בגיליון שישי של מגזין מוצש מבית מקור ראשון היתה כתבה ארוכה של יונתן אוריך על הומוסקסואליות במגזר. הכתבה מנסה להיות "מאוזנת", ולהציג קולות משני הצדדים, דהיינו התומכים ב"טיפולי המרה" להומוסקסואלים (טיפולים נפשיים האמורים לעזור להומו להפוך לסטרייט), והמתנגדים. הבעיה היא שאיזון במקרה הזה אינו במקום, שכן אין ארגון רפואי או פסיכולוגי רציני שתומך בטיפולים שכאלה, ורבים רואים בהם אף עבירה על האתיקה הרפואית. מותר כמובן לאנשים לחשוב בניגוד לממסד הרפואי, אבל הצגת הדברים כאילו "יש קולות בעד וקולות נגד" מציגה בפני הקוראים תמונה לא נכונה.
אבל משהו מעניין יותר היה בכתבה, והוא הדיווח להלן, על השימוש במהלך הטיפול ב"טיפול פנדקאות מיני", שלכאורה מצליח להפוך הומואים לסטרייטים מאושרים. על פי הכתוב מדובר ב"טיפול פיזי" עם "מטפלת מינית". האם מדובר בטיפול סרוגייט? האם מעורבת כאן אשת מקצוע? או אולי פשוט שולחים את הנער המבולבל לזונה? שאלה אחרת היא מהי ההצדקה ההלכתית לאי-שמירת נגיעה, ואולי אף יחסי מין ו/או שפיכת זרע לבטלה מחוץ לנישואים? אוריך עובר על העניין הזה כאילו כלום, אבל הרי מדובר כאן במהפך כללי בהתייחסות רבנים ליחסי מין לפני הנישואין, לא? האם כל מי שמרגיש שהוא נמשך לגברים יכול להתעטף שחורים ולהתחיל לקיים יחסי מין בתקווה שבסופם ירגיש "מדהים, חזק, מוכשר ובטוח בעצמו"?
ותודה ל שרון מייבסקי ששמה לב לזה קודם.
תודה על הפוסט תומר . תחילה – בהעדר הסמכה מתאימה , זוהי עבירה של ממש על החוק , לא רק ענין לאתיקה רפואית לענות בו . חוק השימוש בהיפנוזה , אוסר על טיפול בהיפנוזה ( ועסקינן בהיפנוזה כאן …) על ידי מי שאינו מורשה לכך . תוכל לעיין בלינק רצ"ב , לחוק עצמו , ולהבין – מהי הגדרת ההיפנוזה , ומי מורשה ובאיזה תנאים . הנה : חוק השימוש בהיפנוזה :
יש ללחוץ כדי לגשת אל Nefesh34.pdf
תוכל גם לעיין בפסקי דין אמריקנים בנושא , שם הסערה הינה סביב זכותם של מטפלים ומטופלים מתחת לגיל 18 לחופש ביטוי ושאר ירקות , בכל הנוגע לטיפולים מן הסוג הזה . הנה בלינק הבא :
יש ללחוץ כדי לגשת אל pr_9th_pickup_v_brown_opinion_082913.pdf
תודה
אהבתיאהבתי
ראה מאמרו של אבשלום אליצור + המצגת : על החופש הלא טריוויאלי לבחור נטייה מינית
http://a-c-elitzur.co.il/site/siteArticle.asp?ar=139
אהבתיאהבתי
אגב, כל הדיבור על טיפולי המרה מגלה לנו עד כמה החברה הדתית של זמננו חיה כחלק בלתי נפרד מהמודרנה על ההגיון המודרני שבה, שבו העולם הפנימי של הפרט הוא האתר שממנו שואבים משמעות וסמכות. שהרי לכאורה למה בכלל להתעסק עם נטייה מינית? למערך ההלכתי זה לא משנה למי אתה נמשך, וממילא רבות התשוקות שאתה לא יכול לממש. יש לך "יצר הרע" ואתה נדרש לא להענות לו, זה הכל (ונכון כתבת רון שיצר אינו זהות. ודאי שלא). אלא שעבור כולנו, גם עבור שומרי מצוות, הנטייה הפנימית שלנו הפכה למשמעותית הרבה יותר ממעשה זה או אחר, ובתחום המיני הפכה ממש ליסוד של זהות. טיפולי המרה מקבלים אפוא לחלוטין את ההגיון הזה (הלא מסורתי, לא הלכתי), ומנסים (ולא ממש מצליחים) לנצח את המשחק במגרש הזה.
אהבתיאהבתי