צעד משמעותי לקראת חופש דת בישראל: בית המשפט קבע שמעולם לא נאסר בחוק על נשים להתפלל בטלית בכותל, שמתחם קשת רובינזון לא הותאם לתפילה ולכן אין לחייב את נשות הכותל להתפלל שם, והכי חשוב:
בהתייחס לטענה נוספת של המשטרה לעילת מעצר, בגין עבירה על תקנות המקומות הקדושים ב'עריכת טקס דתי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים' – כתב השופט כי אין הכרח לפרש כי דווקא המנהג האורתודוכסי הוא השולט באתר.
האזינו שמיים, תשמע הארץ: יום יבוא ולא יהיה הכרח לפרש כי דווקא המנהג האורתודוקסי הוא השולט במוסדות מדינת ישראל.
שלא יהיה ספק: זהו כוחו של מאבק ציבורי. זו כוחה של התמדתן של נשות הכותל, כבר מעל עשרים שנה, במאבק אזרחי בלתי-אלים. זה כוחו של הציבור (והתקשורת) שהתגייס איתן והשמיע זעקה. ובעיקר: זו כוחה של התודעה הישראלית החדשה, שלא מוכנה להתרפס בפני המתיימרים לדבר בשם אלוהים. זה הכוח של הציבור הישראלי בזמן הזה, שלא מוכן עוד להפקיר את הבעלות על היהדות בידי אף זרם אחד ויחיד שמרגיש שיש לו מונופול על אלוהים. זה הכוח של הקריאה הצודקת לחופש דת (ולמי שרוצה בכך, לחופש מדת).
זה הכוח שלנו. ואנחנו רק מתחילים.
מינים 