במוסף 'צדק' של מקור ראשון (גיליון 872, 25.4.14, עמ' 1-2) מפרסם יהודה יפרח חלקים מדרשה שנשא הרב גינזבורג בפסח האחרון. בדרשה כפי הנראה מסביר הרב מדוע תלמידי הישבה ביצהר, הישיבה אשר הוא נשיאה, מבצעים פעולות תג מחיר. הוא לא מגנה את הפעולות, ולמעשה נותן להן לגיטימציה. על פי הציטוטים שמביא יפרח, מסביר הרב גינזבורג שהישיבה שלו בעצם מולידה את עם ישראל מחדש:
התופעות של החבר'ה הטובים שעושים כל מיני מעשים, אלו סימנים של חבלי לידה. יש רחם – בכל אתר במדינה ייתכן שיש רחם שמוליד ראש חדש, אבל כאן ביצהר יש רחם מיוחד, זו הישיבה, והמטרה של הרחם היא שיוולד ממנה עם חדש. […] אנחנו באמצע תהליך לידה ויש חבלי לידה – וחבלים זה 'גויישקייט' ['גוי-יות', מהות של גויים – ת.פ.], זה 'גוי מקרב גוי' [דברים ד, לד: יציאת עם ישראל מתוך העם המצרי – ת.פ.], ולכן עושים מעשים שהם כמו גויים, מקריבים קורבנות בחוץ ועושים כל מני מעשי גויים. […] יש פשוט צירים של בחור שכעת משתחרר, נולד. אלו צירים נטו, חבלי לידה. הוא משתחרר מהשיעבוד למצרים שהוא היה משועבד בה. הוא לומד בישיבה והישיבה עוזרת לו להשתחרר מהשעבוד. אף אחד לא ואמר לו לעשות שום דבר, אבל היות שכרגע הבחור נולד, כמו שאמרנו, כשנולדים קצת משתוללים, כמו גוי, שזה הצירים.
יפרח מפרש את דבריו של הרב גינזבורג כמתייחסים למעשי 'תג מחיר', ולדעתי זו אכן הפרשנות המתבקשת. כאמור, הרב ג' נותן למעשים הללו לגיטימציה: הם חלק אינטגרלי בתהליך ההתפתחות של תלמיד הישיבה, של יציאתו מעבדות לחירות. כמו שאומרים, זה לא באג, זה פיצ'ר.
ושימו לב למשותף בין הדברים האלה לבין מה שכתבתי במאמרי על הגותו של גינזבורג לפני חודשיים: האלימות כמשהו טבעי, מתפרץ בספונטניות, שלא ממש צריך או ראוי לרסן אותו. היהדות המתחדשת (זו שישיבתו של הרב ג' מפתחת) גם היא כמשהו טבעי, אורגני, מתפרץ, משתחרר. עם כל הדיבור כאן על מעשי "גויים" נראה שעל פי הרב גינזבורג יש קשר הדוק דווקא בין היהדות לאלימות.
לצערי המאמר של יפרח טרם עלה לרשת.
מינים 
קשקוש הנובע מחוסר בדיקה. זה מתחיל ביהודה יפרח שפיספס את הפואנטה, וממשיך בך שכבר מוחק אותה לגמרי ומעוות את כל התמונה. הרב גינזבורג אכן ניתח את הפעולות שעשו היצהרניקים הצעירים נגד צה"ל כנובעים מ'צירי לידה' מהשעבוד המנטלי למדינה. אך כשהוא עבר מעמדת משקיף לעמדת מורה הוא לא נתן לגיטימציה אלא *בדיוק להפך*: הוא קרא להם להתבגר מצירי הלידה האלו, 'להוולד', ולעבור למחאה לא אלימה. וכך הוא אמר בהמשך:
"אבל יש מי שכבר נולד […] איש חרות אמתי. הוא לא צריך אותם מעשים בלתי מבוקרים, הוא כבר לא משתולל – הוא כבר נולד […] הכח של היהודי הוא בפה שלו, זה פה-סח. גם על המשיח, אפילו שלפעמים צריך להמית רשע, כתוב "ברוח שפתיו ימית רשע" – לא בנשק, לא בידים".
שמעת, תומר? לא ל"מעשים בלתי מבוקרים", "לא משתולל", "לא בנשק, לא בידים". תבדוק לפני שאתה מפרסם, וראוי שתתקן פה ובפייסבוק.
