פלוגתא עם הרב לאו

אתמול השתתפתי בערב שארגן פלוגתא, ארגון ששמו מעיד שאינו מנסה להעלים מחלוקות. הערב אכן היה פתוח ונעים, ואני מודה לארגון על ההזמנה והאירוח. לפני שהעיתונאית ציפי ירום ואני התפלמסנו, התכבדנו בנוכחותו של הרב הראשי האשכנזי לישראל, הרב דוד לאו. לאו דיבר (כמו שבני לאו יודעים לדבר) על הרבנות כמשרתת ציבור שמנגישה את היהדות לכל דכפין, ועל כך שאמנם יש עוד קלקולים פה ושם, אבל שבגדול עושים עבודת קודש וכו' וכו' וכו'.

בעניין נישואים וגירושים בישראל אמר הרב שהחוק מעניק לרבנות את הסמכויות לטפל בעניין, ולכן היא מטפלת בעניין. כששאלתי את כבוד הרב האם הוא היה מוכן שהחוק ישונה, כך שיינתן חופש בחירה לאזרחי ישראל להתחתן כאמונתם או חוסר-אמונתם, אמר הרב שלא, מפני שהחוק חשוב בכדי למנוע התבוללות.

כששאלתי את הרב האם תמורת שמירה על ערך נעלה כמניעת התבוללות הוא היה מוכן להתחתן בניגוד לאמונתו, למשל בטקס רפורמי, הוא ענה לי שאינו עונה על שאלות היפותטיות. נדמה לי שבזאת הוא התחמק מלענות שהוא לא היה מוכן. הוא התחמק מלענות תשובה כזאת מפני שהוא בהחלט מתכוון לעשות ככל יכולתו כדי להמשיך לכפות על חלקים גדולים מהציבור להתחתן בניגוד להשקפתם.

אנצל הזדמנות זאת כדי לענות במקומו תשובה ראויה לדעתי. לו היה הרב הראשי שלנו גלוי לב וברור יותר אולי הוא היה אומר:

"רבותי, אתם צודקים. דת שנכפית על הציבור היא עוול מוסרי ותועבה דתית. היא פוגעת בזכותו של הפרט להאמין או לא להאמין כרצונו, שוללת ממנו זכות בחירה אלמנטרית באשר לזהותו המהותית ביותר, והופכת את המסורת למגף אטום תחתיו הציבור נרמס ונדרס. בכלל, איזה ערך דתי יש למצווה או לאמונה שמישהו כפה עליך לקיים או לקבל?

"בנוסף, רבנות שכופה עצמה על הציבור הופכת למתנשאת, מושחתת ומעוררת שנאה. שנאה כלפיה, כלפי שומרי המצוות כולם, וכלפי המסורת היהודית. אין דבר שאני רוצה פחות מאשר רבנות מושחתת, התנשאות, ושנאה כלפי מסורת ישראל.

"ועוד: אנחנו יודעים שכבר היום כשליש מהציבור החילוני לא מוכן להתחתן ברבנות, ומוצא דרכים אחרות להקשר בזוגיות. שלא לדבר על אותם מאות אלפים שכלל לא יכולים להתחתן ברבנות, מפני שהם לא יהודים על פי דרכה. שלא לדבר על יהדות ארה"ב, שגם היא לא מתחתנת ומתגרשת דרך הרבנות הראשית לישראל. לכן אין גם טעם פרגמטי לשמור על ההסדר הנוכחי. הוא לא מונע את חלוקת העם לזרמים שונים, מפני שחלוקה כזו כבר קיימת. הוא לא שומר על אחידות ורישום מסודר, מפני שאלו גם כך אינם קיימים ולא יכולים להיות קיימים.

"נכון שאולי זאת לא האג'נדה שנבחרתי לקדם, אבל אני לא יכול להתכחש למצפון הדתי שלי ולהגיון הפשוט שבטיעונים שלעיל. לכן, מכל הסיבות האלה, אני מבטיח שכרב ראשי אעשה את כל יכולתי לשנות את החוק, ולהפוך את הרבנות לגוף שמציע את שירותיו לציבור מתוך פתיחות ומאור פנים, בניקיון כפיים וברוח הבחירה החופשית שהיא מעמודי התווך של המסורת היהודית."

כמה טוב היה לו היינו חיים במדינה שזאת הרוח שיוצאת ממוסד הרבנות הראשית שלה. עד אז, יש להחרים את הרבנות הראשית לישראל.

