אתמול שודרה ב'מבט שני' כתבה מצויינת של אמנון בנימין על היבט מסויים בתהליך הגיור של נשים בישראל. למי שאינו יודע, גיורות חייבות בסוף תהליך הלימוד לטבול במקווה מול עיניהם של שלושה רבנים/דיינים, כשהן לבושות חלוק בלבד (ללא בגדים תחתונים). הכתבה מביאה עדויות של נשים שעברו את התהליך המשפיל והטראומטי הזה, שמגיע דווקא ברגע משמעותי ביותר בחייהן – בדיוק כשהן ממירות את דתן ומקבלות על עצמן זהות דתית חדשה.
לא ברור למה על יהודיה שטובלת במקווה יכולה לפקח אישה (בלנית), ואילו על גיורת צריכים שלושה גברים לראות אותה עם חלוק רטוב לגופה בלבד. לא ברור גם איך זה משתלב עם הדאגה (האובססיבית) ל"צניעות" והיומרה ל"טהרה" מינית. האם לשמוע זמרת שרה או לנסוע באוטובוס יחד עם נשים מקרב אותנו לחטא יותר מאשר לראות אישה יוצאת מהמים בחלוק רטוב? ואיזה רב היה מרשה לבתו או אשתו לטבול בפני שלושה גברים? אבל על הגיורות אף אחד לא שומר.
צריך לשים לב היטב היטב לחריגות האלה מהנראטיב המקובל המוצג לפנינו כלפי חוץ. אלה נקודות הגמגום, הקרטוע, שמאפשרות הצצה אל מעבר למטריקס ההלכתי המושלם לכאורה. בעבר הזכרתי כאן גם את מנהגן של נשים שומרות מצוות לשלוח את תחתוניהן לרבנים על מנת שיבדקו את הפרשותיהן (אם וסת, אם לאו). עלינו לשאול את עצמנו למה מקפידים שם ומאפשרים כאן. מכיוון שברור ש"צניעות" או חוסר בה אינה הסיבה, יש לשאול מה אילו מניעים ואילו כוחות מסתתרים מאחורי מנהגים שונים והלכות שונות. התשובות, אני בטוח, מעניינות מאוד.
כאמור, הכתבה מצויינת. לכו לתוכנית מאתמול, תחת הכותרת "כבוד הרב?", החל מדקה 40:56
מינים 
אותן נשים הולכות בחוף הים בלבוש מינימלי כאשר צופים בהם נערים. פה מדובר על חלוק ארוך ואטום המטשטש את קווי הגוף. הצופים עומדים מרחוק, וכל מה שהם רואים, זה רק את עצם כניסתה למים.
אז בל נגזימה באירוע הטראומתי. היום די אופנתי לנגח את הדתיים שרצחו את ההומאים בברנוער.
נשים לא שולחות את התחתונים שלהן מדי חודש לרבי. פעם בכמה חודשים או יותר, יש לעתים צורך לשאול לגבי הפרשות. האישה כמעט תמיד אינה מגיעה לרב, אלא מביאה את הפד לאישתו של הרב או שבעלה הולך לרב.
אהבתיאהבתי
הצניעות שצריך שיפור – זה נכון 100% לצערנו! וכל מי שבידו למחות – נתפס באותו עוון!
אברך יקר! בוודאי הנך רואה את מידת הדין המתוחה וקריאות ההצלה של המשפחות האומללות. אנא, עצור לרגע וחשוב: אין בית בלי צרות, אין משפחה שלא מרגישה חרון אף, וכולם תמהים ”: יש כל כך הרבה צדקה וחסד…. מה כבר נשאר לתקן?! על מה יש חרון אף כזה? הרי לא חשוד הקב”ה לעשות דין בלא צדק! מהו, אם כן, החטא החמור שפורץ את סכר הצדקה, התורה והחסד, באיזה חטא נגועים כל גווני הציבור החרדי- וכולם שותקים, ולא מוחים ולא מתקנים ולא נלחמים להסיר את מלאך המוות ממחננו ” ?