כולם מוזמנים להאזין בקישור המצורף, החל מדקה 2:17:50, או לקרוא בקישור המצורף שם, פרק ו' למטה: http://www.malchuty.org/2010-02-23-15-41-08/1128–q.html.
אהבתיאהבתי
ניר, תודה על הדברים. אני לא טוען, ואני חושב שגם יהודה לא טוען, שהרב לא חושב ש"חבלי הלידה" הם שלב זמני. הרי מעצם טבעם הם כאלה. כלומר: יש אחרי חבלי הלידה לידה, ומשהו גבוה יותר מהם. אבל הם גם הכרחיים. אין לידה ללא חבלי לידה. ובזה שהרב ג' משתמש במטאפורה הזאת, ואף מדבר על זה כ"שחרור משעבוד מצרים" (ומאחל לאנשי הציונות הדתית הממלכתיים מדי לטעמו שגם ישתחררו מאותו שיעבוד!) הוא בהחלט נותן לעניין לגיטימציה.
אהבתיאהבתי
קודם כל, זה לא נכון, כי צירי לידה יכולים להיות קשים ולא-קשים, ולא מחויב המציאות שיתבטאו באלימות. אבל כל זה לא משנה את העובדה שאתה סילפת והטעית בצורה מחפירה! הסתרת את העובדה שכל דימוי הצירים הוא כאן הוא הקדמה לקריאה לאנשי תג מחיר להפסיק עם האלימות – איך אתה לא מתבייש לעשות כזה דבר? ואכן, גררת גל תגובות מתהלם, שיש בו הרבה יותר אלימות מבכל השיעורים של הרב גינזבורג, עליה אתה מחריש.
אהבתיאהבתי
ניר, אני באמת רוצה להבין, ואני באמת לא מבין כרגע. אני מעריך אותך ואת כנותך, אבל נראה לי שהאפולוגטיקה שלך כאן אינה רצינית. תראה, אתה אומר שהרב שולל את המעשים הללו. שים לב: אני לא ראיתי אף קריאה של הרב לעצירתם. לא ראיתי אותו אומר: "הפסיקו מיד!". למעשה, לא ראיתי אפילו את גינויים ("זה לא ראוי!"). ראיתי אותו מסביר אותם בעזרת מטאפורה של חבלי לידה, דהיינו משהו הכרחי, גם אם זמני. יכול אדם לומר שחבלי לידה הם גם משהו חיובי, שהרי הם מבשרים על לידה, ולידה זה טוב. הרב ג' מדבר על לידה של עם חדש, שאת זה הוא ודאי רוצה.
הרב גם אומר ש"הוא [=הבחור הצעיר] לומד בישיבה והישיבה עוזרת לו להשתחרר מהשעבוד" – כלומר ישיבת 'עוד יוסף חי' היא שמביאה לשחרור מהשיעבוד, ללידה, והיא שמביאה לאותם מעשים. האם הרב אומר שהוא ישקול, אפוא, לשנות את ההוראה בישיבה? לא. האם הוא מביע חרטה על שהלימוד בה הביא לאותם מעשים? לא. כאמור, הוא אפילו לא קורא לעצירתם או מגנה אותם.
אתה כותב "כל דימוי הצירים הוא כאן הוא הקדמה לקריאה לאנשי תג מחיר להפסיק עם האלימות" – איפה היא אותה קריאה? אני לא ראיתי אותה. אנא – באמת, אנא! – הבא לי ציטוט שלה ואודה מיד בטעות שלי!
תראה, אי אפשר להתעלם גם לרקע של הדברים. ב-2008 הביא רועי שרון תמלול של שיחה בין הרב ג' לאנשי שב"כ, בה הוא מסרב בתוקף לגנות את מעשי 'תג מחיר'. עכשיו, הוסף לזה שיחה (שגם התגלתה לי דרך רועי שרון) של הרב מיולי אותה שנה, שבה הוא אומר (ציטוט אחד מני כמה שכאלה):
"את עמלק צריך לשנוא, ולא לשכוח שנאתו, אבל כלפי מדין כל הזמן "צרור" (ד"פ צרור). איך זה בא לידי ביטוי מעשי? שאסור לקבל מהם שום הנאה. כך הוא מסביר באריכות שזה הטעם להשחית את העץ. הוא אומר שבכל מלחמה זה שלא משחיתים את העץ אלא אוכלים ממנו זה יותר מצער את האויב. אם הכוונה לצער את האויב לא צריך להשחית את העץ אלא לאוכל ממנו. אבל אם הבעיה בתוכך, שיש רושם מהאויב בתוך לבך, והרושם כל הזמן יורה בך – "כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי" – אז אין כל ברירה אחרת אלא להחליט בצורה הכי ברורה וחזקה בעולם לא מקבל מהם שום הנאה, כדי להפטר מהצמד שנצמדו לך. הדרך היחידה להפטר מהרשימו זה להשחית את העץ ולקלקל את המים"
והרי כאן יש הוראות ברורות לפעול נגד רכוש פלסטיני.
