תחילתם של "קורסי" המדיטציה

בשבועות האחרונים דנתי עם הסטודנטים שלי באונ' תל אביב על צמיחתו של הבודהיזם במערב. מדובר, אפשר לומר, בזרם חדש של בודהיזם, שונה בכמה בחינות עקרוניות מהדת העממית שניתן לפגוש במזרח הרחוק. בלשון בודהיסטית, יש כאן "רכב" חדש לדהרמה. בעיקר הקדשנו זמן להתפתחותו של "קורס המדיטציה", שקל להבין שהוא המצאה מודרנית, אולם שמעטים יודעים שהוא הומצא לא על ידי מערביים, אלא על ידי בודהיסטים "ילידיים", או ליתר דיוק, בורמזים.

מי שעומד מאחורי חלק גדול מהתפתחותו של הבודהיזם המערבי הוא אפוא נזיר בורמזי שנקרא לדי סיידו (Ledi Sayadaw 1846-1923). הוא שהגה לראשונה את האפשרות להנגיש את התרגול המדיטטיבי לבעלי בתים (כלומר, לא-נזירים), וזאת על ידי עריכת מפגשי תרגול בני כמה ימים. הוא עשה זאת כתגובה לכיבוש הבריטי של בורמה ולפחד שלו ושל אחרים שהמסורת הבודהיסטית בסכנה. כדי לשמר את המסורת הוא חידש בה (אירוניה שגרתית שאנחנו מוצאים בכל ניסיון שכזה), וממנו יצאה השושלת שהביאה למרכזי ויפאסנה של גואנקה בכל העולם מחד, ותנועת ה-insight המערבית שגם לה נציגות רחבה מאידך גיסא.

והנה, בדיוק החודש עלו לרשת שתי שיחות של אחד מהחוקרים של הנושא, אריק ברון, שפרסם לפני שנה את הספר (שכריכתו מוצגת להלן) על "הולדת התובנה" והנזיר לדי סיידו. בשיחות הוא מתאר איך הכל התחיל, וקצת גם על ההמשך במערב. הכל בפודקסטים של אתר החמוד Buddhist Geeks:

שיחה 1: http://www.buddhistgeeks.com/2014/04/bg-318-birth-insight-meditation/
שיחה 2: http://www.buddhistgeeks.com/2014/04/bg-319-making-mass-meditation-movement/