אירופה נפטרת מהצלב

לפני חודש דיווח 'הארץ' שבאיחוד האירופי יש דרישה למחוק סימני צלב ממטבעותיו. הדרישה באה מאגף הכלכלה והכספים, אולם מקורה בצרפת, שמקפידה על הפרדה חדה בין דת ומדינה. לא ייתכן שאזרחים צרפתים תמימים יתקלו בסמל דתי על גבי היורו שלהם!

היום מדווח 'מעריב' ששוויץ מעוניינת לבחור המנון חדש. הבעיה עם הישן, שנכתב ב-1841 היא שהוא מזכיר את אלוהים: "כשהשמיים הופכים לאדומים […] אתה, הו Lord, מופיע באורם". רק שכפי שמצטט 'מעריב' את אחד המתנגדים, "במדינה יש גם אתאיסטים ופוליתאיסטים, כך שזו בעיה." אכן בעיה חמורה לפוליתיאיסט לשמוע פתאום שאלוהים מוזכר בהמנון.

ההתפתחויות האלה עצמן אינן נוראיות כמובן, אבל הן סימפטום למשהו דפוק. ראשית, בקרב אותם אתאיסטים, שהרגשות האנטי-דתיים שלהם כנראה "נפגעים" בכל פעם שהם נתקלים בצלב או שומעים על אלוהים. ילדים קטנים. שנית, משהו דפוק בקרב האיחוד האירופאי וממשלת שוויץ, שכל כך בקלות מוותרים על מורשת תרבותית עשירה. לטוב ולרע, אירופה הגיעה לאן שהיא הגיעה בזכות הנצרות. אירופה היא ציוויליזציה נוצרית. אז ודאי שלא ניתן לכנסיות לשלוט בחיינו, אבל האם אכן צריך להכחיד כל זכר למורשתן?

a169_Hayek_Liberty_200x300בספרו 'חוקת החירות' (שיצא עכשיו בעברית בהוצאת 'שלם' ובתרגום אהרן אמיר) כותב ההוגה השמרני בן המאה העשרים פרידריך האייק ש

יראת כבוד למסורתי, [זו] שהטיפוס הרציונליסטי מוצא דוחה כל כך, [היא] הכרח שאי אפשר בלעדיו לפעולתה של חברה חופשית. [… זאת משום ש]המוסר שלנו, בדומה לכל שאר ערכינו, אינו מוצר של התבונה, אלא תנאי מוקדם שלה. [… לכן] גם אם תמיד עלינו לשאוף להשביח את מוסדותינו,לעולם לא נוכל לשים לנו למטרה לברוא אותם מחדש בכללותם.

אל תדאגו, אני בהחלט לא מנוי על כל דבריו של האייק. עם זאת נדמה לי ששתי הדוגמאות האלה מעידות שחסרה לאירופאים מידה בריאה של יראת כבוד למורשת שהם קיבלו מאבותיהם. יש משהו פזיז, תשוקת "רצח אב", בהחלטות האלה. ומי שרוצח את אביו הופך עיוור.

10 תגובות

  1. לא הייתי מצפה ממך לכזו היסטריה. להכחיד כל זכר לכנסיות? אפשר לחשוב שדחפורים עומדים מול הנוטרה דאם וצוותי הריסה מול הקתרדלה של קלן. סך הכל מדובר בשינוי סמל על מטבע. מסורת זה יפה, אבל אמונות משתנות, ובהתאם, הסמלים שמייצגים אותן. במצב האמונה באירופה, הצלב לא מייצג את מה שייצג פעם, ופחות ופחות אנשים מזדהים איתו.
    להשאיר אותו כמין גדם מנומק רק בגלל שפעם הוא סימן משהו נראה לי לא שמרני, אלא מקובע. הכנסיות נותרות, אבל בחלקים גדולים של אירופה, הן הולכות ומתרוקנות כבר זמן רב. זה שינוי שיש להסתגל אליו והוא נראה לי איטי והדרגתי.

    להאשים בזה קבוצה של אתאיסטים קולניים נשמע ילדותי משהו. זה משקף זרמי עומק בחברה. הדת הממוסדת מאבדת מכוחה והיא וסמליה נדחקים אט אט, כמו סמלי האמפריה הרומית, הפאודליזים הצרפתי ושאר מערכות חברתיות שאבד עליהן הקלח. הרי הצלב לא יעלם עוד שנים רבות מאוד מערי אירופה. אבל על המטבע, אולי אין לו כבר מקום. לקרוא לזה רצח אב זו הגזמה פראית.