ומצד שני כבר עשרים שנה זועקים זקני רבני העיר על הפריצות החרדית המתדרדרת של הנשים והבנות, והמצב רק הולך ומחריף. רבני העיר מזהירים כי פריצות זו מגבירה חרון אף ומחדירה מחלות נוראות ה”י בקרב הציבור. גם הפירות הנושרים הם מסיבה זו. הקב”ה דוחק בנו ודורש מהפכה בקדושת המחנה, ואנו מתעלמים! וכל מי שלא מוחה נתפס! עד מתי נחריש? כבר עלה המוות בחלוננו,.רחמנא ליצלן.
בכל המצוות אנו מהדרים חוץ מדבר אחד – צניעות והרחקה מעריות, למרות שהם איסורי תורה חמורים שבעטיים חרב מקדשינו וגלינו מארצנו. כאן, משום מה, לא מחפשים את הלכתחילה. בחיזוק הצניעות והרחקה מעריות, לא שואפים להיות מהדרין שבמהדרין. על זה השטן מקטרג בשעת הדין: ”מה שקל ונוח לך אתה עושה, ומה שקצת קשה לך (מפריע לתאוות שלך) אתה לא עושה”…
בשכונות הפנימיות בריכוזים החרדיים כל התושבים חרדים! אם כן כיצד יתכן הדבר שנשות ובנות השכונות החרדיות רומסות ברגליהן פסקי הלכה מפורשים ונחרצים, ומתלבשות בחולצות צמודות, (כולל חולצות טריקו ולייקרה ) ובחצאיות קצרות מיני או צרות, בפאות שחץ ושאר מרעין בישין – ואין מוחה!
אין עבירה שמביאה חרון אף כמו פריצות, וכל השכונות החרדיות מלאות בפריצות! כבר אי אפשר לעבור ברחוב מריבוי הפריצות החרדית- ועדיין בנושא זה ישנה אטימות ושתיקה… וכולם נתפסים…
לדוגמה: רח’ רבי עקיבא בית שמש אלעד קרית ספר מאה שערים הר נוף ושכונת גאולה- הממוקמים בלב הציבור החרדי הפכו ללעג וקלס בפני רבים, בהיותם מרכזי האופנה העולמית ומבשרי הקידמה בכל טומאות פאריז, עד שרשתות האופנה הטמאות הגדולות בעולם משתוקקות לשכון כבוד ‘במרכזי התורה והחסידות’ הנ”ל (מדובר במעל 200 חנויות לביגוד טריפה ושחץ ברחוב אחד!) גם החילונים כבר מלעיזים שהקובע אצל החרדיות זהו ‘צו האופנה’ ולא הרבנים. (וזה התחיל כשהפגינו בריוני העדה נגד שני הצניעות הלובשות שאל) לכל ביגוד ופאה שרוצות הן מוצאות היתרים! דיינים מספרים שהפריצות מובילה לדברים מסמרי שיער… במקומות עבודה… עין רואה ולב חומד…
אברך יקר! הגיע הזמן לסלק את מלאך המוות הרוחני והגשמי ממחננו! פריצות המלבושים שורפת את קדושת הנשמה, העניים והלב, ומטנפת את כל התורה והמצוות הנעשים ע”י האדם, ואין הקב”ה חפץ במצוות ההן, אלא רק במצוות הנעשות בקדושה ובטהרה (כמבואר באור החיים הקדוש ויקרא, יח עה”פ כמעשה ארץ מצרים וגו’) אלא מה, בוודאי אתה מצטדק, ואומר: “זה לא נוגע אלי, אני סומך על אשתי. אצלי בבית כולם לבושים בצניעות, לכתחילה שבלכתחילה. אצלי בבית לא נכנסים שבועונים, מחשבים, סרטים, עיתונים ואינטרנט.” או אולי אתה אומר: “אשתי בוגרת ‘בית יעקב’ (ר"ל) אשה צנועה וחסודה, אשר אפילו לבתי מלון וטיולים לא הולכת. היא אחראית על הלבושים שלה ושל בנותיה וכלותיה, ואני סומך עליה 100% בעינים סגורות .”
על זה חייבים להשיב תשובה כואבת אבל נצחי: יש נשים רבות נטולות הרגשה מה מכשיל, ולא שמות לב לפרטי צניעות ולדרגות הבלטה ומכשול, ואין בכוחן לעמוד בפרץ. מסיבה זו נשים חשובות שוגגות ולובשות חצאיות בגזרה ישרה וצרה- תועבת ד’ נשים חשובות לובשות בגדי צמודות כטריקו אשר שורפות את בית ישראל ובפרט בחורי חמד. רוב מהפאות הן פרוצות ומביישות את מצוות כיסוי הראש. הגרביים שקופות ובצבע העור. החצאיות קצרות מיני –. וכל הלבוש האסור והטמא הזה יוצא מבתים של חניכות בתי חינוך החרדים ביותר, נורא!
