתי)

2.
שמאל, שורה כמו "מותר לשר הביטחון להורות אפילו על החרבת כל עזה כדי שהדרום לא ימשיך לסבול" שכתב הרב ליאור היא שורה חמאסית משני טעמים. ראשית, זו שורה שהחמאס היו כותבים כדי להצדיק הרג של אזרחים ישראלים "כדי שעזה לא תמשיך לסבול". אלא שהכיבוש, המצור, התנאים האיומים במקום הכי צפוף בעולם שהוא הכלא הגדול בעולם – כל אלה אינם מצדיקים ירי על אזרחים. בדיוק כמו שמניעת ירי רקטות על אזרחים של צד א' לא מצדיק ירי ארטילרי על אזרחים של צד ב'. העיקרון הוא פשוט: המטרה לא מקדשת את האמצעים.

ואפרופו קדושה, זו נקודת הקישור השנייה. הן אצל החמאס והן אצל ליאור לא מדובר רק בסכסוך על טריטוריה או ריבונות לאומית. עבורם שניהם מדובר בסכסוך דתי, בו יש לפעול כבאי כוחו ומבצעי דינו של האל. מכאן גם הנחישות החד-מימדית והדוגמטיות חסרת הרחמים. זה הראש. אלה אנשים שיכולים להיות נחמדים מאוד לאחיהם וחבריהם, אבל לגלות רשעות ושפלות איומה כלפי כל מי שהם תופסים כאויב האל, ללא כל התחשבות בנסיבות וללא שום נכונות לפשרה. צריך לזכור שיש גם אנשים כאלה.

18 תגובות

  1. א. האם לדעתך ניתן לשקול מחיר של הרוגים חפים מפשע בצד השני כאשר יש הערכה קרובה לודאית שבכך ימנע מוות של חייל או חיילים?
    ב. הרבנים מייצגים תפיסה שיש כאן מלחמה בעם ולא בארגון טרור. בידיעה שהעם הפלסטיני בוחר בחלקו בהנהגה זו ומאפשר לה (גם אם מדובר לעיתים בצעדים של כפיה אלימה של אנשי החמאס כדרכם) לנהוג כך, האם לא ניתן להבין תפיסה המוכנה לשקול מוות של חפים מפשע (כביכול) המצויים בשדה המערכה?

    אהבתי

    1. א. לשקול ודאי שניתן ושוקלים כל הזמן. זה לא רק עניין איכותי אלא גם כמותי.
      ב. אני לא מקבל את הנחת המוצא. העם הפלסטיני ברובו אינו תומך חמאס. אבל גם לו היה לא היתה שום הצדקה להשמיד אותו, כפי שלא היתה הצדקה להשמיד את העם הגרמני וכו', ואכן לא השמידו אותו.

      אהבתי

      1. 1. תפיסת הרבנים מתאימה לתפיסה המקראית שאינה אינדבדואלית ואיש אחד יחטא ועל כל העדה יקצפו. בכך נעשה צעד נוסף לכיוון התפיסה הטבעית המקראית שהערת עליה בפוסט על חסידי גינזבורג.
        2. מתחולל אצלי פער גדול בין פרסיקו שחשוב ומעניין לי לקרוא אותו לבין פרסיקו שלא הייתי יושב לשיחה איתו למרות העניין בגישתו ולמרות הקירבה לדעותיך (בודאי בהשוואה לרבנים הנ"ל). יש משהו בכתיבה ובנחרצות שלך שהופך אותך בעיני עצמך לסוג של רב: בתדירות ההתייחסויות, בנחרצות, בהבעת דעה בעניינים שלענ"ד אתה רחוק מלהיות מומחה בהם. הצורך להביע דעה בענייני השעה מעורר הערכה, ומקרב אותך למדעי היהדות של פעם שהיה בהם שילוב מבורך בין השקפות למחקר, אולם דומני שאתה מגדיש את הסאה. הגיע הזמן לויפסאנה וירטואלית שלך, ולתכנית הרזיה של התכנים בהם אתה עוסק. אנחנו נשתדל להסתדר בלעדיך.

        אהבתי

  2. שתי הערות:
    1. ההבחנה החדה בין לוחמים ללא-לוחמים מקורה לפי הידוע לי באירופה הפיאודלית, שם באמת היו האיכרים מעמד נפרד שאינו קשור בהכרח לאחד הצדדים. מאז השתנו כמה דברים. אינני יודע מאין הנחרצות הזו שלך נגד עמדות שמעלות תהיות כבדות משקל לגבי הרלוונטיות המוסרית של עמדה כזו לזמנינו. אינני יודע אם הרבנים ליאור או רוזן צודקים – אבל סתם הבעת זעזוע בטח לא תורמת לדיון רציני בשאלה.
    2. יש רושם שאצל הרבנים ליאור, ודומיהם ישנה בעצם תפיסה של עם ישראל כאוסף של פרטים – ולכן המחויבות המוסרית למניעת פגיעה בחיילים שלנו אינה פחותה ממניעת נפגעים אצל הצד השני. אין תפיסה של עם ישראל כיחידה אורגנית שיש לה סמכות להקריב חיילים למען ערך אחר, כפי שאנו מתייחסים לאדם פרטי שבוחר לוותר על נוחותו האישית למען טובתו של אדם אחר. לעומת זאת, את הצד השני הם תופסים כקולקטיב, ולא כאוסף של פרטים, ולכן אין להבחין אצלו בין פרטים שונים.

