מסכת אבות עם פירוש ספראי

פרופ' זאב ספראי הוא חוקר של ארץ ישראל בימי בית שני, ומפעל חייו הוא הוצאת "פירוש ספראי" למשנה, המנסה לפענח את דברי החכמים על פי הממצאים ההיסטוריים והארכיאולוגים הידועים לנו על התקופה. הגיע לידי הכרך החדש שיצא זה עתה, על מסכת אבות המעניינת במיוחד.

הנה דוגמא לפירוש ספראי: במשנה י"א ר' אלעזר המודעי נותן רשימה של חוטאים ש"אין [להם] חלק לעולם הבא". בטבלה להלן תוכלו לראות את הרשימה בטור הימני, המשוות לרשימות חוטאים ממקורות חז"ליים אחרים (נסו למצוא את עצמכם ברשימות, אולי תוכלו לחסוך לעצמכם ציפיות שווא).

ספראי שואל: מה זה החטא הראשון, "המחלל את הקדשים"? לכאורה, פירושו מי שמשתמש שימוש חולין ברכוש המקדש. זו הלכה פשוטה, אבל ספראי חושב ש"קשה להניח שרבי אלעזר מדבר על מקרה הלכתי פשוט של המרת קדשים", שכן בימיו כבר אין המקדש פועל, וממילא הניסוח החריף "אינו מתאים להלכה שגרתית".

על פי ספראי, מכיוון שר' אלעזר חי בימי מרד בר כוכבא, כנראה יש קשר לאווירה בזמן הזה (הוא הוצא להורג על ידי הרומאים ב-135 לספירה). הוא מקשר את המרד גם לחטאים האחרים שמזכיר אלעזר, ומסיק שאפשר שהכוונה אפוא היא למי שהטיפו לבניית בית המקדש בזמן המרד, ו"דחפו לכך למעשה על ידי הקדשת קודשים שהמתינו כביכול לבניית המקדש", דהיינו, התחילו לאסוף כסף, ולקדש כל מני כלים ובעלי חיים בציפייה שאוטוטו ייבנה הבית והם ישומשו.

אם הפירוש הזה נכון, הרי שכל מני "מכוני מקדש" בימינו חוטאים חטא חמור, לפחות לדעת אלעזר המודעי. מצד שני, ספראי לא בטוח לגמרי שזה הפירוש הנכון. אולי מדובר בכלל ביציאתו של החכם כנגד "אלו המתנגדים לבניית המקדש, או המעכבים את הפעילות ומחללים בכך את הקודש".

בקיצור, אין לדעת. אבל הניסיון להשתמש בידע ההיסטורי והארכיאולוגי שיש לנו על התקופה בוודאי מוסיף נדבך מעניין וחשוב לפירוש המשנה. הכל בעמ' 199-206 של הספר הנאה הזה. וחג שמח.

9 תגובות

  1. היי תומר, תודה שוב על המאמר היפה (כמו תמיד…) יש לי שאלה אליך: אתה חרדי או אם לא חרדי אז מאוד דתי (לפחות לפי מה שהבנתי אבל יתכן ואני טועה). בכל אופן בתור חוקר דתות מה דעתך על התנועה הקונסרבטיבית ביהדות (לא הרפורמית…)?
    מצד אחד הם ליברלים שזה דבר נפלא (אם כי לא בצורה מוגזמת מדי כמו הרפורמים) אבל מצד שני הם לא מקיימים את ההלכה 100% כמו החרדים או הכיפות הסרוגות.
    מצד אחד אומרים שהתורה נצחית וכל מי שמנסה לעשות הקלות הוא כאילו "כופר" בתורה…ולא דתי אמיתי. מצד שני יש דברים בתנועה הקונסרבטיבית שהם לדעתי יפים.
    (אני לא שייך לאף תנועה דתית למען הגילוי הנאות)
    אבל בתור חוקר ואדם ליברלי מה דעתך?
    האם הם כופרים בזה שהם משנים דברים בתורה (כמו פולחן של גברים ונשים ביחד) או עושים הקלות כמו למשל שמותר לנסוע בשבת רק לצורכי פולחן (בית הכנסת)….

    אהבתי

    1. אריה שלום,
      מצטער לאכזב(?) אותך, אבל אני לא חרדי ולא ציוני דתי, ולא אורתודוקסי מכל סוג. אני לא שייך לשום זרם, ובוחר את דרכי בעצמי. לגבי הקונסרבטיבים, הם ודאי לא כופרים בעיני, כפי שאתה יכול לשער.