כבר שמענו דיבת רבים על חלק מהמורות במוסדות החינוך שנכנסות לכיתה כשהן לבושות בפריצות כדי למסור שיעור בצניעות! חלקן (מחוסר מודעות) יושבות בכיתה בשחצנות ובחוסר צניעות באמצע שיעור קודש. איזו דוגמא אישית זו? במו ידינו מסלקים שכינה ממחננו ונותנים למקטרג כח לגבות קרבנות ברוחניות ובגשמיות .
עכשיו זמן סוף הגלות הגיע הזמן שאתה תקח את הנושא לידיך! כי גם עליך כונו חכמים באמרם: ‘כל מי שבידו למחות נתפס באותו עוון’ . ח”ו, והכריע הרמב”ם (סוף סוטה) כי בנושא זה של הנהגת הבית בדרכי הצניעות כל אב וכל בעל יכול למחות וחייב למחות! ואם אינו פוקד ובודק את ביתו שהכל בצניעות ובקדושה נקרא חוטא ולא ינקה, .רחמנא ליצלן! כל אברך חייב ללמוד את הנושא מספר מוסמך כדי שיקיים חובתו למנוע מבנותיו ומאשתו את מלבושי הפריצות הממלאים את חנויות הבגדים, ולמונעם מהנהגות פסולות ומבילויים מסוכנים הקורצים מכל עבר ומכל פיסת עיתון. אנא, קנה לאשתך ולבנותיך רק ביגוד כהלכה ואל תתפתה למוכרים בחנויות שהבגד צנוע והצבע…. עשה מהפך למענך ולמען ילדיך, למען בריאות משפחתך, למען עתידך ועתיד עם ישראל כולו!
לסיכום: אשה הלובשת פאה נכרית עוברת עוון חמור מאוד! ומעוררת קיטרוגים עליה בעלה ובניה מימין ומשמאל משמים ומארץ ואחריתה מרה כלענה וכו’ אין להתיר לאשה נשואה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים בשום פנים, ויש לאסור בזה בכל תוקף. ובפרט בדורות שלנו שעושים את הפאות במומחיות רבה עד שלא ניכר כלל אם אלו שערות טבעיות או פאה נכרית, ולא לכיסוי כזה נתכוונו חז”ל שהצריכו כיסוי הראש באשת איש. ומכל שכן שיש לאסור בזה לספרדים ובני עדות המזרח, מאחר שכל גאוני ספרד המפורסמים פסקו לאסור בזה, והעידו שבמקומותינו לא נשמע מעולם מנהג כזה. ורק לאחרונה החלו נשים פרוצות הספרדיות ללבוש פאה נכרית בהשפעת המורות והחברות שלהן. וצריך להבהיר להן, שכל גדולי התורה מעדות המזרח לא התירו לנהוג כן, ואין לשנות מהמנהג. ולמה שלא יחושו להחמיר בדבר כזה חמור. ואף בפאה וכובע ראוי להחמיר. וכל בעל ישפיע על אשתו רק בדרכי נועם ושלום, ויבאר לה חומר הענין.
הפאות היום עשיות במומחיות כזו, כל מי שלא משקר לעצמו, יודע שפאות כללו אף פוסק לא התיר, שהרי יותר יפות משיער טיבעי, ולא ניכר כלל שמכסה ראשה, ועוד שמושכות גם הופעת לבוש שתתאים להם, ומגרות את יצר הרע, אוי לנו. וראה 70 פוסקים מדורות הקודמות שפסקו שאסור ללכת בפאה נכרית – ובפרט אחר שמצאו שכל הפאה נכרית הייתה של עבודה זרה – זאת אומרת שכל הקידוש וברכת המזון והסדר הלך הכל לעבודה זרה – והיום עם ההכשר ביחד בא הכל משם וכמו דלת המסתובבת שעושים בשמיטה כאן ישנו אניה המסתובבת שבאה מהודו לטורקיה ומשם מורידים בכל ושמים על אניה אחרת.