    אהבתי

  2. האם צריך לקבל את המסורת בשלמותה או שמותר להוציא מהתרבות חלקים שליליים? הצלב מקורו במכשיר להריגה אכזרית של מתנגדי השלטון הרומי. ככזה הוא מעורר בי הרגשת סלידה. מה ההתלהבות של מהצורה של המכשיר ששימש להריגה אכזרית של ישו? בקשר לשויץ לדעתי משהו דפוק במדינה שמוציאה את האל מהימנונה אבל משאירה את הצלב על דיגלה.

    אהבתי

  3. אם מדינה מחליטה על חופש דת לכל אזרחיה ומצפה מכל אזרחיה לנאמנות והזדהות, מן הראוי שלא תכניס לתוך דגלה, הימנונה או שטרותיה סמלים שלא שייכים לכולם (במקרה הזה, כל אלו שאינם נוצרים). כלומר, המדינה המודרנית הדמוקרטית, מחליפה את צורת ההתארגנות הדתית שהייתה קיימת לפניה ולכן צריכה למצוא סמלים המתאימים לדרכה, ערכיה ואמונותיה. אני רואה בזה הגברת חופש ואפשרויות לכולם ולאו דווקא לקבוצה מסויימת מתוך האזרחים. לתפיסתי זאת בגרות. אני מאוד מקווה שגם בישראל יוכלו להזדהות כולם עם סמלי המדינה וכך לא ניצור גם סמלית אזרחים סוג א' וסוג ב' (לצערי, לא חושבת שנגיע לכך…).

    אהבתי

  4. כמישהו שגר באירופה אני אשמח לראות פחות צלבים. אבל ממש לא נראה לי שהגישה הצרפתית תתקבל בכל מדינות האיחוד. הצלב כבר נהפך לסמל לאומי ברוב
    מדינות ארופה ואין לו קשר לדת. מפינלנד ועד מלטה דרך אנגליה ושוויץ. סמלים משנים את משמעותם כל הזמן וניתן להגיד אותו דבר על אלוהים בהימנונים השונים. מישות דתית לפטרון לאומי. האתאיזם המערבי הוא גם חלק מהמורשת האירופית והדחיקה של הדת מחוץ לספירה הציבורית גם. דחיקה זו עשויה אפילו לשקם את מעמדה הרעועה של הנצרות באירופה, השווה לארה"ב עם נצרותה הפורחת והמרחב הציבורי(סמלים) הנקי מדת.
    בכל מקרה מדובר בתהליך שבו אירופה מייצרת סמלים חדשים ומשמעיות חדשות לסמלים ישנים. אני בטוח שמקום הצלב בטוח לעת עתה.

    אהבתי

    1. נקי מסמלים כמו "in god we trust" על שטרות הדולר? לדעתי הסיבה לחוזק האמונות הנוצריות בארה"ב יותר מהותית מסמלים, מעניין מהיא?

      אהבתי

  5. > בקרב אותם אתאיסטים, שהרגשות האנטי-דתיים שלהם כנראה "נפגעים" בכל פעם שהם נתקלים בצלב או שומעים על אלוהים.

    זו טענה משונה. לפחות בקרב האתאיסטים המפורסמים, אני לא חושב שנתקלתי במישהו שמתאר את עצמו כ"נפגע" מססמנים דתיים. להפך, זו טענה שבד"כ עולה מצד גורמים דתיים. במיוחד בשנים האחרונות כשדיברו רבות על החוקים נגד blasphemy באנגליה. הסלוגן של המתנגדים לחוקים הללו היה "There is no human right not to be offended."

    כפי שצויין בתגובות אחרות, כנראה ישנן סיבות שונות מפגיעה רגשית.

    אהבתי

  6. הוויתור על מסורות בא מתוך פלורליזם, ובד"כ פלורליסט מראה רצון טוב לוותר על זהותו. אך הוא עצמו אינו יכול לעמוד מול עמדה תקיפה ונחושה של דתות "מסורתיות". לא בלתי נמנע שאת הצלב עשוי להחליף סהר.

    אהבתי

  7. האייק לא היה שמרן, הוא היה ליברל קלאסי (או ליברטריאן), ובחוקת החירות מצורף מאמר שלו, שכותרתו "למה אינני שמרן".

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s