כשרות קהילתית – זה קורה

אכלתי הערב ב'קפה מזרחי' ברחוב השזיף בשוק מחנה יהודה. הייתי שם כאורח של קבוצה מתוכנית המנהיגות של מנדל, כדי לדבר על התמורות בחברה היהודית בארץ וכו'. לפני דיבר הרב אהרון ליבוביץ מסיעת 'ירושלמים' במועצת העיר ומי שעומד בראש פרוייקט הכשרות הקהילתית הירושלמי. תשמעו, לא התפעמתי ככה מזמן.

ניקח לדוגמא את 'קפה מזרחי' עצמו, שמשתתף בפרוייקט. אין לו תעודה מהרבנות הראשית. כל הצוות בקפה, הנהלה, טבחים ומלצרים, עברו הכשרה ולמדו הלכות כשרות. בעלת המקום, מורן, שגם דיברה איתנו וסיפרה על התהליך שעברה, תחתום בקרוב מול הרב אהרון על כתב התחייבות ואחריות שבו היא מבטיחה להיות נאמנה לכשרות כפי שהיא למדה. הסועדים בקפה מכירים אותה ויבחרו אם לסמוך עליה.

אבל זה לא הכל. מתנדב מטעם הפרוייקט שגם הוא עבר הכשרה מקיפה יבקר בקפה לא פחות משלוש פעמים בשבוע, בכל פעם למשך חצי שעה לפחות. הוא לא רק "יפקח", אלא גם יעזור, ישתלב בעבודה, יהיה חלק מהקפה. הוא לא ייקח גרוש מהקפה, ולא יהיה שכיר שלו. הוא יעשה את זה כי אכפת לו וכי הוא חלק מהקהילה.

אז יש לנו כאן כשרות אלטרנטיבית שפועלת ללא הרבנות הראשית (על כל מה שכרוך בעבודה מולה), שכוללת לימוד תורה, שפותחת בפני אנשים חלק מההווי המסורתי, שמעבירה את האחריות והריבונות על המסורת חזרה אל הציבור, שמחזקת קשרים קהילתיים, שמעודדת הכרות ואמון וסולידריות וחברות.

זה קורה עכשיו בירושלים. בקרוב בעשרים מוסדות שונים בעיר. כשרות קהילתית. כי מציון תצא תורה.

20140323_212330

2 תגובות

  1. תומר, תעזור לי להבין. כי באמת שכבר המון זמן אני מנסה להבין מה רוצה הרב אהרן לייבוביץ ומה העניין של הכשרות האלטרנטיבית.
    א. האם אוכל כשר יכול לסמוך על נאמנותו של בעל העסק במקרה והוא לא מכיר אותו באופן אישי (כלומר כמעת תמיד).
    ב. אם התשובה לשאלה א. היא שלילית אזי מוסכם שיש צורך בפיקוח חיצוני. כיום יש פיקוח של הרבנות הראשית או של כשרויות פרטיות (אגודה, שארית, וכו' וכו'). הרב לייבוביץ שולח אנשים משלו לפקח במקומות הללו או במילים אחרות הרב לייבוביץ הקים עוד ארגון כשרות.
    ג. אם הבנתי נכון הטענה היא שיש לקויות קשות במערך הכשרות הקיים. במישור ההלכתי יש טענות שהרבנות לא באמת משגיחים ובמישור החברתי יש טענות על שחיתות. כיצד ארגון הכשרות של הרב לייבוביץ נותן מענה לבעיות הללו. מי יתקע לי שהגוף שהוא מקים (קהילתי וזה..) יהיה פחות מושחת מארגון בשם "שארית ישראל" או "בד"ץ העדה החרדית".
    ד. למה ארגון הכשרות של הרב לייבוביץ הוא חינמי, אני מבין את הבעיה בכך שהמסעדה משלמת ישר למשגיח אבל האם לא ראוי שמשגיח יקבל כסף מהארגון עצמו. למה צריך מתנדבים?
    ה. אני מבין שבהקשרים קהילתיים מאוד מצומצמים אפשר לסמוך על הכרות אישית (למשל חנות פיצה בישוב) אבל קפה מזרחי שנמצא במרכז העיר אינו שייך לשום קהילה (גם אם אומרים את המילה קהילתי מיליון פעם). אלפי אנשים אוכלים במסעדה ולא מכירים את בעלת המקום. מה יוצא? בסופו של דבר מי שאוכל שם ורוצה לאכול כשר נאלץ לסמוך בעיניים עצומות או על הרבנות או על הרב לייבוביץ. אם כן מה ההבדל הגדול? מה "אלטרנטיבי" במיזם הזה.
    ו. כולם מודים, נדמה לי, שהמיזם הנ"ל אינו פיתרון ארצי כולל לעניין והוא נמצא במקביל לרבנות ואם כן האם אין טעם לפגם בכך שכל המיזם צומח ובונה את עצמו על הכפשה של הרבנות. האם לא היה אפשר להקים את המיזם בלי לרכוב על גל ההתנגדות לרבנות.
    תודה

    אהבתי

  2. למה שאדם יתנדב בעסק מסחרי? לפי אותו רציונל גם הפיקוח של מכבי האש ושל משרד הבריאות צריך להיות בהתנדבות (גם זה חשוב לקהילה). פתרון מהיותר תמוהים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s