דת וחתונה בון ליר

הערב במכון ון ליר בירושלים התקיים דיון מעניין מאוד על דיני נישואין בארץ. אביא את עיקרי הדברים.

ראשון דיבר פרופ' שלמה אבינרי, שלדעתי הפגין סובלנות ליברלית ראויה לציון יחד עם חוסר הבנה בנושא. הוא טען שלמרות שאידיאלית הוא היה מעדיף נישואים אזרחיים לכל, בתוך עמו הוא יושב והוא מבין שעבור הציבור הדתי פירושו של דבר יהיה פסולי חיתון, ממזרים ורשימות יוחסין. הוא לא רוצה לפצל את העם, ולכן לדעתו המצב הנוכחי הוא הרע במיעוטו.

אחריו דיבר הרב פרופ' נפתלי רוטנברג. רוטנברג עשה כמה דברים טובים: ראשית הביא רשימה ארוכה של פוסקי הלכה שתומכים בנישואים אזרחיים או לכל הפחות לא רואים בהם סכנת ממזרות. שנית, מחה בתוקף על הרעיון לברית זוגיות רק עבור פסולי חיתון ולהט"בים, דבר שלא רק שיסמן אותם באות קין חברתית, אלא שבאופן אירוני יכריח את המפלגות הדתיות לחוקק חוק שיחתן דווקא ואך ורק את מי שההלכה אוסרת. שלישית, הוא הציע לאפשר שני מסלולים, דתי ואזרחי, לחתונות במדינה.

אחריו דיברה ד"ר איילת בלכר־פריגת, שלדעתי העלתה הצעה מבריקה: היא טענה שבמקום פיצול למסלולים שונים (כאשר המסלול הדתי הוא בעצם מסלול אורתודוקסי, ולכן מוגבל), יש לחוקק מסלול אחד ויחיד, אבל לא של נישואין, אלא של ברית זוגיות. לכולם. כלומר לא יהיו "נישואים" לכל במדינה, אלא הסדר משפטי אחיד, ואחר כך ילך כל אחד ואחת ויתחתנו (או לא) כרצונם וכדתם. זה יאפשר למפלגות הדתיות לא להסתבך בחקיקת חוק שמתיר נישואים למי שהן אינן רוצות, וייתן שוויון מעמדי במשפט לכולם.

פרופ' פנחס שיפמן אמר שהוא לא מתרגש מאיומים של ממזרות וכו'. "אם הרבנים ירצו לפלג את העם, הם יפלגו את העם", ואם לא ירצו הם ימצאו פתרון. אפילו לבעיית הממזרות יש פתרון הלכתי, אמר. הרבנות מגלה יצירתיות מפליאה כאשר המעמד שלה מאויים. בכל מקרה המדינה אינה יכולה להיות שבויה באיומים האלה.

לבסוף, פרופ' רות גביזון טענה מלכתחילה שעל כל פתרון להיות גם על דעת העדות הדתיות האחרות בישראל, כלומר 20% מהאזרחים שהם מוסלמים או נוצרים. היא גם התייחסה לסוגייה שעלתה פה ושם, והיא זו של נישואי תערובת. גביזון אמרה שיש צורך להימנע מלהטיל את הבעיות שלנו על מערכת המשפט. המדינה לא אמורה למנוע מיהודי להתחתן עם ערביה ולהפך. כקהילה תרבותית ודתית אנחנו אמורים להחליט בעצמנו מהי העמדה שלנו. זה לא עניין משפטי, אלא נורמטיבי.

לבסוף, הן ד"ר בלכר-פריגת והן פרופ' שיפמן אמרו שהם ישמחו אם חוק ברית הזוגיות כפי שעלה מטעם כמה מפלגות בכנסת הנוכחית יחוקק, כי הוא לא אידיאלי אבל יותר טוב מהמצב הקיים, אלא שהם לא מאמינים שזה יקרה.

כל הדיון בוידאו כאן.

20140109_2023203

6 תגובות

  1. הרעיון של ד"ר בלכר-פריגת מצוין בעיני וראוי לקדם אותו. אין סיבה שהמדינה תתערב בחייו הפרטיים של אדם ובשאלה האם הוא נשוי או לא ולפי מה, אלא אך ורק בהיבט המשפטי.

    אהבתי

  2. מההצעה של ד"ר איילת בלכר־פריגת עולה, לפחות לכאורה, שמוסד הידועים בציבור יאבד מתוקפו. וזה מאד חבל. מוסד הידועים בציבור עדיף בהרבה על נישואין אזרחיים.
    כמו כן אין משמעות אמיתית להפיכת המסלול הדתי לטקסי בלבד, כי במצב שבו רוב היהודים, כולל החילונים, מעוניינים בהכרה דתית לנישואין, תמשיך להיות חשיבות למושג הממזרות. ומי שקובע אם הממזרות תקפה בנישואין אזרחיים או לא הם הרבנים האורתודוקסים, והם קובעים בעת זו שהיא תקפה. כתוצאה מכך גם מי שנישאו אזרחית, והחליטו להיפרד, יהיה להם אינטרס להתגרש גם באופן דתי. אחרת ילדי האשה עלולים לאבד את אפשרותם העתידית לקבל אישור דתי לנישואיהם, מה שיגביל את אפשרותם ליצור זוגיות עם יהודים.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s