אהבתיאהבתי
תומר, אני חושב שפרויקט הניתוח שלך את הרב גינזבורג והפלג שהוא מייצג בציונות הוא בעל חשיבות אדירה. באופן אישי אשמח מאוד לקרוא ספר שלך בנושא ואני חושב שכך יהיה לניתוח שאתה מציע הד רחב הרבה יותר.
אהבתיאהבתי
תרגיל מחשבתי לניר, תחשוב על מנהיג פלסטיני שהיה מגיב באופן זהה לרב גיזנזבורג על מעשי טרור של פלסטינים. האם היית מפרש את זה בצורה דומה כקריאה לעצור את הטרור? האם היתה מספקת אותך האנלוגיה ל"חבלי לידה"?
אהבתיאהבתי
עצוב לראות את עצימת העיניים של ניר מול דבריו של רבו. עצוב לראות איך אדם אינטליגנטי הולך אחר מנהיג כריזמטי ובדרך משתיק חלקים של אישיותו.
אהבתיאהבתי
הי תומר , אינני מחסידיו של גינצבורג , אך ברור שניר מנוסי צודק בדבריו.
כי אם הציטוט בכתבה נכון אז גינצבורג משווה מעשים כמו "קורבנות בחוץ" שכנראה מישהו שם מקריב , ל"תג מחיר".
ברור שגינצבורג כרב אורתודוקסי לא יתן לעולם לגיטימציה ל"קורבנות בחוץ" שזהו איסור הלכתי , וממילא ההבנה הפשוטה של דבריו היא שהוא לא נותן לגיטימציה לתג מחיר.
אלא שבשני הדברים הוא רואה איזשהו צד חיובי שזה כמו חבלי לידה וכו' וכו' , ומכאן מקור הבלבול.
אהבתיאהבתי
אבל זו בדיוק הבעיה המחרידה כאן. שהוא (ואולי גם אתה) רואה בדברים "איזה שהוא צד חיובי".
אהבתיאהבתי
זה לגיטימי בעיני כמו שלגיטימי לומר (אמירה הנשמעת לא פעם) "שהשואה היתה חבלי הלידה של מדינת ישראל".
האם זה אומר שהשואה "חיובית" ? לא.
זה אומר שיצא מזה משהו חיובי , בדיעבד.
אהבתיאהבתי
האנלוגיה שלך משווה את הרב גינזבורג לנאצים, וזה לא לעניין. הרי הנבלות שפועלים באלימות יוצאים מהישיבה שלו, והוא מודה בזה. לכן כשהוא מדבר על חבלי לידה הוא היולדת, וממילא אחראי על התוצאות.
אהבתיאהבתי
מה פתאום? שוב לא הבנת כי אינך טורח לקרוא כל השיעור בעיון. היולדת היא המדינה והנולד הוא כל מי שמשתחרר מהצייתנות העוורת למדינה. כמו בכל לידה צריך לאחל לידה קלה ומהירה בלי כאבים, ולכן הוא עודד את שומעי השיעור להתבגר מהתגובות האלו ולעבור לדוברות בוגרת, אבל לפעמים יש צירים וכאבים, שבמקרה זה זה פעולות מחאה נגד הרס הבתים הסלקטיבי והדורסני של כוחות הבטחון. הוא אכן לא גינה פעולות אלו ומאידך גם לא תמך בהן, אלא הסביר מאיפה הן באות, למה הן מובנות, ועודד לעבור לפעולות יותר בוגרות ונשמעות.