1234225_10151687100514065_1548313072_n

12 תגובות

  1. צר לי תומר, אבל זו דמגוגיה מוחלטת.

    ראשית, הרב לאו צודק: הרבנות מטפלת בענייני נישואין וגירושין מפני שכך החוק קובע. אין משקל לדעתו בעניין, בין אם הוא התחמק מלומר אותה ובין אם לא. הוא יחתן רק לפי ההלכה ממש כשם שמפכ"ל המשטרה יעצור סוחרי גראס, גם אם הוא אישית תומך בלגליזציה מלאה. הטענות שלך הן לא כלפיו אלא כלפי הכנסת.

    שנית, במדינת חוק תמיד היו ותמיד יהיו חוקים שכופים על אזרחים לנהוג בניגוד לאידאולוגיה שלהם. הטענה שחוקים דתיים הם שונים שקולה לטענה שיש להפריד דת ומדינה, שהיא לגיטימית אבל לגיטימי גם לחלוק עליה ולחשוב שהפרדה כזו מרוקנת מתוכן את הצירוף "מדינה יהודית ודמוקרטית".

    אהבתי

    1. החוק קובע שאסור לרבנות להכיר בטקס חתונה רפורמי?

      אהבתי

  2. לדעתי זו לא התחמקות לא לענות על שאלות היפותטיות (ומשונות) שכאלה.
    הרי ההלכה היא המתנגדת להתבוללות ואילו הרפורמים תומכים בה, ואלה עמדות יסוד של התנועות, אז מה ההגיון בלשאול מה היה קורה אילו המצב היה הפוך (התשובה היא שאילו המצב היה הפוך אז הרפורמים לא היו רפורמים, ושומרי ההלכה לא היו שומרי הלכה).

    אהבתי

  3. תומר,

    מי שרוצה שישראל תהיה דמוקרטיה ליברלית הוא אתה, לא אני. אני רוצה שהיא תהיה שילוב של יהודית ודמוקרטית, מה שאומר שאף אחד מהערכים לא ימומש באופן מלא.

    אהבתי

    1. אם כך יוצא שמה שכתבתי אינו "דמגוגיה", אלא בהתאמה למושגים כפי שהם ולערכים שאני מאמין בהם, נכון? מחר יום כיפור, עוד לא מאוחר לבקש סליחה.

      אהבתי

  4. מה בין שמיטה להר סיני? דמגוגיה לא קשורה לערכים אלא לרטוריקה. זה ששאלת את הרב לאו שאלה מיותרת על שינוי החוק (מיותרת כי זו לא החלטה שלו, וכי עמדתו ברורה והובעה) – מילא. אבל להציג את תשובתו כאילו היא לא אמיתית וגלוית לב ("לו היה הרב הראשי שלנו גלוי לב וברור יותר אולי הוא היה אומר"), זו בעיניי רטוריקה פסולה.

    האם היית מסכים שאשאל אותך את אותה השאלה, אכתוב את תשובתך ואז אוסיף:

    "לו היה תומר פרסיקו היה גלוי לב וברור יותר אולי הוא היה אומר:

    "רבותי, אתם צודקים. ישראל היא מדינה יהודית, והניסיון לפגוע בזה הוא עוול ותועבה מוסריים כלפי העם היהודי. הוא פוגע בזכותו של העם היהודי לשמור על דתו, והופכת את מערכת המשפט למגף אטום תחתיו הציבור ונבחריו נרמסים ונדרסים. בכלל, איזה ערך יש למושג 'יהודית ודמוקרטית' אם בכל הנתנגשות ביניהן ידה של ה'יהודית' על התחתונה?"

    בעיניי זו פסקה לא לגיטימית, ממש כמו הפסקה שלך על הרב לאו. אבל אני סומך על האינטגריטי שלך: אם הכנסת דברים כאלה בפיך היא לגיטימית בעיניך, אתנצל.

    אהבתי

    1. ההיתלות בחוק היא לא לעניין, מפני שהרב אמר שהוא תומך בחוק. מרגע שהביע את תמיכתו בחוק, ברור שהוא עומד מאחורי הכפייה הדתית, זה הכל. לגבי הרטוריקה, בחיי שאני לא מבין מה הבעיה.

      אהבתי

  5. אוקיי. לא תמיד חייבים להגיע להבנה. ובכנות – אם פגע בך המונח דמגוגיה אני מתנצל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s