פולמוס ברדיו עם יובל נח הררי

אתמול בבוקר התפלמסנו יובל נח הררי ואנוכי בתוכנית של גיא זוהר ב'רדיו ללא הפסקה'. ד"ר הררי אמר דברי טעם, ואני מקווה שגם אני. אני חושב שהדיונים האלה חשובים ואני שוב אומר שלדעתי העמדה שהררי מציג (אני כבר לא מדבר על יורופסקי) מבוססת על תועלתנות שלא תופסת את המורכבות של העניין, אבל אני רוצה אולי להבהיר שבשורה התחתונה אני באמת חושב שאין הצדקה לקיומה של תעשיית הבשר כפי שהיא כיום, שהיא גורמת לסבל רב ומיותר, ושכדאי להימנע מלהרוג ולאכול בעלי חיים. כאן ההקלטה.

2 תגובות

  1. אתה מזכיר לי את תזת האוטומט של דאקרט "מאמר על המתודה" (1637): "ההנחה שכל החיות מלבד האדם הן מכונות אוטומטיות, המשוללות כל הכרה או חיי נפש. בהיעדר נפש, החיות אינן מסוגלות לסבול מהפגיעות שפוגעים בהן בני-אדם ולכן אין כל צורך להתחשב בהן."
    אם לחיות אין יכולת לסבול, אין אפילו משמעות למושג "עינוי" ביחס אליהן. אתה כמו דקארט. אתה מספק את התירוץ המושלם לכל מי שחפץ לפגוע בחיות במצפון נקי.
    "עמדתי אינה אכזרית כל-כך לחיות הפרא כפי שהיא טובה לאנשים, שאותם היא פוטרת מכל חשד לפשע, ולא משנה באיזו תדירות הם אוכלים או הורגים חיות."

    אתה מיושן ומסוכן, וזמנך עבר כבר מזמן!

    אהבתי

  2. תומר,
    לדעתי, הגלישה של הדיון שלכם למס' נוירונים וריאקציות כימיות במוח מיותרת ולא רלוונטית.
    כשדנים בסבל, יש לעשות זאת באמצעות הדרך היחידה של האדם לזהות סבל חיצוני – התבוננות בהתנהגות. יש פער בלתי ניתן לגישור בין הכימיה שבמוח לבין תפישת הסבל (בניגוד לדברי הררי, המדע לא מתחיל להבין את הסבל, ולעולם לא יבין אותו. המדע אולי עתיד להבין טוב יותר את המערכת הנוירונלית- אבל זה הכול).
    כמובן, הצדק אתך (אם הבנתי אותך) כשאתה טוען שהדרגת הסבל אינה הקריטריון היחיד (וגם לא העיקרי) בשיקולים ערכיים שכאלה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s