אביב ערבי חרדי

אין לך תיאור מלומד של תהליך החילון שלא מתחיל ברפורמציה, במהפכה הפרוטסטנטית במסגרתה שבר מרטין לותר את ההגמוניה של האפיפיור ולימד את האירופאים לקרוא לבד בברית החדשה. לא רק העברת הסמכות לפרט חשובה כאן, למרות שהיא חשובה מאוד כמובן. עוד לפניה ומשמעותי לא פחות היה ריסוק הרעיון שיש סמכות אחת. את זה לותר לא טען – אל תבלבלו בינו לבין נוצרים בני ימינו. הוא חשב שהפרשנות שלו של הברית החדשה היא היחידה הנכונה. גם האפיפיור דאז המשיך לחשוב שהכנסייה הקתולית נושאת את האמת האלוהית הנצחית. אלא שכל מי שהתבונן מהצד היה יכול לראות שבמקום נצרות אחת יש שתיים. ואז יותר. העובדה הפשוטה ששני מנהיגים נוצריים סוחפים אחריהם מאות אלפים אבל לא מסכימים ביניהם ערערה את תמונת העולם ההיררכית המסורתית על פיה יש אלוהים אחד, ישו אחד, אפיפיור אחד, ואמת אחת. פתאום היו כמה.

והנה זה קורה בעולם החרדי. יאיר אטינגר כותב על ההיסטוריה שנעשית מול עינינו: פיצול לשני קולות, שטיינמן ואוירבך, וזעקות שבר על עולם שקורס מול העיניים: "האם יש בתוכנו כביכול איזשהו סוג של אביב ערבי שכולל בתוכו פירוק מסגרות הקבועות לנו מדור דור?" התשובה: כן, משהו כזה.

לא שהחרדים הופכים להפוך לחילונים. ממש לא. מדובר יותר בתהליך של דמוקרטיזציה, שבו מתרבה הגיוון, מתמעטת הוודאות, ופוחת הכוח הפוליטי. מבחינה דתית, הפרדיגמה, כמו שאומרים, נשברת. ספק מכרסם באמונת חכמים, פקפוק בהנהגה ללא חת, תמונת העולם הסטרילית נסדקת. מבחינה פוליטית, כוחם של החרדים היה תמיד באחדותם (אפילו באחידותם). תארו לעצמכם מערכת פוליטית עם שתי מפלגות חרדיות אשכנזיות. מרחב התמרון גדל בצורה משמעותית. היו בטוחים שבעלי האינטרס בכך במערכת הפוליטית, והם כולם חוץ מהחרדים, שמים לב לזה ויעשו הכל כדי להרחיב את השסע.

מה שכן, הפלג האוירבכי מתאפיין בקנאות וקיצוניות. כלומר החלוקה כאן היא לא בין מתונים לקיצונים, אלא בין קיצונים לקיצונים מאוד. מה שחסר עכשיו הוא שמתוך השבר הזה – האמוני והחברתי – תעלה עוד מפלגה חרדית, והפעם של מתונים, הפתוחים יותר לחברה הכללית. אמן כי"ר.

5 תגובות

  1. לדעתי הרבה יותר חשוב להסתכל על הגילאים של 2 מנהיגי הציבור החרדי "ליטאי": הרב אהרון שטיינמן בן 99 מבני ברק והרב שמואל אוירבך בן 82 מירושלים. זה מאוד מזכיר לי את גילאי מנהיגי בריה"מ, שאחרי בריזניב ולפני גורבצוב והתפרקות בריה"מ.

    אהבתי

    1. ההשוואה לא מדויקת גם כי לפני מרטין לותר היו את האנטי אפיפיורים באביניון, וגם כי היה פיצול בתחילת שנות התשעים בין דגל תורה לאגודה ולא השתנה כלום מאז.

      אהבתי

  2. יש מפלגה מתונה כזאת, מפלגת "טוב", אבל היא לא עברה את אחוז החסימה בשום עירייה.

    אהבתי

  3. ובכן גם הפרוטסטנטים היו בהרבה מקרים יותר קיצוניים ופונדמנטליסטים מהקתולים, בהשמדת אייקונים, צייד מכשפות וקהילות אקסקלוסיביות לזרם מסויים. ובכל זאת יצאה מהם ברכה גדולה.

    אהבתי

  4. הפלא הוא, שהצליחו ליצור אצלך רושם של אחידות. למעשה, החברה החרדית מורכבת מגוונים רבים, מעולם לא היתה אוטוריטה על כלל הציבור החרדי. הרב שך איגד את כל הליטאים- נגד החסידים: אבל עדיין היו חסידים, חב"ד, גור, ברסלב, ספרדים. הליטאים הציגו עצמם כשולטים ואף התנהגו בכוחנות, אבל תמיד היו זרמים אחרים, וכעת סוף סוף המחנה הליטאי גם הוא מתפרק לכמה רבנים, ומחזיר עטרה ליושנה. בעבר לא היה "גדול" אחד, זו המצאה של הרב שך. מועצת גדולי התורה שהוקמה באגודת ישראל ההיסטורית, היתה מחליטה לפי הצבעת רוב, ולא לפי "גדול" אחד. מאז שהתפרקה הסנהדרין היו רבנים שונים עם דעות שונות בעם ישראל, וטוב שחוזרים להיות כך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s