אהבתיאהבתי
רגע, בוא נראה. הרב גינזבורג טוען ש"כאן ביצהר יש רחם מיוחד, זו הישיבה, והמטרה של הרחם היא שיוולד ממנה עם חדש". אם כך, הישיבה היא היולדת, לא? ומה היא יולדת? בני חורין. ואלה הולכים ומבטאים את חירותם מהממלכתיות של הציונות הדתית בפגיעה ברכוש צה"ל. עד כאן הבנתי נכון?
אהבתיאהבתי
כמעט, צריך לראות את כל התמונה ולהבין את כל המשל (ואז גם לפרסם מאוזן, לא כמו שאתה כל הזמן גוזר ומטה בעקשנות לצערי): ההסבר בשיעור היה שהשתחררות מהשעבוד המנטלי למדינה זה על דרך הפסוק "גוי מקרב גוי" שנאמר על יציאת ישראל מתוך מצרים. כך שהאמא כאן (ה"גוי" השני בביטוי) היא המדינה, הציונות החילונית. הרחם הוא באמת הישיבה, או בהרחבה כל התורה שהרב גינזבורג מלמד ומפתח כבר עשרות שנים, והנולד (ה"גוי" הראשון בפסוק) הוא, בע"ה, דור של אנשים עם ראש גדול וביקורתי שלא מצייתים בצורה עוורת לממסד אלא רוצים לתקן החברה והמדינה באור התורה.
בן החורין שנולד בפירוש *לא* עוסק במחאה אלימה, כפי שהרב אמר בשיעור בצורה ברורה לחלוטין ויפרח גם ציטט בסוף מאמרו. חלק מהחירות שלו זה שהוא כבר לא צריך כלי ביטוי נמוכים כאלה אלא מתמקד בדוברות בוגרת ומילולית. פעולות מחאה נגד הרס הבתים מאפיינות מי שעדיין לא בן חורין לגמרי, אלא מצוי בצירי הלידה ולכן משתולל. הרב הסביר בשיעור שאפשר להבין זאת, אותו בחור לא יכול לסבול שעולים כוחות בטחון דורסניים והורסים לו בתים בעודם מתעלמים מבניה בלתי-חוקית בהיקף גדול לאין ערוך אצל הערבים ומשחררים מחבלים וכו', עולם הפוך; אך המשיך והסביר שצריך להזדרז ולהתבגר מזה ולמחות באופן המתקבל, במלים ולא במעשים.
אהבתיאהבתי
הבנתי. אז האמא היא המדינה, והרחם היא הישיבה. ומה שנולד מהישיבה הם פעוטות שעדיין לא התבגרו, ולכן פועלים באלימות, שאותה הרב מסרב לגנות, אבל בהחלט מבהיר שאינה הרבה הרוחנית הגבוהה ביותר. שאלתי היא כזו: אם הרב מודה שמהישיבה שלו יוצאים פוגרומצ'יקים שפועלים באלימות כלפי צה"ל והפלסטינים, למה הוא לא משנה את שיטת החינוך? למה הוא לא קורא לבדק בית כללי? הרי משהו שם מאוד לא בסדר, לא?
אהבתיאהבתי
"מאוד" לא בסדר זה שהמדינה משחררת טרוריסטים ערבים שרצחו עשרות אנשים אבל קוראת לילדים שעשו גרפיטי טרוריסטים. מאוד לא בסדר זה ציבור שלם שעשרות שנים עושה דה-לגיטמציה מוחלטת של המתנחלים וכך הפקיר אותם להסכמי החלום של אוסלו והכשיר את הפיכתם לטרף להתנכלויות יומיומיות ברמה של ירי ובקת"בים. מאוד לא בסדר זה להרוס בתים באופן סלקטיבי ולכבוש ישיבה בלי הרשעה או אפילו משפט על בסיס קפריזה מנהלית. מה שקורה ביצהר זה לא "מאוד" לא בסדר, רק קצת – אנרגיה מרדנית חיובית, כן תרבה, על רקע שיתוק נפשי ואידיאולוגי של רבני יש"ע, שרק צריך להדריך אותה. וזה מה שהרב גינזבורג מנסה לעשות בדרכו, שאינה דרך של הטפה ודיכוי, אלא של הצמחה מתוך אהבה והערכה.
אהבתיאהבתי
אה, הבנתי. אז גם לדעתך מדובר באירועים בסך הכל סבירים שנובעים מאנרגיה חיובית. מה אפשר לומר, לפחות אתה נאמן לדרכו של רבך.
