איך ליצור רבנים גסי רוח על פי אלגוריתם

במעמד ההכתרה של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, מול הרב עובדיה יוסף וסגן שר הדתות הרב אלי בן דהן, אמר חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב שלום כהן שהשררה שאוחזים בה חברי הבית היהודי היא "סיר שהתינוקות מלכלכים בו ואתם שמים אותו על הראש. מסכנים". הוא גם ביקש "תעשו שבאמת יהיה כבוד לראשון לציון, שלא יהיה במועצה הדתית אישה יושבת ראש." המטה החילוני(!) של הבית היהודי בתגובה: "שלום כהן אינו ראוי לתואר רב".

אבל הוא ראוי. ועוד איך הוא ראוי. אם הוא לא היה ראוי, ש"ס לא היו ממנים אותו למועצת חכמי התורה שלהם, לא? או לפחות היו מעיפים אותו. אבל הם מינו אותו, והם לא יעיפו אותו. ולמה? מפני שהם יודעים שהבית היהודי ימשיכו לעלות אליהם לרגל כך או כך. אז למה להם. והבית היהודי ימשיכו לעלות אליהם לרגל כך או כך מפני שגדלותו בתורה של הרב עובדיה מכשירה בעיניהם את גסות רוחו שלו, כמו גם את זו של כהן. זה מה שהמטה החילוני בבית היהודי לא מבין.

וזה לב העניין. הרב שלום כהן הוא תוצר ודאי של שני נתונים בסיסיים: א) מערכת נורמטיבית שמבכרת ידענות בדקדוקי הלכה על פני דרך ארץ; ב) ממסד שמחזיק בהרבה שררה, ושאין עליו בקרה. כמו הגדרות של אלגוריתם, שני אלה מביאים בצעדים בטוחים לצמיחתן של דמויות רבניות שמשופעות בגבהות לב וגסות רוח, ושממעטות בתבונה ובתרבותיות. וזה ממש לא מוגבל לש"ס. גם הרב שמואל אליהו הוא אחד מאלה, גם הרב אליהו זייני, ויש עוד כמובן. והם כולם ראויים לתואר רב. כי אלה רבנינו בזמן הזה. לפחות חלקם.