משהו מאוד מעניין מתרחש באגף החרד"לי של הציונות הדתית. הפנייה של הרב טאו כנגד 'הבית היהודי' משאירה את החרד"לים האחרים – במקרה להלן הרב אבינר – במצב בעייתי. מצד אחד, כל החרד"לים ערבים זה לזה. מצד שני, הרב טאו בכל זאת פתח במסע הרס שכולל השמדה עצמית וזולתית כוללת. מה עושים???
בגליון 'עולם קטן' של השבוע מנסה העורך, יוסף רוסו, איש הרב אבינר, להעביר בדחילו ורחימו ביקורת מסויימת על הרב טאו. ראו להלן את מה שהוא כותב על הכשלת מכרז מנהלת הזהות היהודית. הרי הרב טאו בכל זאת הכשיל את תחילתו של הפרוייקט המבורך "ללימוד יהדות אורתודוקסית דתית–לאומית למהדרין ללא פחות מ– 50 אלף איש בשנה" (כן, זהות יהודית פירושה זהות אורתודוקסית דתית–לאומית, לא ידעתם?).
בהמשך המאמר (לא בצילום) נזהר רוסו בדבריו אבל בכל זאת כותב ש"הכרעות מעשיות של אנשי רוח [הרב טאו הוא "איש רוח" מבחינת רוסו, דהיינו עוסק באידיאלים ולא במעש – ת.פ.] הביאו לא פעם לכיליון ולעיכובים כואבים ומסוכנים בתהליך האלוקי. ראוי לפחות להעלות את החשש מכך שלעתים גם הרוח לא יכולה להכיל ולנהל את הכלים שהמציאות האלוקית מזמנת אליה."
או בעברית: אתה מנותק בנאדם, תחזור לעיונים בעולם האצילות ותן לנו לתפעל את התכלס.
נמשיך לעקוב אחרי ההתכתשות הפנים חרד"לית, ובהצלחה לשני הצדדים.
ושוב עולה בראשי הבדיחה על האריה, הדב והשפן.
אם הרב טאו היה לוקח את הכסף, היו אומרים ששוב הדתיים מדברים גבוהה גבוהה עד שזה מגיע לכיס. עכשיו כשהוא לא לקח, אומריםת שהוא "פתח במסע הרס" וקילקל את הפרויקט. רק חסר לשאול אותו למה יש לו כובע.
אהבתיאהבתי