אהבתיאהבתי
אשיב לך במתק לשונך: אה, הבנתי, אז גם אתה חושב שכל הדברים שמניתי הם מעולים. לפחות אתה דבק בעוורון בכל הבלי השמאל כבעיקרי דת. די, נו.
אהבתיאהבתי
מה הקשר לדברים שציינת? מתי כתבתי ששחרור רוצחים הוא מעולה? אבל אתה כן כתבת שהאירועים האלימים הללו הם לא נוראיים ויוצאים מאנרגיה חיובית.
אהבתיאהבתי
והנה ידיעה שהגיע זה עתה מחצרו של הרב ג'. שימו לב איך הוא מסרב לגנות את פעולות האלימות נגד צה"ל:
הרב גינזבורג: "רק קריאה ברורה לסירוב פקודה תמנע מעשים בלתי מבוקרים"
אמש הגיעו ראש המועצה האזורית שומרון וועד רבני השומרון לביתו של נשיא ישיבת "עוד יוסף חי", הרב יצחק גינזבורג, בכפר חב"ד. בפגישה הציג הרב גינזבורג את עמדתו, לפיה הדרך האמתית למניעת האלימות בין המתיישבים לצה"ל היא קריאת כלל הרבנים לסירוב פקודה
על רקע אירועי השבועות האחרונים וההשתלטות הצבאית על הישיבה ביצהר, פנו בימים האחרונים רב הישוב אלון מורה, הרב אליקים לבנון, וראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, לנשיא ישיבת "עוד יוסף חי", הרב יצחק גנזבורג, ובקשו להיפגש עמו.
אמש (ג') נערכה הפגישה בביתו של הרב גינזבורג בכפר חב"ד, והשתתפו בה הרב יצחק שפירא, הרב ישראל אריאל (מיצהר), ועד רבני השומרון בראשות הרב אליקים לבנון, ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה וסגנו יוסי דגן.
בפגישה הציג הרב גינזבורג את עמדתו, לפיה גילויי האלימות של שני הצדדים זה כלפי זה אינם רצויים, והדרך הנכונה למנוע את האלימות והמתח בין תושבי הישובים והמאחזים לבין כוחות צה"ל היא קריאה נחרצת וברורה של רבני ישראל לסירוב פקודה. הרב גינזבורג הציע לרבנים לחתום יחד על קריאה כזו.
רבני השומרון וראשי המועצה אמרו כי גם הם תומכים בסירוב פקודה, וכך הם מורים לתלמידיהם. עם זאת אמרו הרבנים כי הם אינם מעוניינים לחתום כעת על קריאה פומבית לסירוב פקודה, כפי שהציע הרב גינזבורג.
דבריו של הרב גינזבורג בפגישה, באים על רקע מכתב אותו שלח הרב בימים האחרונים אל למעלה ממאה רבנים, ובו הבהיר את עמדתו כיצד ניתן לפתור את המצב שנוצר.
"בימים אלה אנו נדרשים להגיב לאירועים הקשים ולסערות התקשורתיות שמעוררים סביבם. כמי שעומדים בהנהגת הציבור לא די בתגובה של 'חוות דעת' אלא יש לקחת אחריות על המתחולל", כתב הרב גנזבורג.
"לעניות דעתי, הדרך היחידה למנוע תגובות בלתי מבוקרות של צעירים אכפתיים לעם ישראל ולארץ ישראל, כגון חבלה ברכבים וזריקת אבנים וכו', היא כאשר כל רבני יו"ש (ועוד רבנים) ואישי ציבור ביו"ש (ועוד מקומות) יצאו בקול צלול שעל כל חיל ושוטר יהודי לסרב פקודה שנוגדת את דעת התורה, כגון פגיעה ברכוש יהודי בכל אתר ואתר בארץ ישראל. יש להכריז – שוב ושוב – שארץ ישראל כולה (כולל מה שמכונה 'שטחים כבושים') שייכת אך ורק לעם ישראל, וזכות כל יהודי לישב את הארץ בכל אתר ואתר, ותפקיד הצבא אך ורק להגן על היהודים".
