המקדש הלאומי

שמתם לב שמדברים הרבה לאחרונה על בית המקדש? אז כן, לפחות במעגלי הציונות-הדתית/דנוני-הליכוד. מגזין מוצש הקדיש את גיליונו השבוע לנושא, ומביא כמה ראיונות עם שחקנים שונים על המגרש, וכן את הסקר הבא, שמגלה לדעתי דבר משמעותי מאוד על הכמיהה מתלהטת להר הבית: מדובר בראש ובראשונה בעניין לאומי. יותר מאשר הרצון לקיים הלכה, יותר מאשר הרצון להתבשם בזיו השכינה, מדובר בסיפור שלבו האדרת המדינה והעצמת ריבונותה. יתר על כן, מדובר גם בביטוי מובהק של התמורה העוברת על הדמוקרטיה הישראלית בזמן הזה מתפיסה חילונית-רפובליקאית לתפיסה של לאומיות אתנית ודמוקרטיה קהילתית-עד-"עממית". זוהי אותה תנועה שבין שאר סיבות מעלה את כל סיפור ההכרה בישראל כ"מדינה יהודית", ואותה תנועה שקוצפת על גילויי "שמאל קיצוני" בעלי נטייה אוניברסלית וליברלית. בקיצור נמרץ, אנו רואים לפנינו מהלך בו הרצון לאחדות לאומית מוצא את ביטויו ואת כוח חיותו בסמלים דתיים, והלאומיות הציונית מוחלפת בעמיות דתית-יהודית. וכל זה מאשש דברים שכתבתי כבר לפני שלוש שנים במאמר לכבוד יום ירושלים וביתר פירוט והעמקה במאמר שאמור להתפרסם בגליון הבא של 'אקדמות'.

Scan100073

3 תגובות

  1. "מדובר בראש ובראשונה בעניין לאומי. יותר מאשר הרצון לקיים הלכה"
    דומני שמושאי הסקר לא יסכימו אתך.
    ההבדלה שאתה עושה בין עניין לאומי ועניין הלכתי אינה קיימת בעולמם, בודאי לא בצורה חותכת כזו.
    זו שגיאה שאתה שוגה בה שוב ושוב ברשומותיך – גידור התחום הדתי והגבלתו בגבולות מצומצמים ומוגדרים בחיי האדם.

    אהבתי

    1. ראשית, זה לא תמיד משנה מה מושאי הסקר יאמרו. לפעמים דווקא מבט במחוץ מגלה יותר מאשר התודעה העצמית של המשתתפים בדבר. כך למשל, שבתאים היו אומרים שהם נאמנים לחלוטין ליהדות, וכו'. לגבי לאומיות מול דת, ודאי שביהדות מדובר בקטגוריות שיש ביניהן חפיפה, ועם זאת ודאי שגם אפשר, כפי שמראה הסקר הנוכחי, להבדיל בין רצון לקיים מצוות (54%) לבין רצון לחזק את הריבונות הישראלית (97%). לא נכון להתעלם מההבדלים האלה.

      אהבתי

      1. א. שים לב שבסקר אנשים יכלו לענות יותר מתשובה אחת, וסביר להניח שהחפיפה רבה מאוד.
        ב. השאלות מנוסחות בצורה לא ברורה מספיק. שלא כפי שכתבת בתגובה, הם לא העמידו את "רצון לחזק את הריבונות הישראלית " מול "רצון לקיים מצוות" אלא מול "רצון לקיים *מצוות עשה ותפילה*". יש מהעונים הסבורים שאין מצוות עשה מיוחדת לעלות למקום, אבל יש מצוות יישוב הארץ בעלייה למקום. המשיבים האלה ענו "לחזק את הריבונות" (= מצוות יישוב הארץ, בטרמינולוגיה שלהם), ולא "רצון לקיים מצוות עשה", לעומת זאת אלה שענו "רצון לקיים מצוות עשה" ענו בחלקם הגדול גם "לחזק את הריבונות".
        אז מה אפשר להסיק מכך? שמצוות יישוב הארץ יותר מוסכמת יותר מההלכה ההלכתית, השנויה במחלוקת, האם יש מצוות עשה פרטנית בעלייה להר.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s