תוצאות משמעותיות בסקר דת ומדינה

ישנן שלוש תוצאות משמעותיות מאוד לדעתי בסקר שהתפרסם עכשיו בוואינט:

ראשית, היחס לנישואין: 62% מהאזרחים היהודיים במדינה תומכים בחופש גמור בסוגיית הנישואין, כלומר בהכרה רשמית של המדינה בנישואים דתיים של כל הזרמים וכן נישואים אזרחיים. זה די מובן – ישראל היא בכל זאת הדמוקרטיה היחידה בעולם שזה לא המצב בה.

שנית, 61% היו עדיין מעוניינים להינשא בנישואים אורתודוקסים, 21% היו מעוניינים להינשא בנישואים אזרחיים, ו-13% היו מעוניינים להינשא בנישואים רפורמיים או קונסרבטיבים. הנתון האחרון הזה הוא המשמעותי, משום שהוא מאשר שיש אחוז ניכר של אזרחי ישראל המזהים עצמם עם הזרמים היהודיים הללו. כזכור, בסקר אבי חי משנת 2009 נמצאו 7.6% שמגדירים עצמם ר' או ק', ובסקר המרכז הישראלי לדמוקרטיה מיוני השנה התגלה ש-7.1% מאשרים הגדרה כזאת. אני מניח שהסקר הנוכחי מבטא את סלידתם של ישראלים רבים מהרבנות הראשית, עד כדי כך שגם אם הם לא מגדירים עצמם כר' או ק', הם לא מוכנים להתחתן ברבנות, שהיא מבחינתם האורתודוקסיה (כמה חבל). כך או כך, יש כאן עדות נוספת לשיעור הגדול למדי של יהודים ישראלים שהם רפורמים או קונסרבטיבים. תארו לעצמכם מה היה שיעורם אם המדינה היתה גם מממנת את התנועות האלה ומכירה בנישואיהן.

שלישית: היחס לגיור. לדעתי מדובר בתוצאות דרמטיות. 39% בעד גיור אורתודוקסי בלבד, 36% מוכנים לכל גיור(!), כולל לא דתי(!), ו-25% בעד כל טקס דתי בארץ ובעולם. למה אלו נתונים מדהימים למדי לדעתי? משום שהגיור נוגע לא רק ליחס שלנו לדת, ולא רק ליחס שלנו לרבנות. ישראלים רבים לא ממש מתחברים לדת וממש ממש מתעבים את הרבנות. זה ידוע ומובן. אלא שגיור נוגע גם בהגדרת הלאום שלנו. בישראליות שלנו. היה נדמה לי שישראלים רבים יותר מתעקשים שהצורה האורתודוקסית לגיור היא הדרך היחידה להפוך ליהודי. מסתבר שלא. 61% מוכנים לגיור שונה, ולמעשה לגיורים שונים, לצורות שונות ומגוונות להפוך ליהודים. האמירה כאן היא בעצם זאת: מי שמרגיש עצמו יהודי, אהלן וסהלן, זה לגמרי מספיק. פירושו של דבר: היהדות שלנו, ואיתה הישראליות שלנו, נפרדות לשלום מההגדרה השושלתית-שבטית-גנטית, ואלה חדשות טובות לדעתי.

ורק אסייג: הסקר נערך על ידי מכון סמית, אולם יזמה אותו עמותת חדו"ש. עם כל הכבוד למקצועיות המכון, הייתי שמח אם במקרה כזה השאלות שהופנו לנסקרים היו מתפרסמות, כדי למנוע חשד להטייה.