“אז מי שיש לו קצת מח בקודקודו יודע ומודה, שהרחוב יושב ומחפש עצות פשוטות מאד, איך להחטיא את הרבים. סיפר לי אדם אחד מחוץ-לארץ, שיושבים אנשים ומקבלים שכר עצום, שהתפקיד שלהם להתעמק, איך לעורר ולגרות את היצרים של האנשים. ואלו המלבושים הנדרשים ב”מודה”. ואת הזבל הזה ואת האשפה הזו, ואת העלבון והטומאה ושחץ הזו מכניסים כאן לכל ארץ ישראל, ואברך יכול להרשות לעצמו שאשתו תלך כך?! יש בזה יופי בדברים האלו? או שמטרה אחת ויחידה…
אברך שולח את אשתו! לכי תחטיאי את הרבים! [תחטי בחורי ישיבות בהז"ל ח"ו], אמר הרב שך זצ"ל, לפני עשרים ושתיים שנה ניסו נשים ללכת במלבוש יותר קצר מהברכיים, והרב שך קרא אותנו ובא לירושלים לאולם “טירת חן” ואמר: “אוי זה בוער לי, כל הקיום של הכוללים תלוי בזה, כל הקיום של התורה, צריך לסגור את הכוללים אם הולכים ככה נשים של אברכים, זה לא יתכן! אין קיום לתורה!” (רבי יוסף עדס שליט:”א)
והלכה למעשה: אין להתיר לאשה נשואה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים, ויש לאסור בזה בכל תוקף. ובפרט בדורות שלנו שמרן פוסק הדור רב אלישב זצ"ל אמר שאסור הפיאות של היום, משום שעושים את הפאות במומחיות רבה עד שלא ניכר כלל אם אלו שערות טבעיות או פאה נכרית, ולא לכיסוי כזה נתכוונו חז”ל שהצריכו כיסוי הראש באשת איש. ומכל שכן שיש לאסור בזה לספרדים ובני עדות המזרח, מאחר שכל גאוני ספרד המפורסמים פסקו לאסור בזה, והעידו שבמקומותינו לא נשמע מעולם מנהג כזה. ורק לאחרונה החלו נשים פרוצות ללבוש פאה נכרית בהשפעת המורות והחברות שלהן. וצריך להבהיר להן, שכל גדולי התורה מעדות המזרח לא התירו לנהוג כן, ואין לשנות מהמנהג.
ושלא לחשוב אפילו לרגע שלאשכנזיות מותר פאה כל הפוסקים האשכנזים גם אסרו את הפאות של ימינו! ולמה שלא יחושו להחמיר בדבר כזה חמור. ואף בפאה וכובע ראוי להחמיר. וכל בעל ישפיע על אשתו רק בדרכי נועם ושלום, ויבאר לה חומר הענין. הפאות היום עשיות במומחיות כזו, כל מי שלא משקר לעצמו, יודע שפאות כללו אף פוסק לא התיר, שהרי יותר יפות משיער טיבעי, ולא ניכר כלל שמכסה ראשה, ועוד שמושכות גם הופעת לבוש שתתאים להם, ומגרות את יצר הרע, אוי לנו. ולא עוד אלא שגם בבית יש בעיה ללכת בפאה מכיוון שבפאות זמננו, גם אלה הנקראות “קאסטם אירופאי”, וגם אלה עם “ההכשר”, בכולן יש תערובת שער מהודו שמקורו בתקרובת עבודה זרה.
ובפרט אחר שמצאו שכל הפאה נכרית הייתה של עבודה זרה – זאת אומרת שכל הקידוש וברכת המזון והסדר הלך הכל לעבודה זרה – והיום עם ההכשר ביחד בא הכל משם וכמו דלת המסתובבת שעושים בשמיטה כאן ישנו אניה המסתובבת שבאה מהודו לטורקיה ומשם מורידים בכל ושמים על אניה אחרת. ותימה על האברכים היקרים שליט”א שמתירים לנשותיהם ללכת בפאה, ולא מוחים בהם . מה שווה התורה שלהם? “זה חילול ה’ נורא ואיום! יש לסגור את כל הכוללים! מה שוה התורה של הבעל? אם כך הולכת אשתו, כל התורה שלו הולכת לסטרא אחרא” (כמו שאמר מרן הרב שך זיע”א) “זה רשע! זא אכזר, זה משומד, זה כופר, זה עמלקי, זה ערב רב ממש, אין לו שום יראת שמים, תורתו לא שווה כלום! זהו כמו דואג האדומי שכל מעשיו היו מושחתים, איפה היראת שמים? אופה? איפה?…
כל אחד ואחד חייב להזהר, לא יתן את בתו לאיש כזה מושחת שדורש שתלבש דוקא פאה. זה לא אברך ישיבה, זה אברך רשע! זה אברך-חרד"ק, צריך לגרש אותו! יחפש לו אברך טוב בן תורה ויר"ש שידע את האמת, וסכים על מטפחת ראש.” (כמו שאמר מרן זיע”א) ולפני שיוצאים ללמוד תורה הקדושה יש לוודא ש”מחניך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר”!