      אהבתי

      1. תודה תומר, לא הבנתי נכון אודותך (הייתי בטוח ש….לא חשוב).

        כיצד אתה רואה את העובדה שהדתיים טוענים שהתורה היא נצחית ואסור לשנות בה כלום והקונסרבטיבים כביכול עשו שינויים (פולחן של גברים ונשים ביחד, נסיעה בשבת רק לצורכי פולחן וכו)

        אהבתי

        1. קודם כל, אתה מתכוון "האורתודוקסים", לא "הדתיים". גם קונסרבטיבים הם דתיים. גם רפורמים. והשאלה היא לא האם התורה היא נצחית, כי לזה גם מסכימים הקונסרבטיבים. השאלה היא מהי הפרשנות הנכונה לתורה הנצחית. האור' טוענים שהפרשנות שלהם היא היחידה הנכונה, והקונ' לא מקבלים זאת. גם אני לא מקבל זאת. אני בכלל לא חושב שיש פרשנות אחת ויחידה שהיא הנכונה, ולכן אין לי בעיה תיאולוגית עם שינויים במנהגים.

          אהבתי

  2. היי תומר,

    חשבתי בנושא זה שיכול להיות שתתעניין גם בכך:

    לפני משהו כמו עשרים שנה, נכתבו כמה וכמה מאמרים בתרביץ שעיקר עיסוקם היה בשרבובי קטעים מימי הביניים לתוך מדרש קהלת רבה. מדרשים אלו עוסקים בחווייתו הדתית של עולה לרגל (אליהו בן מנחם), כנראה מצרפת, והוא מתאר ביתר פירוט טקס דתי ייחודי במינו (הנזכר גם בספר חסידים) של ההושענות סביב הר הזיתים בראשות רב האי גאון. אלחנן ריינר מתאר בפירוט כיצד התהווה רעיון של גלות השכינה, ותפיסה של מקדש ענק המשתרע משני עברי הנחל (מאמר יוצא מן הכלל…)

    הרקע ההיסטורי יכול להיות מועשר מהמון בחינות גם ביחס למה שפרדריק טרנר הגדיר בתור "עירוי דם" להיסטוריה – סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכו'. שאלת תפיסת מקדש הגלות מעמידה מבחינה מרתקת את הופעתה של הגלות כתפיסה דתית, ומעמידה בשאלה את התיאוריות החשובות בנושא ממדע הדתות – התזה של מירצ'ה אליאדה והאנטיתזה שלה בכתבי ג'ונתן ז' סמית (סיכום השיטות נמצא במבוא של אבי רביצקי לקובץ ארץ ישראל בהגות היהודית בעת החדשה בהוצאת יד בן צבי), ומעמיד בשאלה את רעיון האי טריטוריה כגלות והטריטוריה כארץ ישראל. בעקבות ריינר ואבריאל בר לבב ניתן אולי לאמץ את רעיון "טריטוריית הנייר" כפי שהיטיב היינה להגדיר את הספר ביהדות – "מולדת מיטלטלת".

    מתוך כך, כפי שמציין אלחנן ריינר – דווקא מתוך הנכחתו המרובה של המקום הקדוש שנחרב ניכרים מחד חסרונו ומאידך המשך קיומו בצורת טרנספורמציה רעיונית כזו או אחרת בהווה. זה גם מעמיד בשאלה את היחסים שבין לאומיות ואוניברסליות בגישותיהם הדתיות ובתודעתם ההיסטורית של בני העבר בנושא. התנועה בין שני העברים, בין לאומיות וגלותיות, פרטיקולריות ואוניברסליות, הוא מה שהרב שג"ר קורא לו "בין אנושיות לברית", והיא מה שמתאר גדעון עפרת בתור תבנית מעצבת זהות של היהודי.

    הרהורים בעקבות חג הסוכות ושמחת תורה שנגמרים זה עתה…

    אשמח לשמוע את דעתך בנושא, וסתם חשבתי שזה יכול לעניין אותך מאוד בהקשרים של מדע הדתות לתוך חג הסוכות.

