התעטפות בטלית ככניסה לגוף הפוליטי

בפאנל הסיום בכנס 'גופא' (של הישיבה השוויונית תלפיות) אתמול בירושלים דיברה חנה קהת על הפוליטייות של הטקס. על כך שלמצוות תמיד יש גם משמעות פוליטית, מעצם כך שהן מבנות קהילה, ושמשום כך דווקא המימד הציבורי של המצוות, נראותן ועשייתן בפומבי, הוא החשוב והוא המשמש כזירה להתגוששות סביבן.

אחריה דיברתי אני, וללא תיאום מוקדם ניסיתי להראות את אותו עניין על ידי הבאת מדור השו"ת של הרב אבינר מ'עולם קטן' של השבוע. אבינר, גם הוא ללא תיאום מוקדם איתי או עם קהת, מקדיש את מדורו השבוע לענייני נשים וטליתות, ונותן גושפנקא רבנית רשמית לדבריה של קהת.

אבינר כמובן שולל התעטפות בטלית למי שאינו גבר, אבל (שימו לב לסימונים שלי) מה שחשוב לו בעיקר הוא הפומביות של האירוע, או לחילופין ה"צניעות" שלו. אישה שמתעטפת בטלית בבית, לבד, "בצנעה" – זה עוד איכשהו יכול לעבור. אבל לא בציבור, לא בפרהסיה. רק אל תצאי החוצה עם הטלית, הבנת???

המשמעות ברורה: הסכנה הכי גדולה להגמוניה הגברית אינה בעצם קיום המצווה על ידי נשים. הסכנה היא שקיום המצווה בפומבי הופך את הנשים לחלק מהגוף הפוליטי, לחלק מקהילת הקודש, לחלק מ"עם ישראל". נשים בטליתות שוברות את ההיררכיה הברורה שדורות על דורות של יהודים קידשו ומקדשים: גברים מלפנים, בטליתות ועם ספר התורה, נשים מאחור, ערומות מתשמישי קדושה, רחוקות מהתפילה הציבורית ומהתורה. לעולם יחידות מול האל, לעולם לא קהילה, לעולם לא מלפנים, פנים אל פנים עם האלוהים.

המצוות, שנעשות בציבור, מבנות קהילה, ובכך מבנות גם היררכיה. בין כהן לישראל, בין יהודי ללא-יהודי, בין גבר לאשה. התשובות של הרב אבינר מבהירות שאין בעצם בעיה הלכתית עם תפילת נשים בטלית. הבעיה היא פוליטית, והדרישה להתעטף "בצנעה" מיודעת להדיר את המתעטפת מהציבור, לא לתת להן להפוך לחלק מהציבור (ולציבור בפני עצמם), ובכך להגן על ההיררכיה של הגוף הפוליטי.

5 תגובות

  1. לפי דעתי הפרשנות שלך לדבריו מוטעית.
    כל הרעיון של שמירה על הגמוניה מגדרית ושל מאבקים בין מגדרים זר להלך לרוחם, ואינו הולם את הלך מחשבתם של הרבנים המתנגדים ללבישת טלית ע"י נשים.
    הם פשוט לא חושבים בקטגוריות ובמונחים כאלה. סביר להניח שמעולם לא ראו עצמם כנאבקים במעמד הנשים או כמנסים לקבע הייררכיה מגדרית.
    המונח "יוהרה" או "מחזי כיוהרא" (=נראה כיוהרה) הוא מונח הלכתי מוכר ונפוץ, המוסב לעתים קרובות על גברים כעל נשים. משמעותו היא שאל לו לאדם להחצין מנהגי חסידות המבדלים אותו ומבליטים אותו לעומת שאר הסובבים.
    ובמקרה הנוכחי משמעותו שנשים העוטות טלית, בניגוד לשאר הנשים שבסביבותם כביכול אומרות (או נראות כאומרות): אנחנו טובות מכן, אנחנו לובשות טלית ואתן לא. אנחנו טובות גם מאמותינו בכל הדורות עד היום הזה. הן לא עטו טלית ואנו נעטה.
    סביר להניח שלכך התכוון הרב אבינר ולא לתאוריית השמירה על ההגמוניה הגברית וקיבוע ההייררכיה המגדרית שהעלית כאן.

    אהבתי

    1. ברור שהרב אבינר לא מתכוון לזה במודע,והוא לכאורה משתמש במונחים הלכתיים מוכרים. אני חושב שמה שתומר וחנה קהת מנסים לטעון זה שזה מה שבאמת עומד מאחורי הגישה הזאת,ושמשם זה מגיע.

      אהבתי

      1. חנוך, זה נשמע לי קצת יומרני לומר שהרב אבינר לא מתכוון לזה במודע, אבל שפרסיקו הצליח לחדור לתת-מודע שלו, ולגלות דברים שאפילו הוא לא מודע להם.
        צריך קצת צניעות כשבאים לדון במינעיהם של אחרים.

        אהבתי

  2. הרב אבינר נסמך על שיקולים הלכתיים
    הפוליטיקה היא חלק מההלכה. השו"ע הוא ספר הלכתי לגמרי
    פרסיקו טועה בדומה לטוענים שיש הלכה ומטא הלכה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s