משמעות הסמכת נשים לפסיקת הלכה אורתודוקסית

לפני ארבע שנים הסמיך הרב אבי וייס את שרה הורביץ למהר"ת (מורה הלכתית רוחנית תורנית). אחר כך הוא ניסה פשוט לקרוא לה "רבה", וכך להפוך אותה לאישה הראשונה שהוסמכה לרבנות אורתודוקסית. אחרי הזעקה שקמה במעגלי האורתודוקסיה המודרנית האמריקאית הם חזרו למהר"ת.

ארבע שנים אחרי, עוד שלוש נשים אורתודוקסיות הוסמכו למהר"ת, עוד אחת תוסמך בקרוב, ועוד 14 נמצאות בלימודים לקראת הסמכה. כפי שהכתבה מספרת, אין שום מניעה הלכתית שנשים תפסוקנה הלכה, ולכן המתנגדים לכך לא יכולים לעשות הרבה יותר מאשר להסביר ש"זאת פרובוקציה", ש"זה לא הזמן", או ש"זה לא צנוע" – בקיצור, מיטב להיטי ההסגברה.

ומנגד, צריך להבין היטב את חשיבות המהלך הזה. מכיוון שההלכה היא כל כך מרכזית בחיים היהודיים-אורתודוקסים, פסיקת הלכה הופכת מאליה לנקודת המוקד של חלוקת הכוח וההון התרבותי. חלק לא קטן מהיותם של הגברים בעמדת הגמוניה כלפי הנשים תלוי בכך שהם יפסקו הלכה, ואילו הנשים תצייתנה. בעולם הלכתי פוסק ההלכה הוא מלך, הוא הקובע את הכללים ואליו עיני הקהילה נשואות.

הצבת נשים בעמדת הפוסקות, גם אם נקרא להן מהר"ת ולא רבה (וכאן בארץ, ארגון "בית הלל" גם משתף נשים בפסיקה), מסמנת שינוי עמוק ביחסי הכוחות בחברה האורתודוקסית-מודרנית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s