הרב גינזבורג הדגיש כי "לצד האמירות הברורות הללו יש גם לגנות כל קול פוליטי שמשמיע אמירות הפוכות. גם את הגינויים החריפים והמוגזמים ביחס לפעולות הנ"ל יש לגנות. לדוגמה, צריך שהרבנים יגנו בתוקף את בוגי שקרא לפעולות המחאה הללו טרור".
"ברגע שקול זה ישמע ברור לא תהיה שום סבה להגיב לשום פעולה צבאית בדרך של 'תג מחיר'", טוען הרב גנזבורג.
"לאידך, כל עוד האמירות של הרבנים ומנהיגי הציבור מתייחסות להריסות בתים ולשחרור מחבלים כרעה התלויה בממשלה בלבד הן נתפסות בעיני הצעירים כתלושות מהמציאות – שהרי הממשלה אינה נשמעת ואינה מתכננת להשמע לרבנים, ועל הדרגים המבצעים לא מוטלת כל אחריות מוסרית – ותחושות התסכול וחוסר האונים מתנקזות לפעולות בלתי מבוקרות".
"האמירה הברורה שעל כל חיל ושוטר יש אחריות מוסרית אישית שלא לבצע דברים אסורים תהיה לקיחת אחריות אמתית על ידי רבני ומנהיגי הציבור, בהבעת עמדה שיש לה אחיזה במציאות תוך שימוש בכח תורני-מוסרי (ולא כח פיזי), וממילא תנתב את הצעירים לפעילות מדויקת ומבוררת (בעוד גינויים של מי שפועל מתוך תסכול על המצב החמור עושים עוול בכך שהם מעוותים את התמונה האמתית וכך רק מגבירים את התסכול ואת תוצאותיו)", חותם הרב גינזבורג את מכתבו.
אהבתיאהבתי
גילוי דעת רשמי של הרב גינזבורג בנושא:
http://pnimi.org.il/80-articles/general/345-giluy-daat-07-5774
בע"ה, א אייר תשע"ד
עקב השאלות הרבות אודות ההתייחסות למאורעות הסוערים שגברו בתקופה האחרונה, בראש ובראשונה העימות בין כוחות הבטחון למתיישבים ביצהר והשתלטות כוחות הבטחון על ישיבת "עוד יוסף חי", אני מגלה את דעתי גם בפומבי, בנוסף לפניה הישירה שכבר ערכתי אל הנוגעים בדבר:
א.
ראשית, אני מיצר על כל עימות בין יהודים ליהודים – בין החיילים והמתיישבים – "כולנו בני איש אחד נחנו". אך יש לומר ברורות: האשם במצב הוא הממסד, המתנהג בכוחנות ובדורסנות כלפי היהודים ובסלחנות והכלה יתירות כלפי אויבי ישראל. מחד מונעים מיהודים לבנות את ביתם בארץ ישראל (וגם בהקשר זה, נוקטים מדיניות של אכיפה סלקטיבית דוקא כלפי מי שמביע את מחאתו כלפי הממסד), ומאידך מעלימים עין מבנִיה בהקפים גדולים הרבה יותר של אויבינו. מחד לא מטפלים ביד קשה במאות אירועי טרור (זריקות אבנים, בקבוקי תבערה ועד לאירועי ירי) המתחוללים מדי שבוע, ואף משחררים טרוריסטים מורשעים בעבור לא-כלום, ומאידך מגדירים כ'טרור' ו'פשעי שנאה' פעולות מחאה פעוטות (עד למעצר קטינים על כתובות גרפיטי וכיו"ב). במצב ענינים כזה, יש להפנות קודם כל אצבע מאשימה אל האחראים האמיתיים להתדרדרות ולדרוש מהם להיטיב את דרכיהם בענינים אלה. אין להתעלם מהפעולות החיוביות שעושים כוחות הבטחון להגנת יושבי ארץ ישראל והראויות לכל שבח, אך גם אין לטייח את הבקורת הנוקבת על העוולות שהם אחראים להן (ומכתב ברוח זו שלחתי השבוע לשר הבטחון, משה יעלון).
ב.