אנא ד’ בזכות התשובה של הנשים צדקניות, שמהיום ילבשו רק מטפחת, אמור לכל צרותינו די, ובטל מעלינו כל גזירות קשות ובימים אלו הראנו רק נסים ונפלאות כאשר בימי מרדכי ואסתר וכל המחשבות והגזירות יתהפכו כולם לטובה ולברכה.
נא ערה עלינו רוח ממרום ופרוש עלינו סוכת שלומך סוכת רחמים וחיים ושלום, ונהיה כולנו כאיש אחד בלב אחד לאהבתך וליראתך ולעבדך בלבב שלם, ונזכה כולנו יחד לראות בהרמת קרן התורה היראה והצניעות בקרוב בשובך לציון ברחמים, בביאת משיח צדקנו בב”א.
————–
שלום רב אחותי היקרה, מה שמציק לעם ישראל בחצאיות קצרות, בבגדים צרים, וכו’ זה ממש לא טפשי וזה קשה מאוד לכל בת ישראל ולכל אשה בעולם, היום שאני נשואה ואחרי שהבנתי מה זה “ראש של גבר ” החלטתי בלי נדר להאריך (ולא ללבוש את המגף הזו..) את כל החצאיות הקצרות, וזה באמת ממש קשה לי. אבל אנו משתדלות לעשות את זה לכבוד ד´ יתברך שמו, שהוא יותר חשוב מכל השאר, והוא יתן לנו כוח להחזיק מעמד ורק בבריאות.
לא ניצחתי ביום אחד, אלא היו לי עליות וירידות, ואיני יכולה לספור כמה פעמים נפלתי. אך קמתי. לא התייאשתי ואחרי מאבק ארוך ועיקש, ניצחתי. אני גאה בזה גאווה טהורה. אם תצליחו בבת אחת אשריכן, אני רק מספרת מה היה אצלי. אולי אני עוד בקבוצת סיכון ועלי להיזהר, אבל אני חושבת שבס"ד יצאתי מזה.דרך אגב, גם לא לחבוש פאה מעוצבת ויפה, אלא מטפחת -חתיכת בד זה קשה מאוד. אבל אם לא רוצים להיות צבועים, ואם כבר שומרים אז עד הסוף כי גם ככה מוותרים ולא נהנים מהעולם הזה אז לפחות נשתדל לדאוג על העולם הבא ולפום צערא אגרא. יישר כוחך !אחותי היקרה, על גופך תשמרי! כך את עצמך תכבדי! את בת מלך! נסיכה! את יהלום יקר! את מלכה של העולם! יהלום שומרים בפנים.
אהבתיאהבתי
"לא ברור גם איך זה משתלב עם הדאגה (האובססיבית) ל"צניעות" והיומרה ל"טהרה" מינית".
היא הנותנת, ערך הצניעות ביהדות אינו ערך-על, למרות הדגש העצום שניתן עליו בעת המודרנית, ומסתבר שאפילו ערך הצניעות נדחה מפני שיקולים שונים, ויש לכך מספר דוגמאות במקורות (בראש ובראשונה – הדוגמא לגבי 'חסיד שוטה').
"הכתבה מביאה עדויות של נשים שעברו את התהליך המשפיל והטראומטי הזה".
אני קורא נכון? לעמוד בבריכה עם חלוק רחב, ולהכניס את הראש מתחת למים זה דבר משפיל וטראומטי? הגזמה פראית לחלוטין.
