קהילות יהודיות ישראליות

אם אתם גרים בתל-אביב אולי כבר נתקלתם בפרסום תחת הכותרת "יוצרים קהילה יהודית ישראלית". אתר 'סרוגים' מספר היום שמדובר ביוזמה של כמה בתי כנסת, גרעינים תורניים ועמותות ('ראש יהודי', 'גשר') לקירוב לבבות וליצירת קהילות סביב בתי כנסת. הנה:

בשלב ראשון מזמינים המארגנים של קהילה יהודית ישראלית את התושבים לתפילות ראש השנה, יום הכיפורים ולהקפות של שמחת תורה, אך הפעילות מתקיימת גם באמצע השבוע: "יש לנו פעילות לכל גיל- במקומות מסויימים יש חוג דרמה שבו הילדים יוצרים סרטים של סיפורי התורה, במקומות אחרים סדנאות אימון לרווקים ורווקות, הרצאות בנושא הורות יהודית ואפילו הרצאות ושיעורים לבני הגיל השלישי…", מספר דוד.

אז קודם כל אחלה. קהילה זה דבר חשוב מאוד מאוד. גם טבעי שקהילה תתגבש סביב מכנה משותף בסיסי כתרבות ודת משותפים. זה לא רק בסדר אלא גם חיובי. אני בטוח שלא צריך גם להיות מאמינים גדולים כדי להצטרף לקהילות האלה, ואתאיסטים גמורים, שעבורם מדובר בפולקלור ויידישקייט בלבד, יתקבלו בברכה.

מצד שני, אולי זה רק אני, אבל עולה באפי ניחוח של "מנהלת הזהות היהודית". לא שזה בהכרח רע, אבל זה יכול, אולי, להביא למצב שרק גרסה אחת של יהדות תתקבל באותן קהילות. למשל, אם יבקשו החברים בקהילה להתפלל בלי מחיצה, האם הדבר כלל יוכל לעלות לדיון? ומה בנוגע לעריכת בת מצווה בבית הכנסת, בה הבת עולה לתורה – או גרוע מזה, שרה? והאם זוגות חד מיניים, על ילדיהם, יתקבלו בברכה בקהילות, או שמא יהיה חשש מ"השפעה רעה" שלהם על הילדים האחרים?

אלה שאלות יומיומיות לחלוטין במציאות התל-אביבית של ימינו, והתשובות שמארגני הפרוייקט הזה יתנו להן תקבענה מאוד את אופיו. התשובות לשאלות האלה גם ילמדו אם הכוונה כאן היא לחנך את הציבור, ולהאיר את עיני התל-אביבים העיוורים, למלא את העגלות התל-אביביות הריקות, או שמא יש כאן רצון אמיתי ליצור לא מאמינים או חסידים או חילונים-אורתודוקסים, אלא *קהילות*, שבהן תמיד יש דיאלוג חי, ובהן תמיד החברים הם שותפים זה של זה, ולא תלמידים זה של זה.

וחוץ מזה, תעדכנו את ה'אודות' באתר.

1236161_10151682930224065_126522422_n

3 תגובות

  1. אימתי שמצויינת המילה: "יהודית" זה מריח לי לא טוב אני איתך

    אהבתי

  2. לצערי אין את היוזמה הזו באזורי ולכן בזמן הקרוב לא אוכל לבדוק בעצמי את השאלה שמענינת אותי. השאלה: כמה באמת המהות ישראלית וכמה גלותית ארכאית? דוגמה האם ביום תרועה מריעים בשופר כשלמרבית הקהילה נח או שדוחים את תרועת השופר לסוף התפילה בגלל הפחד מהקוזקים?
    יוזמות קודמות כדוגמת מכון מאיר עדיין נשארו בעיתיים מבחינת דרך-ארץ(חיי העולם הזה נאותים). למשל כמו בישיבות בגולה נהוג במכון מאיר להשאר ערים מאוחר בלילה זה מתאים למי, שרוצה להכין את עצמו למרבית הישיבות שקימות, אבל זה לא מתאים למי, שרוצה לשלב את התורה בדרך ארץ, שכוללת שינה וערות כמו אצל מרבית בני האדם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s