    אהבתי

    1. תודה רבה, נהדר.
      שמעתי את אלחנן ריינר לא מזמן מדבר על מקדש אחר, זה שהיה על הר המוריה. ריינר הסביר יפה, ואני לא יכול לשחזר כאן את מילותיו במדוייק, איך שבעבר דווקא האמונה בקדושתו העליונה של הר הבית היא שמנעה מיהודים לעלות אליו, דהיינו זו היתה קדושה במובן של הקדש, של "לראותו בלבד", כי כל ניסיון להתקרב ממילא יעיד שאנחנו לא מכבדים את המקום ואת קדושתו. והנה, היום כמובן המצב שונה, כאשר יש מי שטוענים שדווקא קדושת העליונה של ההר מחייבת אותנו להתקרב ולהתפלל בו וכו'. וגם לזה יש קשר ללאומיות כמובן.

      אהבתי

      1. בוודאי…

        לפני כמה שנים יצא קובץ מחקרים לזכרו של יהושע פראוור באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בעריכת ההיסטוריון בנימין זאב קדר וחוקר הדת צבי ורבלובסקי:
        .B.Z Kedar R.J.Z Werblowsky ,(eds.) Sacred :Space ,Shrine ,City ,Land ,MacMillan Published in association with the Israel Academy of Sciences and ,Humanities Jerusalem ,1998 348 .pp

        כל הכרך מלא מאמרים מרתקים: אלעזר ויצטום ומשה קליאן מדברים על סינדרום ירושלים, ג'ונתן ז' סמית מדבר על "טרנספוזיציה של המקום הקדוש", אברהם מלמט מדבר על טבילתם של חיילי מארי בים התיכון ותפיסתם הדתית בנוגע אליה, איתמר זינגר מדבר על המקום הקדוש כפי שהוא נתפס בשקיעתה של האימפריה החיתית. אולם אחד המאמרים שתפס את תשומת לבי במיוחד היה זה של פרופ' דוד שולמן, שדיבר בעצם על מקדש בעיר בנראס שבהודו, כאשר תובנתו המרכזית היא לגבי מקום קדוש באשר הוא מעוררת מחשבה באופן כמעט פרדוקסלי :

        "בנראס, כמעט [טבוע] בהגדרתה, היא עיר של גלות – היא גולה מפני עצמה":

        העיר של האלים מוסתרת מעין האדם, והצליין נאלץ להיות חלק מהחברה האנושית במסעותיו. המקום הקדוש המרוחק, זה שקורא לצנטריפוגליזציה, קורא גם בהכרח לגלותיות (אולי אפילו כפי שחוקרים והוגים כמו אילן גור זאב ניסו להסבירה) ולקריאה לשוב אל החברה. כאשר הדרך אל המקום הקדוש קלה יותר כפי שנעשתה כיום (כמו במקדש טטיאמה שביפן) יכולה להיפגם הילת הקדושה, ומטרות הקדושה של מקום מסוים כמו בנראס יכולות להיעלם דווקא כשהעלייה למקום נגישה – הוא מאבד מהמיסתורין הטמון בו.

        כפי שהראה שולמן, המקום הקדוש נותן יכול לתת תוקף דווקא לא לעלות אליו, וכיון שביהדות (לדעת ורבלובסקי) המקומות קדושים או מוקדשים ממילא ללא אירוע מיתי שקרה שם (בניגוד לנצרות או לאסלאם. כמובן שיש מחלוקות בנושא) – הרי שהמקום הקדוש בעיני רב האי גאון ומרבית הפזורה נתן להם תוקף להישאר בבבל\בגולה. לכן אבלי ציון הקראים, כמו למשל דניאל אלקומסי, קוראים נגד הנכחתו של זכרון המקדש בעיצוב קדושת המרחב של בית הכנסת בגולה והגדרתו כמקדש מעט.
        (אולי צריך לבנות תיאוריה שלישית אחרי אליאדה וסמית, כזו שיכולה להכיל מורכבות מעין זו?)

        אהבתי

        1. מרתק, תודה רבה.
          משפט אחד תפס את תשומת לבי במיוחד: "כאשר הדרך אל המקום הקדוש קלה יותר כפי שנעשתה כיום (כמו במקדש טטיאמה שביפן) יכולה להיפגם הילת הקדושה" – נדמה לי שאחת הבעיות של חיי הדת בימינו היא באופן פרדוקסלי הקלות הרבה שבה ניתן לעלות לרגל. קשה למצוא "מסעות" ראויים לשמם. לכן, בין השאר, אומן היא מוקד כל כך מושך של קדושה. כי צריך להתאמץ כדי להגיע אליה, וגם השהייה בה לא נוחה. ולכן הרעיון של העלאת עצמות ר' נחמן לארץ הוא אווילי מבחינה רליגיוזית.

          אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s