מעט על חוק הלאום, שעלה אתמול לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה

שמעתי אתמול את חה"כ איילת שקד אומרת ב'לונדון את קירשנבאום' שחוק הלאום שהיא וחה"כ יריב לוין מקדמים אמור להיות כלי בידי בית המשפט "לאזן" בין האופי הדמוקרטי של המדינה לאופיה היהודי, מכיוון שכרגע לדבריה בית המשפט נדחף על ידי החוק להעדיף את הדמוקרטיה על פני היהודיות. שנים מספרים לנו שאין כל סתירה בין יהדות ודמוקרטיה, והנה מסתבר שדווקא צריך חוק מיוחד שיעלה את היהדות על חשבון הדמוקרטיה.

צריך לומר, חוק הלאום כפי שהוא מתגבש מתון הרבה יותר מכל מני הצעות קשות מאוד שעלו בשנים האחרונות. לי אישית גם אין שום בעיה, להפך, עם ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי (ודוק: לא "מדינה יהודית", לפחות עד שלא הגדרנו מהי כאן ה"יהדות"). אני חושב שלעם היהודי מגיעה מדינה בדיוק כמו לעמים אחרים, ואני מעוניין לחיות במדינת הלאום של העם היהודי. עם זאת החוק הזה בעייתי בעיקר משלוש בחינות.

ראשית ועיקר, במובן ההצהרתי, החוק יהווה מכה ליחסי המיעוט הערבי עם הרוב היהודי במדינה. הזמן רגיש גם ככה. קריאות גזעניות נשמעות מכל עבר. אולי זה לא הזמן הטוב ביותר להדגיש שהפלסטינים אזרחי ישראל חיים במדינה שאינה בעיקרה שלהם. אף אחד לא יכול לחזות מה תהיה תגובת האזרחים הלא-יהודים במדינה, אבל אם תגובתם תהיה נסיגה מהשתתפות בבחירות הבאות (ובוודאי, אם נגיע לחרם), זו תהיה מכה קשה ביותר (ובהתאמה, קטלנית), לדמוקרטיה הישראלית.

אבל רגע, הרי החוק מגן על זכויות הפרט, לא? כאן אנחנו מגיעים לנקודה הבעייתית השנייה. על פי נוסח החוק (אלא אם שונה שוב), ישראל תהיה "מחויבת לזכויותיהם האישיות של כלל אזרחיה כמפורט בכל חוק יסוד". כלומר, על הזכויות האישיות ישמרו, אבל לא על הזכויות הקולקטיביות. ומה על הזכות לשמר באופן משותף את התרבות הייחודית של המיעוט? שימו לב שאת זה בדיוק מבטיחה מגילת העצמאות, בה נקבע שמדינת ישראל "תקיים שויון זכויות *חברתי* ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". (כך מדגישים פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס בהתייחסותם לחוק.)

והנקודה הבעייתית השלישית היא שאפילו את זכויות הפרט, ובכלל זאת את אלה של אזרחיה היהודים, אין מדינת ישראל מכבדת במלואן. כך למשל, אזרחיה של מדינת ישראל אינם יכולים להתחתן עם מי שהם רוצים (למשל עם בני מינם, או יהודים עם ערבים, או כוהנים עם גרושות), ובדרך שהם רוצים (רפורמית, אזרחית וכו'). הצעת החוק הנוכחית מעגנת שוב את הכתוב בחוק יסודות המשפט (תש"ם) על פיו "המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים ולשופטים בישראל", ולא מבהירה שזכויות פרט יזכו להגנה מהאופי הקולקטיביסטי, הפטריארכאלי והאתנוצנטרי שמשתקף פעמים רבות מתוך המשפט העברי.

מכיוון שכך, החוק במתכונתו הנוכחית בעייתי, ויש להכניס בו שינויים, דהיינו לעגן בו את ההגנה על זכויות הפרט של כלל אזרחי ישראל, ואת זכויותיהם החברתיות של המיעוטים הלא-יהודיים בישראל. לא יקרה כלום אם חקיקת החוק גם תידחה זמן מה, כך שיתאפשר דיון ציבורי ערני בתוכנו. אני מקווה שחברות קואליציה כמו 'התנועה' ו'יש עתיד' ידעו לעמוד על סוגיות אלה.

תגובה אחת

  1. הערת שוליים:
    השימוש בביטוי "המשפט העברי" בחוק מלמד לא מעט על יסודו של החוק ועל הניעים לו. במסורת היהודית לתולדותיה אין דבר כזה "משפט עברי". יש "הלכה". "משפט עברי" הוא המצאה מודרנית לחלוטין – בת פחות ממאה שנה – וציונית לחלוטין.
    מי שהגו את השם והמושג ביקשו להפריד בין חלקי ההלכה שהם ראו לנכון "להשתמש" בהם במדינה מודרנית ובין אלה שלא. קווי ההפרדה עוברים (סליחה על הפשטנות) בין ה"אלוהי" ל"אנושי", אבל אלה קוי הפרדה מלאכותיים לחלוטין שאינם פנימיים למסורת היהודית בכלל וההלכתית בפרט. העירו על כך רבים מאוד לאורך השנים, ודווקא מהכיוונים ה"דתיים": אפשר לשמור הלכה בלי להאמין באלוהים, אבל היסוד הבסיסי בעבודתו של פוסק ההלכה הוא האמונה הבלתי מתפשרת שמקורה הוא אלוהי, ולכן היא נכונה/צודקת/אמיתית.מוסרית וכו'. ל"משפט העברי" אין אלוהים – יש לו מערכות היררכיות של חוקים, כמו בכל מערכת חוקית של כל מדינה אחרת. לכן הוא קרוי "משפט" (ולא "דין" או "הלכה") ולכן הוא קרוי "עברי" (ולא "יהודי").
    בקיצור, מי שחושב שהחוק הזה הוא "יהודי", או "למען היהדות" – טועה.
    ———-
    (מי שמעוניין בהבנה רחבה יותר של המושג מוזמן לקרוא בספרו המצוין של מנחם אלון, "המשפט העברי". אלון, שהיה תומך נלהב בעיקרון "המשפט העברי", פיתח אותו ופעל להנחלתו במערכת המשפט הישראלית – לא לגמרי בהצלחה – מפרט שם את האידיאולוגיה ואת הפרקטיקה של "המשפט העברי" בכנות, ביושר ובהתלהבות.)

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s