"לא ברור למה על יהודיה שטובלת במקווה יכולה לפקח אישה (בלנית), ואילו על גיורת צריכים שלושה גברים לראות אותה עם חלוק רטוב לגופה בלבד".
תהליך גיור נעשה על ידי בית דין, ומדובר בדרישה משפטית שגם הטבילה תעשה בפיקוחם. טבילה רגילה של טהרת המשפחה לא קשורה לבית דין, ולמען האמת גם פיקוח הבלנית אינו מעיקר דין התורה, אלא גדר לוודא שהטבילה נעשתה כהלכתה. אלו הגדרות הלכתיות פשוטות.
החוט החורז במאמר הוא השלכה של גדרי צניעות כפי שהם נתפסים בעידן המודרני (שבו ניתן דגש לא-פרופורציונאלי לנושא), על נושאים הלכתיים ותיקים. הכיוון צריך להיות הפוך, מתוך הנושאים ההלכתיים הותיקים צריך להוציא מסקנות כלפי נושא הצניעות בעידן המורדני.
בסך הכל ישנה התקדמות בנושא במהלך השנים, פעם העלילה הייתה שגיורת טובלת ערומה בפני דיינים. היום העלילה מודה שהטבילה נעשית בחלוק, אך טוענת שמודבר באקט משפיל.
אהבתיאהבתי
"תהליך גיור נעשה על ידי בית דין, ומדובר בדרישה משפטית שגם הטבילה תעשה בפיקוחם. טבילה רגילה של טהרת המשפחה לא קשורה לבית דין, ולמען האמת גם פיקוח הבלנית אינו מעיקר דין התורה, אלא גדר לוודא שהטבילה נעשתה כהלכתה. אלו הגדרות הלכתיות פשוטות."
ברור, לא היה לי ספק שיש גיבוי הלכתי למנהגם של אותם גברים. אבל לא זאת השאלה. השאלה היא איך התפתחה מראש ההלכה הזאת. יש פה עניין מעניין, של מסורת שמתיימרת ל"צניעות" מינית, אבל בפועל נוהגת אחרת – במקרים מסויימים. זאת בדיוק הנקודה שבה משהו מרתק נחשף.
אהבתיאהבתי
אם אני לא טועה, הרעיון שעומד בבסיס שתי התופעות שתיארת הוא יצירת הבדלה בין רבנים לשאר הגברים, שהינה בסופו של דבר מנגנון חברתי היוצר ומקבע סטטוס. במילים אחרות, כל הגברים חייבים בהלכות צניעות, אבל הרבנים, אשר שייכים לקבוצה עם ערך חברתי קולקטיבי גבוה יותר, יכולים לחרוג מחלק מהכללים האלו. עצם ההבדל הזה מגדיל את הסטטוס החברתי של אותם הרבנים עוד יותר.
אקט שליחת התחתונים הוא אפילו יותר קיצוני, שכן יש עיסוק משמעותי סביבו מצד הרב כפי שעולה מהשאלה איך הוא למד לקבוע מה לעשות עם ההפרשות האלו. אפילו אם כל מה שהוא עשה זה לקרוא (הרבה, אני מניח) על הנושא, זה עדיין נראה ברור שהקפדה על ערכי הצניעות ברמה הנדרשת מגבר מן השורה אין כאן. אפשר גם להמשיך את קו המחשבה הזה ולטעון כי באקט הזה הרב/גבר מפקיע מן האשה את גופה באופן סמלי שכן במבט חברתי הוא נתפש בתור מי שמבין בגוף שלה, בעוד שהיא לא.
אהבתיאהבתי
תומר היקר !
לאדם חילוני קשה לחשוב " איך עושה דתי "…..
העיקרון הוא פשוט – להלכה היהודית התלמודית יש הלך חשיבה משפטי-ראציונלי:
כדי לקנות מוצר יש צורך בהליך קניין מטעם הקונה והמוכר, כדי לשאת אישה גם כן יש צורך בפעולה משפטית. בלא פעולה משפטית, אין תוקף לנישואין ולא למכר.
כדי להיכנס לעם ישראל יש צורך בהסכמת ה' ובני ישראל מצד אחד, והמתגיירת מצד שני. את ה' מייצגים בני ישראל כדיינים, הגיורת מצידה טובלת ומצהירה על כוונתה לקיים מצוות, והדיינים מסכימים לקבלה לעם ישראל ולמצוות.