כאשר השלטון נוהג בצורה מעוותת ומשובשת, תפקידם של הרבנים ואנשי הצבור לומר זאת בקול צלול וברור. העובדה שיש בכחו של השלטון לנקוט בצעדים דורסניים אינה עושה אותו צודק. כל נביאי ישראל צעקו על הממסד – מלכי ישראל ומלכי יהודה – כאשר זה סטה מדרך התורה, אף ששלמו על כך מחירים אישיים כבדים. בדומה לכך, על הרבנים ואנשי הצבור למלא את תפקידם כמצפן מוסרי ותורני המבקר בתוקף את השלטון, ואף תובע מכל חייל, שוטר או עובד מדינה אחר לקחת אחריות אישית ולסרב למלא פקודות והוראות הנוגדות את מוסר התורה. ככל שרבני ישראל ימלאו את תפקידם כמציבים חוט שדרה מוסרי המרומם את החברה (בדרישה אישית מכל אחד, ולא רק בהבעות מחאות עקרות) כך הם יקחו אחריות על מאבק בוגר ומתוקן על דמות החברה והמדינה ויחסכו את הפעולות הלא-מבוקרות של צעירי הצאן (ומכתב ברוח זו שלחתי השבוע לעשרות רבות של רבנים ואישי ציבור).
ג.
קיים נוער ישר ואכפתי, המוחה על עוולות ונאבק בכח ובתוקף, ומגיע גם למעשים שאף אחד אינו מעונין בהם לכתחילה. אל הנוער הזה אני פונה בנסיון להסביר כי לפנינו מאבק כולל שהינו בראש ובראשונה תודעתי, על צביונה ודמותה של מדינה יהודית כפי שאנו רוצים לראות אותה. במאבק תודעתי זה תכריע דוברות בהירה ומתוקנת הפונה אל לבם של אחינו בני ישראל – באהבה רבה, בבקורת נוקבת, ובעיקר בהצבת חזון בהיר ומשמח של מדינה יהודית. מאבק זה מוטל דווקא על כתפי הדור הצעיר, המשוחרר מהשעבוד המנטלי לממסד בצביונו הנוכחי, מסוגל לחשיבה ביקורתית בונה ומבין כי עלינו לכוון את חיינו הציבוריים בארץ ישראל על פי התורה. אני מאמין ומלמד כי דרך המלך היא להתרומם מעל העימות הכוחני אליו חותר השלטון, ולרכז את המאמץ והרוח המהפכנית בפעילות מאומצת של דוברות והתאגדות לקראת שינוי אמיתי בחיי הצבור בארץ. דברים ברוח זו אני נושא בפני תלמידי מזה שנים, כולל גם בתקופה האחרונה (וצר לי על כך שהיו מי ששבשו ואף הפכו את המסרים הללו).
"את והב בסופה" ובעזרת ה' כל המשברים שעוברים על הצבור בארץ ישראל היום יהיו בבחינת "הגיעו בנים עד משבר" וה' יתן כח ללידה בריאה של מציאות חדשה ומשמחת בה נחיה בארצנו, עם ישראל כולו כ"משפחה אחת באהבה", מתוך קיום הברית עם ה' אלקינו על פי מצוות תורתנו הקדושה.
אהבתיאהבתי
שלום תומר,
בכתבה אתה מביא ציטוט מציטוט ועל כך בנית תיאוריה שלימה משלך, לפי הבנתך.
לא נראה שחקרת אי פעם לעומק את תורתו ודמותו של הרב גנזבורג,
אלא נהנית לעשות עבודה קלה של העתקת ציטוטים והתאמתם לדעותיך.
חקירה אמיתית של דעות וסוגיות היא מפגש עם האדם וליבון העניין ע"י שיח, ולא ע"י יצירת תהודה חלקית והעיקר לרומם את שמך האישי ולהשמיץ כל דבר שהוא לא אתה.
כמובן אם זה היה מסתנן או ערבי לבטח היית מצדיק דעותיו וקורא לדמוקרטיה וחופש דעות.
אבל כאן אתה לא מסוגל להתעלות מעל השנאה ומשמיץ ציבור שלם מבלי היכרות אמיתית ובסיסית.
נראה אותך מגיע ליצהר, רואה את הנוף המדהים, האנשים המתוקים, ומשוחח איתם.
נראה אותך מגיע נקי ובלי שנאה.
בהצלחה
אהבתיאהבתי
דיברתי עם כמה תלמידים של הרב גינזבורג, בעבר ובהווה, וחקרתי את תורתו כחלק מהדוקטורט שלי. אני בטוח שנופים ביצהר מדהימים, אבל זה לא ממש משנה את דעתי על תורתו.
אהבתיאהבתי