    אהבתי

    1. לגבי סעיף ב, אני חושב שההיפך הוא נכון
      יש כאן מלחמה כללית ולכן במלחמה כללית יש לפגוש בעם הפלסטיני לשיטתם ואין מקום לפרטים למען חיי כל עם ישראל ובכלל החיילים ואפילו הבדואי ובתו שנפגעו ומתו מהרקטה

      אהבתי

      1. אבל זה מה שאמרתי – אל האויב הם מתייחסים כקולקטיב ואין בו פרטים שונים. בתוך עם ישראל, לעומת זאת, יש מחויבות לכל פרט ואין למנהיגים רשות לוותר על חיי פרטים בשם מוסריות של העם כלפי עם אחר. מה שאפשרי אצל אדם פרטי – ספיגת מכה קטנה כדי למנוע פגיעה קשה באדם אחר – איננו אפשרי כאשר מדובר בעם.

        אהבתי

  3. אל תהיה יפה נפש. המרחם על אכזרים וכו'..
    בשעה שישראל סופרת חיילים הרוגים, אין מחיר גבוה מידי לחיי אדם מהאוייב.
    איני מחזיק מצמד רבנים אלה כפוסקים או כמורי דרכי, אך בעניין זה הם צודקים. אין לחוס על חיי תושבי עזה אם ניתן למנוע תמורת חייהם ולו פגיעה קלה בחיילנו.

    אהבתי

  4. אני איש שמאל, לא דתי, והרב ליאור ושות' כנראה רחוקים מהשקפתי מרחק שנות אור, אבל רק אציין שגם החוק הבינלאומי מתיר הרג חפים מפשע (הכל עניין של מידה ונסיבות). אולי גם את זה אפשר להפוך לכותרת בומבסטית.

    אהבתי

    1. דב ליאור מדבר על השמדת עם. אין לזה שום קשר לחוק הבינלאומי שמדבר על כך שבמקרה בו יש ירי מבניין מסויים, מותר לפגוע בו גם אם יש אזרחים בסביבה.

      אהבתי

      1. בשום מקום בדברי החכם התורני דב ליאור לא מדובר על השמדת עם. דבריו מסתדרים עם הכללים הבילאומיים. החכם התורני דב ליאור תמיד מדגיש, שאין לפגוע סתם ללא סיבה צבאית לפי הבנת מפקדי הצבא.

        אהבתי

          1. קראת רק ציטוט חלקי מדברי החכם התורני דב ליאור, שבו הוא אומר שאם יהיה צורך מלחמתי לפי שיקולי שר הביטחון, אז הוא רשאי להחריב את כל עזה. החרבת כל העיר עזה, אינה בהכרח השמדת עם כי סביר מאוד, שחלק גדול מאד מהאוכלוסיה יברח מהעיר.

            אהבתי

  5. אני בטוח שהרב רוזן חושב כמוני, שמלחמה זה דבר נתעב ונשק זה דבר טמא. דברי החכמים התורניים רוזן וליאור באו לאחר, שקריאות להפסיק את ירי הרקטות והפצמ"רים נדחו ע"י אויב אכזר והתושבים נקראו לעזוב את בתיהם. ברור שעדיף להציל נפש אחת מישראל בלי לסכן את חילינו לאחר פעולה אקטיבית לגירוש האוכלוסיה באמצעים בעלי קטלניות נמוכה כמו חומרים מסריחים וגז מדמיע, ע"י הפגזת והפצצת הבנינים מהם נורים או מיוצרים רקטות ופצמ"רים או מהם יוצאות מנהרות לכיוון ישראל. ברור לי, שהחיל שמגן עלי, יותר חף מפשע מתושב תומך אירגון איסלמו-נאצי או ילדי החמס-יוגנד, שמשחקים ליד אתרי שיגור.

    אהבתי

    1. לפי הבנתי גם הרב ליאור אומר שאין לפגוע בחפים מפשע ללא צורך צבאי. יש מספיק דברים בעיתיים אצל חלק מרבני הסרוגים בלי הצורך להשוותם לרב גינצבורג, כמו:
      הקושי שלהם לבקר אנשי שילטון דמוקרטי בגלל דיני המלוכה
      הגישה ההלכנו-טכנית לפי שיטת בריסק של הרב רוזן.
      גם החכם התורני יעקב אריאל אומר, שלא ניתן לבחור בפינצטה רק את המחבלים.
      אני מבדיל בין גישת החכם התורני דב ליאור, שמעדיפה כמוני את דם חילינו על חיי אויבינו, לגישה ההלכנו-טכני הרב רוזן לניהול ארכאי של מלחמה מודרנית. בכל מקרה המלחמה אכזרית ומלחמה מודרנית על אחת כמה וכמה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s