לגבי דם הנידה – כמו שהסברנו, הרבי לא רואה את האישה. הוא רואה רק את הדם.
אהבתיאהבתי
תומר היקר – ההלכה רואה כאן את הנושא קר לחלוטין יש דרישה שבית דין ייווכח במו עיניו שאכן תהליך הטבילה בוצע לכן לאחר שיש צורך חיוני בכך הוא עושה זאת בצורה קרה מההיבט המקצועי -ולכן הדבר מותר – בדיוק כשם שההלכה מתירה לרופא לטפל באישה מתוך נקודת מוצא שהדבר חיוני וכמו כן מאחר שרופא עוסק בצורה קרה בהיבט המקצועי וראשו מתמקד אך ורק שם ולא במחשבות תאווה ומיניות – אני חייב להגיד כי מרגישים כאן היטב את העליהום שמנסים לעשות כנגד המגזר הדתי – ובכך אני מסכים מאוד עם המגיב הראשון – בתקופה כל כך פרוצה שגם בלי חוף ים נשים באות למקום העבודה בלבוש מיני מינימלי מיני תרתי משמע עד שהכל כמעט גלוי – והנה כאן שהדיינים צריכים לראות אפיזודה מאוד קצרה בכל ההליך אחרי שהיא כבר במים לבושה בכותונת ורק הם נכנסים לראות אותה מכניסה את ראשה למים – כאן פתאום צצים להם כל מיני אדוקים שמבקשים להשגיח על צניעות הרבנים
אהבתיאהבתי
לא נראה לי. יש כאן משהו עמוק יותר. היה יכול להיות אחרת.
אהבתיאהבתי
כתבת: "האם לשמוע זמרת שרה או לנסוע באוטובוס יחד עם נשים מקרב אותנו לחטא יותר מאשר לראות אישה יוצאת מהמים בחלוק רטוב?"
אני לא כ"כ בקי בפרוצדורה של הגיור, אבל ככל הידוע לי הדיינים כבר לא נמצאים שם בזמן שהטובלת יוצאת מהמים.
אהבתיאהבתי
עוד דוגמאות לפרדוקסים הלכתיים. ההלכה שכל כך בעד לימוד תורה (אברכים אוכלי חינם, כל הבלה בלה הרגיל) לא מאפשרת ללמוד בתשעה באב…. שבירה של המטריקס ההלכתי. ההלכה שכל כך בעד יחס נחמד לגרים מכריחה את הגבר לעבור ניתוח כאוב ומשפיל על מנת להצטרף ליהדות. ההלכה שכל כך מתנגדת לסקס (אוטובוסים נפרדים, בלה בלה) מחייבת גברים לקיים יחסי מין עם נשותיהם.
הלכה זה דבר מוזר כל כך…
אהבתיאהבתי
תומר, למרות שפעמים רבות יש טעם בדברים שלך, דומני שהפעם אג'נדה מאוד ברורה הובילה לפוסט של הבלים. בכל אופן גימפל בתגובה הקודמת ענה כסיל כאיוולתו.
אהבתיאהבתי
למרות שקודמי כבר אמרו זאת, אצטרף אף אני: צניעות אינה ערך על ומעולם לא הייתה ערך על. היא הייתה תמיד הנחיה של ברירת מחדל, כאשר אין סיבה לנהוג אחרת.
מצחיק לקחת את אובססית הצניעות שצמחה בעשרות השנים האחרונות על רקע סוציולוגי ובעידודם של כמה משועממים – ברוב המקרים אנשים שאינם תלמידי חכמים וההלכה מעניינת אותם כקליפת השום – ולהשליך אותה על ההלכה.
אהבתיאהבתי
הנה לכם ההלכה בשולחן ערוך סימן רסח סעיף ב
עומדים (שלשה דיינים)על גביו ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות פעם שניה והוא עומד במים.
ואם היתה אשה "נשים" מושיבות אותה במים עד צוארה והדיינים מבחוץ, ומודיעין אותה מקצת מצות קלות וחמורות והיא יושבת במים ואח"כ טובלת בפניהם "והם מחזירים פניהם ויוצאים כדי שלא יראו אותה כשתעלה מהמים".
לפי ההלכה הדיינים לא רואים אותה נכנסת למים ולא לצאת מהמים רק איך שמכניסה את הראש למים
אהבתיאהבתי